לחשוף את מספר ההיתרים להאזנות סתר ביטחוניות

עת"מ 10591-09-13 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה; עע"מ 4349/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה; דנ"מ 8020/15 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה

עו"ד: לילה מרגלית, אבנר פינצ'וק

 

בניגוד להאזנות סתר פליליות, האזנות הסתר הביטחוניות, המבוצעות בדרך כלל על ידי השב"כ, מתקיימות "מתחת לרדאר" – ללא ביקורת שיפוטית וללא ביקורת ציבורית. הסמכות לאשר האזנות סתר ביטחוניות נתונה בידי ראש הממשלה, ועליו לדווח רק ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה משותפת של ועדת חוקה, חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון, שדנה בעניין בדלתיים סגורות.

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי חוק חופש המידע, בדרישה להורות למשרד ראש הממשלה למסור לה את מספר ההיתרים שניתנו לביצוע האזנות סתר בחמש השנים האחרונות, לרבות מספר האנשים שלגביהם ניתן כל היתר ובהתפלגות לפי תושבים ואזרחים וכאלה שאינם תושבים ואזרחים. כמו כן ביקשה האגודה לקבל את הנהלים או ההנחיות הפנימיות שמנחים את ראש הממשלה בבואו להתיר האזנת סתר.

בעתירה נטען כי בשל החשאיות המוחלטת האופפת את הפעלת הסמכות, אין לציבור כל דרך לבחון את אופן השימוש בה או לאמוד את היקף התופעה ואת האיזון בין הצורך הביטחוני לבין הפגיעה בזכות לפרטיות. כמו כן נטען בעתירה כי אמנם, מטבע הדברים ישנו מידע שלא ניתן לגלותו מטעמי ביטחון הכרחיים, אולם, באיזון שבין טעמי ביטחון אלה לבין זכות הציבור לדעת, יש לשאוף לחשיפה מירבית של מידע, כדי לאפשר לעם – הריבון במדינה דמוקרטית – להחליט במודע על מידת הפרטיות שעליה הוא מוכן לוותר.

בית המשפט דחה את העתירה, והאגודה לזכויות האזרח ערערה לבית המשפט העליון על פסק הדין. ביום 3.11.2015 דחה בית המשפט העליון את הערעור. בית המשפט (השופטת ענת ברון, שאליה הצטרפו הנשיאה נאור והשופטת חיות) קיבל את הקביעה של בית המשפט לעניינים מנהליים, לפיה אין מקום לחייב את ראש הממשלה למסור מידע, שמוחזק עבורו על ידי השב"כ, שעה שמדובר "במידע ביטחוני במהותו" שאינו "זר לתחומי עיסוקו של השב"כ ולפועלו", וכל עוד לא הוכח שהעברתו לשב"כ נעשתה כדי לנצל את הפטור שיש לשב"כ מתחולתו של חוק חופש המידע ולסכל בכך את תכלית החוק. האגודה הגישה בקשה לדיון נוסף.

ביום 8.6.2016 דחה בית המשפט העליון את הבקשה לדיון נוסף. לצד זאת הדגיש בית המשפט את החשיבות בחשיפת מידע דוגמת המידע המבוקש.

העתירה

תגובה מטעם המשיב, דצמבר 2013

תגובה מטעם העותרת, ינואר 2014

תשובת המדינה, אפריל 2014

עיקרי טיעון מטעם העותרת, אפריל 2014

פסק הדין, 14.5.2014

ערעור, יוני 2014

סיכומים מטעם המערערת, אוקטובר 2014

סיכום טענות מטעם המשיב, יוני 2015

סיכומי תשובה מטעם המערערת, יולי 2015

פסק הדין של בית המשפט העליון, נובמבר 2015

בקשה לדיון נוסף, נובמבר 2015

החלטה – דחיית הבקשה לדיון נוסף, 8.6.2016

 

הודעות לעיתונות:

העליון לא יוסיף לדון בהאזנות הסתר, אך הדגיש את החשיבות בחשיפת מידע, יוני 2016

נדחתה עתירת האגודה בעניין האזנות סתר ביטחוניות, מאי 2014

עתירה לבית משפט: לחשוף את מספר ההיתרים להאזנות סתר ביטחוניות, ספטמבר 2013

 

קישורים:

משרד ראש הממשלה מסרב לחשוף את מספר ההאזנות הביטחוניות שאישר, הארץ, 9.6.2013

כמה האזנות סתר ביטחוניות אישר ראש הממשלה? אל תשאלו אותו, הוא לא יודע, הארץ, 19.5.2014

כמה האזנות סתר הורה נתניהו לקיים בנימוקים ביטחוניים?, גלובס, 20.5.2014

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לפרטיות,זכויות אזרחיות,חופש המידע

סגור לתגובות.