המחסומים בירושלים המזרחית

האגודה לזכויות האזרח פנתה ליו"ר ועדת פניות הציבור של הכנסת, לקראת דיון בוועדה בנושא המחסומים בירושלים המזרחית. הפניה מתמקדת במחסומים קלנדיה ומ.פ. שועפט, שאינם ממוקמים על התפר שבין שטחי הגדה לבין ירושלים, אלא בתוך ירושלים עצמה.

ביחס לתוואי הגדר בשני אזורים אלו ניתנו פסקי דין המאשרים את התוואי, אך קובעים כי שומה על המדינה לאפשר את המשך השמירה על מרקם החיים של תושבי ירושלים שמצאו עצמם מהעבר השני של הגדר – אשר ממשיכים גם היום להסתמך על השירותים הציבוריים הניתנים בתוך ירושלים – באמצעות שמירה על זמני מעבר סבירים במחסומים. אף על פי כן, לאורך השנים קיבלה האגודה תלונות רבות הנוגעות הן לזמני המעבר במחסומים הללו, והן לתנאי המעבר – איסורים ומגבלות שונים, הוראות והנחיות חדשות, וכן תלונות רבות על התעמרות בעוברים במחסום, לרבות תלונות על הטרדות מיניות.

 

18 בפברואר 2014

 

לכבוד
ח"כ עדי קול
יו"ר ועדת פניות הציבור
כנסת ישראל

 

שלום רב,

 

הנדון: דיון ביום 19.2.14 בועדת פניות הציבור בנושא המחסומים בירושלים המזרחית

 

בהמשך לישיבת ועדת פניות הציבור אשר עסקה במצב שכונות ירושלים המזרחית הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה, ובנוסף על הדברים שהועלו שם, נבקש להעלות בעיות ייחודיות הנובעות מהצבת המחסומים בירושלים המזרחית לקראת הדיון בוועדה ביום 19.2.14.

נוסיף כי מעבר לסוגיית המחסומים עליה נרחיב כאן, הוצגה במהלך הישיבה בשבוע שעבר טענה לפיה הרשויות הישראליות, לרבות עיריית ירושלים, שירותי כיבוי אש, אמבולנסים וכיוצ"ב, אינן מצליחות לספק שירותים ראויים לתושבי השכונות הירושלמיות שמעבר לגדר בשל הצורך בליווי ביטחוני בכל כניסה לאזור זה. נבקש להתייחס גם לטענה זו בישיבה הקרובה, שכן יש לבעיה זו קשר ישיר עם קיומם של הגדר והמחסומים ובשל כך שנראה על פי דברי נציגי הרשויות שהיא מהווה חסם משמעותי בדרך לשמירה על זכויות היסוד של התושבים.

 

מחסומים בירושלים המזרחית – כללי

1. כידוע, ישנם מחסומים רבים במרחב "עוטף ירושלים", אשר משמשים למעבר פלסטינים וישראלים מהגדה אל ירושלים ולכיוון ההפוך. יוצאי דופן מבין המחסומים במרחב זה, הם מחסום קלנדיה ומחסום מחנה הפליטים שועפט, אשר אינם ממוקמים על התפר שבין שטחי הגדה לבין ירושלים, אלא בתוך ירושלים עצמה (מחסומים אלו נבדלים זה מזה בכך שמחסום קלנדיה משמש למעבר הן של תושבי ירושלים המתגוררים מעבר לגדר ההפרדה והן של תושבי השטחים, ואילו מחסום מ.פ. שועפט משמש למעבר תושבי ירושלים בלבד). משום כך, נייחד את הדברים אשר יובאו להלן לשני מחסומים אלו בלבד, על אף שכידוע, ישנן בעיות רבות העולות מהפעלת המחסומים לאורך כל גדר ההפרדה.

2. עוד נציין, כי ביחס לתוואי הגדר בשני אזורים אלו ניתנו פסקי דין המאשרים את התוואי, אך קובעים כי שומה על המדינה לאפשר את המשך השמירה על מרקם החיים של תושבי ירושלים שמצאו עצמם מהעבר השני של הגדר – אשר ממשיכים גם היום להסתמך על השירותים הציבוריים הניתנים בתוך ירושלים – באמצעות שמירה על זמני מעבר סבירים במחסומים, כפי שהוגדרו בפסקי הדין (בג"ץ 5488/04 מועצה מקומית אלראם נ' ממשלת ישראל– ביחס למחסום קלנדיה; בג"ץ 6193/05 ועד תושבי ראס ח'מיס נ' הרשות המוסמכת עפ"י חוק להסדר תפיסת מקרקעים– ביחס למחסום מ.פ. שועפט).

3. כך, למשל, נקבע בפסק הדין בעניין אזור מחנה הפליטים שועפט:

"הגדר עתידה להשפיע באופן לא מבוטל על מציאות חייהם של תושבי הקבע המתגוררים בשכונות רכס שועפט, ולהקשות על ביצוען של פעולות יום-יומיות ופשוטות. אלא, שבהתחשב בהתחייבויות המדינה, ובראשן ההתחייבות להקמת מסוף המעבר במקום, נראה שניתן – ועל כן גם חובה – להפחית מרביתן של פגיעות אלה עד לרמה שתאפשר המשך שגרת החיים בשכונות רכס שועפט גם לאחר הקמת גדר הביטחון." (פסקה 24 לפסק דינה של כב' הנשיאה ביניש)

4. וביחס למחסום קלנדיה נקבע בפסק הדין:

"בעדכון האחרון מטעם המשיבים נמסר כי על פי נתוני ההפעלה של מעבר קלנדיה בחודש יוני 2006, משך זמן ההמתנה לכלי רכב ולהולכי רגל היה דקות ספורות. בשעות השיא הגיע זמן ההמתנה למעבר כלי רכב ל- 15 דקות ולמעבר הולכי רגל ל- 25 דקות." (פסקה 36 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק)

וכן –

"אם יוכח כי בסופו של יום הכניסה לישראל אינה כרוכה בעיכוב משמעותי, לא ניתן לומר כי נפגעה זכות כלשהי של האזרחים והתושבים המתגוררים ביהודה ושומרון." (פסקה 34 לפסק דינו של כב' הנשיא ברק)

ולסיכום קבע כב' הנשיא ברק את התנאי הבא:

"על המשיבים לדאוג כי יקבעו הסדרי מעבר ומשטר נגישות סבירים של העותרים לירושלים, באופן המצמצם, עד כמה שניתן, את הפגיעה בהם… שוכנענו, כי מעבר קלנדיה, במתכונתו הקיימת, מאפשר משטר נגישות סביר לירושלים… אם יתברר כי שגרה זו איננה פועלת כראוי, זכותם של העותרים שמורה להם לשוב ולפנות אל בית משפט זה." (פסקה 55 לפסק הדין)

5. אף על פי כן, לאורך השנים קיבלה האגודה לזכויות האזרח תלונות רבות הנוגעות הן לזמני המעבר במחסומים הללו, והן לתנאי המעבר – איסורים ומגבלות שונים, הוראות והנחיות חדשות, וכן תלונות רבות על התעמרות בעוברים במחסום, לרבות תלונות על הטרדות מיניות של בנות, כפי שיפורטו להלן:

 

מחסום מ.פ. שועפט:

6. מחסום זה במתכונתו הנוכחית הוא מחסום חדש יחסית, אשר משמש למעבר של אוכלוסיה מובחנת – תושבי שכונות אזור זה בלבד: ראס ח'מיס, ראס שחאדה, שכונת השלום, ומחנה פליטים שועפט על אף שניתן היה לצפות כי יתרונות אלו יאפשרו הקלות במעבר, המצב בפועל הוא הפוך בתכלית.

7. פקקים ועומסי תנועה כבדים – המחסום פתוח 24 שעות ביממה, ומכיל שלושה מסלולי נסיעה לתוך ירושלים ושני מסלולי נסיעה לכיוון הנגדי. כמו כן, ישנו שרוול אחד למעבר הולכי רגל לכיוון ירושלים, וקרוסלה אחת למעבר הולכי רגל לכיוון הנגדי. במהלך כל שעות היממה, כולל שעות העומס, לא פועלים כל מסלולי הנסיעה. בכניסה לשכונות פועל באופן קבוע רק מסלול אחד מתוך שניים, ואף הוא חסום לעתים קרובות (בממוצע פעם – פעמיים בשבוע) על ידי שוטרי תנועה המעכבים את כלי הרכב לבדיקה במסלול עצמו. בכניסה לירושלים פועלים במרבית שעות היום שלושה מסלולים, כאשר בשעות הבוקר (סביבות 7:00-8:00 בבוקר), בהן העומס הוא הרב ביותר, אחד מהמסלולים נסגר לטובת הסעות תלמידים בלבד. ואכן, מדי בוקר, בין השעות 5:45-8:00 לערך, מצטברים פקקי תנועה ביציאה מהשכונות לכיוון ירושלים, אשר גורמים לעיכובים של כחצי שעה, ולפקקים ארוכים בכביש הראשי של המחנה, הגורמים בעצמם לפקקי תנועה בכל סביבותיהם.

בשעות אחר הצהריים, עם החזרה מבתי הספר ומהעבודה, מצטברים פקקי תנועה כבדים לכיוון המחנה, וזמני ההמתנה מגיעים לכחצי שעה.

8. ישנן בעיות רבות הנובעות מכך שאין במחסום נציגות של מפקדת תיאום וקישור, ומשום כך תושבים רבים אשר נזקקים לאישורים מיוחדים למעבר, אינם מורשים לעבור במחסום. האוכלוסיה הנפגעת באופן קשה כתוצאה ממצב זה, היא אוכלוסיית התושבים המצויים בהליכי איחוד משפחות – פלסטינים אשר נישאו לתושבי ירושלים – בעלי אישורי שהיה בישראל. לפי נהלי המחסום, אנשים אלו אינם מורשים לעבור בו, אף שמותרת השהייה שלהם משני צידי המחסום. בבואם להיכנס לשאר חלקי העיר הם מופנים למחסום קלנדיה או למחסום הזיתים, מה שמאריך באופן ניכר את הדרך עבורם, ופוגע במיוחד בעובדים בירושלים או בהורים המלווים את ילדיהם לבדיקות רפואיות, לסידורים וכדומה. פניות שנערכו בנושא הביאו למתן היתר לכניסתם של תושבים ספציפיים המצויים ברשימה שהעבירה האגודה לזכויות האזרח, אך ברי כי זהו פתרון חלקי בלבד. פניות למינהל האזרחי לתיקון הנוהל באופן שיאפשר מעבר במחסום לכל תושב הנמצא בהליך איחוד משפחות ובעל אישור שהייה בישראל, זכו לתשובה כי המינהל עמל על תיקון הנוהל. תשובה זו ניתנת כבר מזה זמן רב, והנוהל איננו נראה באופק.

9. דרישת קושאנים מילדים העוברים במחסום בדרכם לבתי הספר – לפני כשלוש שנים טיפלה האגודה בתלונות שהועלו מטעם התושבים, לפיהן דורשים הבודקים במחסום מילדים אישורי לידה (המכונים "קושאנים") מקוריים בלבד, כתנאי למעבר. בעקבות פניות האגודה, אשר עמדה (בין היתר) על כך שקטינים מתחת לגיל 16 אינם מחוייבים על פי חוק לשאת עימם תעודה מזהה, הופסקה דרישה זו. לצערנו, לאחרונה מסרו לנו התושבים, כי דרישת קושאנים מקוריים מילדים התחדשה בימים אלו, וילדים אשר אינם מציגים קושאן מקורי בלבד נשלחים בחזרה לביתם.

