להרחיב את רשימת הזכאים להנחות בתעריפי המים

חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 מעגן את סמכות שר האוצר לקבוע רשימה של אוכלוסיות הזכאיות לתעריפי מים מופחתים. טיוטת התקנות הנוכחית כוללת בין היתר את מי שמקבלים קצבת ניידות, קצבת נכות כללית (70% לפחות), קצבת סיעוד (בשיעור מסוים), קצבת זקנה ונכות, קצבת ילד נכה, ועוד. האגודה פנתה לוועדת הכספים לקראת הדיון בטיוטת התקנות, וציינה בין היתר כי יש להוסיף לרשימת הזכאים אוכלוסיות נוספות, ובהן נכים ששיעור נכותם הרפואית פחותה מ70% ומקבלי הבטחת הכנסה. הערות נוספות של האגודה על טיוטת התקנות נוגעות להסדרת מנגנון החריגים ולהגנה על פרטיות הזכאים.

 

 

24 בפברואר 2014

 

לכבוד
ח"כ ניסן סלומיאנסקי
יו"ר ועדת הכספים
הכנסת

 

שלום רב,

 

הנדון: הערות האגודה לזכויות האזרח לטיוטת תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים  2014), התשע"ד­- 2014

1. האגודה לזכויות האזרח עוסקת בקידום זכויות אדם והגנה עליהן ובהגברת הנגישות של אוכלוסיות מוחלשות לזכויות יסוד כגון למים. להלן תפורט עמדת האגודה בנוגע לנוסח הנוכחי של התקנות האמורות.

2. כידוע, מקור הסמכות החוקי להתקנת תקנות האמורות הוא סעיף 102 (ב1)(1) ו-(4) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001. סעיף 102(ב1)(1) מעגן את סמכות שר האוצר לקבוע "…אמות מידה שוויוניות בהתחשב בשיקולים סוציאליים, שלפיהן יקבע כאמור רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב" (ההדגשה שלי מ.ב)

3. על רקע זה חשוב להבהיר, כי התקנות הנוכחיות מהוות תשלום מופחת בתנאים מסוימים בלבד היינו, רק בנסיבות בהן נדרשת צריכת מים גדולה יותר. התקנות אינן מטיבות את מצבם הכלכלי של אלו הצורכים מים בכמות הבסיסית ובתעריף הנמוך בלבד.

 

אוכלוסיות זכאיות:

4. יתר על כן, ההטבה מתייחסת אך ורק לקבוצות הסובלות נכות פיסית המחייבת צריכת מים גבוהה. מן ההסדר מודרות כליל אוכלוסיות החיות במצוקה כלכלית קשה ואשר משלמות מחיר מלא על מים. מצבן הקשה של אוכלוסיות אלו אף קיבל הכרה בטיוטת כללי תאגידי מים וביוב (הפסקה או צמצום מתן שירותי מים וביוב), התשע"ד-2013), ככאלו הזכאיות לחסינות מפני ניתוק מים בגין חוב כספי. זאת כאמור, עקב מצבם הכלכלי הקשה ובשל כך שנגישות למים הינה זכות אדם בסיסית שלמדינה חובה להבטיחה. לפיכך, יש לטעמנו להגדיר הנחה במחיר המים לאוכלוסיות נוספות כפי שיפורט להלן:

5. לפי טיוטת התקנות הנוכחית הזכאים לכמות מים מוגברת בתעריף הנמוך הם מקבלי הגמלות/ קצבאות הבאות: ניידות, נכות כללית (70% לפחות), סיעוד (בשיעור מסוים), זקנה ונכות, ילד נכה, שירותים מיוחדים, הבטחת הכנסה לנכים. כן מתאפשרת מתן הטבה במקרים חריגים שעה שמתקיימים בהם נסיבות מיוחדות (רפואיות או אחרות) בשלן נדרשת כמות מים גדולה יותר.

6. לעמדתנו יש להוסיף לרשימת הזכאים את הקבוצות הבאות:

א. בעלי נכות רפואית: סעיף1(א)(2) קובע  את זכאותם של נכים הזכאים לגמלת נכות כללית בשיעור של 70% נכות רפואית ומעלה. ראשית, יש לבאר מדוע נקבע רף זה כקובע את הזכאות, שכן הוא נדמה שרירותי. לטעמנו יש לשקול להרחיב את ההסדר כך שיכלול נכים ששיעור נכותם הרפואית פחותה מ70%. על בסיס אותו עקרון, יש לבחון את ההחלטה להגביל את הזכאות למקבלי קצבת סיעוד בשיעור של 150-168% מקצבת יחיד בלבד.

ב. מקבלי הבטחת הכנסה: סעיף 1(א)(7) קובע כי זכאים להטבה מקבלי הבטחת הכנסה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה. סעיף זה מתייחס אך ורק למקבלי הבטחת הכנסה שהגיעו לגיל פרישה. לטעמנו יש להרחיב את האוכלוסייה שבהסדר כך שיחול על כלל משקי הבית המקבלים הבטחת הכנסה. משקי בית אלו מהווים את האוכלוסייה הענייה בישראל ואשר נאנקת תחת גובה מחירי מותרי יסוד ובכללם מים.

