האם הכנסת תגן על זכותנו למים?

צילום: רמי אדוטצילום: רמי אדוט

היום (30.1.2014) התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון בעניין הגבלת יכולתם של תאגידי המים לנתק משפחות מהזרם בגין חובות כספיים. בדיון זה היתה צפויה הוועדה להגיע לישורת האחרונה במאבק על כללי הניתוק מהמים, ולקבוע סוף-סוף בבירור, באיחור של 12 שנה, באילו נסיבות מותר לתאגיד המים לנתק חייבים שלא עמדו בתשלומים, ומי יהיו חסינים מניתוק.

בתום דיון ממושך, חברי הכנסת לא סיימו לעבור על מרביתה של טיוטת הכללים לניתוק מאספקת המים. באולם ההומה של הוועדה נכחו פעילים חברתיים מרחבי הארץ, וכן נציגים של תאגידי המים.

לכל ציוצי האגודה לזכויות האזרח בטוויטר מתוך הישיבה

עו"ד טלי ניר, מנהלת מחלקת זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח: "הדיון הסוער שהיה היום בוועדת הכלכלה הציף שוב אל פני השטח את המצוקה הקשה שחוות אלפי משפחות בישראל כתוצאה ממדיניות המחירים והניתוקים של אספקת המים. אני מקווה שאל מחאת חברי הכנסת יצטרף גם השר הממונה סילבן שלום ויפעל על מנת להבטיח את זכות היסוד למים לכולם".
 

 הסוגיות העיקריות שעל הפרק:

 

 מי יהיו חסינים מפני ניתוק?

כיום

ההצעה של רשות המים

עמדת האגודה לזכויות האזרח

הקבוצה היחידה שמוגנת מפני ניתוקי מים היא אנשים עם 100% נכות.

לצרף לקבוצת החסינים מקבלי הבטחת הכנסה, חלק מבעלי המוגבלויות, ומקבלי קצבאות נוספות.

 

המדיניות הראויה היא לא לנתק באופן מוחלט מהמים אף חייב, ולגבות את הכסף באמצעים אחרים;

אם בכל זאת מנתקים, יש לצרף לרשימת הקבוצות החסינות שהציעה רשות המים, את כל האוכלוסיות חסרות האמצעים הכלכליים, ובכלל זה עובדים החיים בעוני ומי שהוכרו על ידי ההוצאה לפועל כמוגבלים באמצעים, וכן משפחות עם ילדים וקטינים.

 מי יחליט על הניתוק מהמים?

כיום

ההצעה של רשות המים

עמדת האגודה לזכויות האזרח

כל תאגיד עושה דין לעצמו.

על פי הערכות, מדי חודש מנותקות לפחות 1000 משפחות מהמים.

בכל תאגיד מים תקום ועדת חריגים ובה חמישה חברים – שלושה מטעם התאגיד ורק שני נציגי ציבור.

כל תאגיד יקבע לעצמו את נהלי העבודה, אין קריטריונים ברורים לחסינות מניתוק.

ההחלטה חייבת להתקבל על ידי גורם ציבורי דוגמת הרשות המקומית.

לחלופין, יש לשנות את הרכב ועדות החריגים כך שיהיה בהן רוב לנציגי ציבור.

יש לקבוע קריטריונים ברורים, אחידים ומחייבים לכל התאגידים.

 מי אחראי לבירור מצבו הכלכלי של החייב?

כיום

ההצעה של רשות המים

עמדת האגודה לזכויות האזרח

במקרה הקבוצה המוגנת היחידה כיום –  בעלי 100% נכות – התאגיד בודק מול הביטוח הלאומי אם אדם חסין מניתוק.

החייב הוא זה שנדרש לפנות אל התאגיד, לאחר שקיבל התראה לפני ניתוק.

להעביר את נטל הבירור אל תאגיד המים: תאגיד שירצה לנתק חייב מהמים, יידרש לוודא שהחייב אינו משתייך לקבוצת "חסיני הניתוק".

 גובה החוב המינימלי שמאפשר ניתוק

כיום

ההצעה של רשות המים

עמדת האגודה לזכויות האזרח

חוב של 350 ₪ לפחות.

חוב של 500 ₪ לפחות.

חוב של 1000 ₪ לפחות.

 הסדרי תשלום החוב

כיום

ההצעה של רשות המים

עמדת האגודה לזכויות האזרח

יש הנחיות כלליות של רשות המים;

תאגידים רבים מתעקשים לקבוע הסדרי חוב שכוללים החזר בשיעור של 150-200 ₪ לחודש לפחות.

אין התייחסות.

יש לקבוע הסדרי תשלום בהתאם ליכולותיו הממשיות של החייב, גם אם מדובר בתשלום חודשי נמוך.

 פיקוח רשות המים על מדיניות הניתוקים של התאגידים

כיום

ההצעה של רשות המים

עמדת האגודה לזכויות האזרח

אין.

ברשות המים תפעל ועדת ערר להחלטות ועדת החריגים.

החלטותיה יפורסמו באינטרנט – בהיקף שתקבע הרשות.

גם בועדת הערר יש לקבוע רוב לגורמים סוציאליים.

יש לחייב פרסום החלטות ועדות הערר (בכפוף להגנה על פרטיות)

וכך גם את הפרוטוקולים של ועדות החריגים.

יש לקבוע מערך סנקציות נגד תאגידים שיפעלו בניגוד לכללי הניתוק.

נייר העמדה המלא של האגודה לזכויות האזרח – המתווה הראוי לכללי הניתוק מהמים (pdf)

לדברי עו"ד טלי ניר, מנהלת מחלקת זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, "ניתוק מלא של משפחות מהמים הוא צעד קיצוני שאין בו צורך, כיוון שאפשר לגבות את הכספים בדרכים אחרות. לאור מחירי המים הגבוהים, המינימום שראוי לעשות הוא להגן מפני ניתוק על אלו שראויים להגנה – אנשים שחיים בעוני ומשפחות עם ילדים. חשוב גם לדאוג שהנטל הבירוקרטי לא ייפול על האזרח הקטן אלא על התאגיד."

מחקר השוואתי שסוקר את מדיניות הניתוקים (או אי- הניתוקים) בעולם

עדויות של אנשים שנותקו מזרם המים

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות למים,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.