10. היעדר עזרים טכניים לבדיקת משאיות – על אף שמדובר במחסום חדש ומתוכנן היטב, לא נעשו ההתאמות הדרושות כדי לאפשר מעבר של משאיות ורכבי תובלה במחסום. משום כך, לפני כשנה נאסר באופן מוחלט מעבר סוחרים במחסום (בעיה שנפתרה לאחר שחלקם פנו לבית המשפט). כיום, משפיע נושא זה על מעברי דירה של תושבים המעוניינים להעביר ציוד מאזור השכונות אל תוך ירושלים, ומופנים למחסום ביתוניא– מרחק של כשלושת רבעי השעה.

11. הטרדות מיניות במחסום – מספר תלונות הוגשו נגד מאבטחים ושוטרים במחסום, אשר בהזדמנויות שונות הטרידו בחורות צעירות אשר ביקשו לעבור בו. לתושבים ידוע על מקרים נוספים, בהם לא הוגשו תלונות, לפי בחירת הנפגעת. דפוס ההטרדות דומה בדרך כלל, וכולל הגבלת מעבר במחסום עד אשר הבחורה תתרצה ותמסור לשוטר / מאבטח את מספר הטלפון שלה, או השארת מספר הטלפון של השוטר / מאבטח בתעודת הזהות של הבחורה.

12. תחנת סמים הפועלת מתחת לאפם של השוטרים, בחניון האוטובוסים הצמוד למחסום – בעיית הסמים החמורה באזור מחנה הפליטים נובעת מהקשר הישיר לשטחי הגדה, ומהיעדר כל נוכחות משטרתית בשכונות. כך, ממש בצמוד למחסום פועלים באין מפריע סוחרי סמים. הסוחרים נמצאים במגרש החניה הצמוד למחסום מדי יום, ואף פונים לילדים החוזרים מבית הספר להציע להם סמים. כל פניות התושבים לאכיפת החוק והסדר בשכונות אלו לא צלחו, וכיום משתולל שם הפשע, לרבות סחר מאסיבי בכלי נשק ובסמים, ועבירות רכוש רבות.

13. תכניות להרחבת המחסום – עם תחילת עבודות בניית המחסום, הובטח לתושבים כי מייד לאחר פתיחתו יוחל בבניית שלב ב', הכולל מרכז שירותים ומשרדי מינהל כגון ביטוח לאומי, סניף דואר ומשרד הפנים. לתושבים נודע שהליכי הפקעת המקרקעין לצורך הקמת מרכז השירותים הושלמו, ולכן לא ברור כלל מדוע מתעכבת הקמת המרכז.

 

מחסום קלנדיה:

14. המחסום משמש כמחסום עיקרי למעבר תושבי שטחים מאזור רמאללה והצפון לירושלים, וכן לצורך קיום קשר יום-יומי של תושבי ירושלים המתגוררים בשכונות כפר-עקב וסמיראמיס, הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה.

15. להבדיל ממחסום מ.פ. שועפט, זהו מחסום ישן יחסית, אשר איננו מתאים לכמות התנועה (הרגלית והרכובה) העוברת בו. משום כך, קיימים במחסום במרבית שעות היממה עומסי תנועה כבדים ועיכובים קשים הן להולכי רגל והן לכלי רכב, המבקשים לעבור לכיוון ירושלים, אשר עולים לעתים (בעיקר בסופי השבוע) לכדי מספר שעות המתנה!

16. במחסום קלנדיה קיימים ארבעה מסלולי נסיעה בכלי רכב, אחד מתוכם מיועד לתחבורה ציבורית. שלושת המסלולים הקיימים פתוחים במהלך שעות היום, ובשעות הערב והלילה פועלים שני מסלולים בלבד. במתחם הולכי הרגל ישנם חמישה שרוולים, האחד מהם משמש כמעבר למת"ק ולמרכז השירותים הצמוד למחסום. למרות המספר הרב של השרוולים, פועלים רק שני מסלולים בשעות העומס, ושרוול אחד בלבד ביתר שעות היום.

17. לאחרונה, נסגר מסלול התחבורה הציבורית למשך כשבוע ימים. על אף שלפני כשבוע הוא שב ונפתח, ניתן לראות באירוע לא-חריג זה דוגמא לאדישות הממונים על המחסום כלפי נושא העומסים. כך, נודע לאגודה לזכויות האזרח כי הסיבה לסגירת המסלול היא המחסור בכח אדם זמין (חיילי המשטרה הצבאית הם אלו המאיישים את המחסום, יחד עם מאבטחים). ברור, כי היערכות מתאימה מבעוד מועד יכולה היתה לפתור את המחסור הזמני ולאפשר את הפעלתו הסדירה של המחסום, אך זאת כאמור לא נעשה.

18. כמו כן, קיים במחסום, בתוך מתחם הולכי הרגל, שער הומניטרי, המיועד למעבר נכים הרתוקים לכסאות גלגלים, עגלות תינוק וכו' (אשר אינם יכולים לעבור בקרוסלות). על אף שהוגדרו שעות פתיחת המעבר ההומניטרי על ידי המינהל האזרחי, הוראות אלו אינן מיושמות והמעבר פשוט איננו פתוח. בעת הצורך, יש לפנות לחיילים המוצבים במחסום ולבקש מהם לחפש את החייל האחראי על מפתח השער, תהליך אשר עלול לקחת זמן רב.

19. עיכובים בנתיב התחבורה הציבורית – חלק ניכר מהעיכובים במחסום נגרם על ידי נוסעי התחבורה הציבורית. נוסעים מהשטחים מורדים מהאוטובוסים בכיכר הצמודה למחסום, וגורמים לעיכוב בתנועה. נוסעים אלה נדרשים לעבור את הבידוק הבטחוני במתחם הולכי הרגל, ולא בשרוול הצמוד לנתיב התחבורה הציבורית. נוסעי התחבורה הציבורית שהם תושבי ירושלים בגילאים 13-45 נדרשים לרדת מהאוטובוס ולעבור בידוק בשרוול הצמוד לנתיב התחבורה הציבורית, הכולל מעבר בקרוסלות והעברת תיקיהם דרך מכונת שיקוף. זאת, למרות שאילו היו נוסעים בכלי רכב פרטי, לא היו נדרשים לעשות כן אלא להראות תעודת זהות בלבד.

20. פתרונות אפשריים לעומסים הכבדים לא נבדקים ולא מיושמים. כאמור, בעיית העומסים  הכבדים מנשוא במחסום קלנדיה ידועה ומוכרת מזה שנים, אך למרות זאת מאז פתיחת נתיב התחבורה הציבורית לפני כשלוש שנים לא חל כל שינוי נוסף במחסום למען הקלה על העומסים. נבהיר, כי יש צורך בפתרונות שונים לשלושה סוגי עומסים מהם סובל המחסום: האחד, כלי רכב ואנשים העוברים בידוק במחסום בכניסתם לתוך ירושלים. השני, כלי רכב שעוברים בדרכם לכפר עקב ולרמאללה וככלל אינם נבדקים. השלישי, כלי רכב פלסטינים הנוסעים מצפון הגדה לדרומה (בית לחם וחברון) ובגלל חסימות של צה"ל באזורים אחרים נאלצים להיכנס לדוחק של פקקי מחסום קלנדיה, אך לא לעבור דרכו ממש, בכדי להגיע לאזור וואדי נאר. פתרונות אפשריים יכולים להיות בהרחבת המחסום, פתיחת שער הברזל הצמוד לכיכר שבצד הירושלמי למעבר ישיר של כלי רכב לכיוון א-ראם, סלילת כבישים סמוכים, פתיחת מחסומים נוספים שיקלו על העומס במחסום זה, במיוחד מחסומים באזור רמאללה שיסייעו למעבר לכיוון ואדי נאר ודרום הגדה, ועוד.

 
בכבוד רב ובברכה,

קרן צפריר, עו"ד