ג. על בסיס אותם רציונאלים יש לכלול בהסדר זכאים לתשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972.

 

הסדרת מנגנון החריגים:

7. סעיף 1 (א)(8) קובע, כי זכאות במקרים שאינם מנויים בתקנות מותנית באישור פרטני של מנכ"ל משרד הבריאות והממונה על התקציבים במשרד האוצר. לטעמנו לא סביר שמנכ"ל משרד הבריאות יבחן בקשות פרטניות, ועוד יותר לא סביר שהחלטותיו מותנות באישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר. כלל לא ברור מה הכלים שיש לממונה על התקציבים לבחון החלטות כאלו, למעט לבצע בקרה תקציבית, דבר שאין לו מקום במסגרת מנגנון חריגים.

8. יתר על כן, מיהות המופקדים על הבחינה לזכאות מגדיר מראש כי מקרים חריגים אלו יהיו בנסיבות רפואיות בלבד. לפיכך, לטעמנו יש להגדיר גוף מיוחד רב מקצועי, הכולל נציגים של משרד הרווחה לבחינת בקשות אלו.

9. כן יש להגדיר במפורש פרק זמן תחום וקצר לבחינת הבקשות ולמתן מענה מנומק ובכתב.

10. נוסף על כך יש להגדיר יש להגדיר חובת פרסום על תאגידי המים ופירוט דרכי הפנייה להגשת הבקשות באופן ברור ומפורש, במספר שפות (עברית, ערבית, רוסית ואמהרית לכל הפחות).

 

הגנה על פרטיות הזכאים:

11. סעיף 1(ג) קובע את דרכי מימון ההטבה וחובת הדיווח. לטעמנו יש לכלול בתקנות חובת דיווח שנתית של רשות המים לוועדת הכספים על היקף ניצול ההטבה. זאת, על מנת לאפשר בקרה מיטבית על היקף מיצוי הזכויות ושיפורו.

12. סעיף 2(ב) קובע כי העברת מידע מהמוסד לביטוח לאומי לרשות המים תעשה בקובץ ממוחשב. יש לוודא כי הקובץ לא יכלול את סיבת הזכאות על מנת להגן ככל הניתן על פרטיות הזכאים. אותה הוראה תחול גם מכוח סעיף 2 (ג) בנוגע להחלטות בדבר מקרים חריגים. יש לקבוע כי מנכ"ל משרד הבריאות (או כל מי שיקבל את הסמכות להכריע בבקשות) יעביר את ההחלטה בדבר הזכאות ללא ציון סיבת קבלת הבקשה ונסיבותיה.

13. סעיף 2 (ד) קובע את המנגנון בו מעבירה רשות המים לתאגידים מידע בדבר הזכאים להטבה. במקרה זה חשוב פי כמה לקבוע, כי הרשות תעביר לתאגידים רשימה של זכאים ללא ציון סיבת הזכאות הפרטנית.

 

השלכות תקציב שהסתיים לפני תום השנה:

14. סעיף 3 (ב) קובע חובת הודעה לזכאים על שינוי בתנאי ההטבה, ושזו יכולה שתיעשה בסמוך למועד ההחלטה על תום התקציב ואף לאחריה. לטעמנו מדובר בהוראה בעלת פוטנציאל פוגעני ביותר שכן כך נמענת היכולת מן הזכאים להיערך בזמן  לשינוי הרגלי צריכת המים שלהם, ויש חשש כי דווקא אלו שהוכרו כזקוקים ביותר להגנה, יפגעו מכך שגובה חשבון המים שלהם יעלה באופן חד. יש לוודא, כי ההודעה על שינוי תעשה במכתב נפרד מחשבון המים, עובר להחלטה בדבר שינוי התנאים.

 

סיכום:

15. לסיום נבקש לציין, כי בהקשר להטבות ולהנחות על צריכת מים, שהינה כאמור זכות יסוד המוכרת במשפט הישראלי והבינלאומי, יש לפעול לתיקון חוק תאגידי מים וביוב, כך שיקבע, כי ההטבות אינן מותנות בתקציב הנתון לשינויים, וכי האוכלוסיות הזכאיות להטבות והנחות ייהנו מכך באופן רציף שאינו מותנה בבחינה שנתית.

16. כן נבקש לשוב ולציין, כי פרשנות מהותית של הסמכות המוקנית לשר האוצר בחוק תאגידי המים, לקבוע קבוצות הזכאיות לתשלום מופחת, אינה יכולה להצטמצם להגדרת אמות מידה שעיקרן צריכת מים מוגברת על בסיס רפואי. יש לשוב ולבחון את הצורך להרחיב את ההסדר ולקבוע הנחות אמיתיות במחיר המים לאוכלוסיות הפגיעות ביותר במדינת ישראל, הסובלות מצוקה כלכלית קשה.

 

בברכה,

עו"ד משכית בנדל, תחום רווחה וקיום בכבוד
עו"ד דבי גילד חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה