הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971, כמו גם פקודת מטא"ר "לעבודת המשטרה עם קטינים", מטילות הגבלות על דפוסי חקירת קטינים, אף אם הם חשודים בפלילים, ומעניקות להם הגנות שונות ומיוחדות. אולם קיימות הפרות בוטות ועקביות של הוראות החוק והפקודה בעת חקירה של קטינים והחזקתם במעצר. האגודה פנתה לוועדה לפניות הציבור בכנסת, לקראת דיון בנושא תנאי המעצר והמאסר של קטינים בישראל.
3 בנובמבר 2013
לכבוד
ח"כ עדי קול
יו"ר הועדה לפניות הציבור
הכנסת
שלום רב,
הנדון: דיון בנושא תנאי המעצר והמאסר של קטינים ביום 25.11.13
האגודה לזכויות האזרח בישראל עוסקת בהגנה על זכויותיהם של ילדים בישראל ובשטחים בסוגיות הנוגעות לחקירה, מעצר ומאסר. לצערנו, אנו נתקלים בהפרות קשות ושיטתיות של זכויות קטינים על ידי מערכת אכיפת החוק בישראל ובשטחים.
תוכן מכתב זה עוסק בבעיות העולות מחקירה, מאסר ומעצר של קטינים שהם אזרחי המדינה או תושבי ירושלים המזרחית, וזאת בהתאמה לנושא הדיון שנקבע ליום 25.11.13 בוועדה שבראשותך. מוצע שהועדה תקיים דיונים נוספים בנוגע להפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים בשטחים ובנוגע לזכויותיהם של קטינים זרים בני משפחות של פליטים ומהגרי עבודה, אך היות ומערכות החוק וגורמי האכיפה הרלוונטיים לגבי הקבוצות הנ"ל שונים, יש צורך בדיונים נפרדים.
להלן סוגיות שונות שאנו עוסקים בהן בנושא שבנדון:
כללי – הפרות חוק הנוער – תיקון מספר 14 משנת 2008 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשס"ח-2008, נועד להתאים את הוראות החוק לאמנה הבין לאומית בדבר זכויות הילד ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התפיסה העומדת בבסיס החוק היא זו המבקשת "להגן על זכויותיו של קטין כחשוד וכנאשם בביצוע עבירות, תוך התחשבות בכשריו המתפתחים, ובעקרון העל של טובת הקטין, כמו גם בשאיפה, העומדת בבסיסו של החוק, להחזיר נער עבריין למוטב באמצעות דרכי הטיפול והענישה המפורטות בו." (ראו בהצ"ח הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול (תיקון 14) תשס"ו-2006, הצ"ח הממשלה 244, 12.6.06, עמ' 468).
על אף שהוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971, כמו גם פקודת מטא"ר "לעבודת המשטרה עם קטינים", מטילות הגבלות על דפוסי חקירת קטינים, אף אם הם חשודים בפלילים, ומעניקות להם הגנות שונות ומיוחדות, אנו נתקלים בהפרות בוטות ועקביות של הוראות החוק והפקודה.
להלן תיאור הפרות חוק הנוער שאנו נחשפים אליהן:
חקירת קטינים ומעצרם – אנו עדים כעניין שבשגרה להתנהלות שאינה בהתאם להוראות החוק ופקודות המשטרה בעניין חקירות והחזקה במעצר של קטינים. בין השאר, אנו נחשפים באופן חוזר לתופעות הבאות: תחת זימון של הקטינים לחקירה באמצעות ההורים או האפוטרופוסים שלהם, הילדים נלקחים לחקירה מהבית או ישירות מביה"ס(!); חקירה שלא בנוכחות ההורה, לרבות מניעת כניסת ההורה לתחנת המשטרה ומניעת מפגש עם הילד עד תום החקירה; לקיחת טביעות אצבעות וצילומים מקטינים גם כאשר החוק אינו מתיר זאת; אי הזדהות ואי מתן הסברים על המעצר בניגוד להוראות החוק והפקודות; חקירתם של קטינים ערבים בשפה שאינה שפת אמם והחתמתם על מסמכים בעברית; החזקת קטינים בהמתנה לחקירה במשך שעות ארוכות; חקירת קטינים שלא על ידי חוקרי נוער; ועוד.
בנוסף, מדו"חות הסנגוריה הציבורית עולים נושאים נוספים הנוגעים לזכויותיהם של קטינים ובהם תנאי כליאה קשים ואיזוק; מעצרי בית ארוכים; מעצרים חינוכיים-הרתעתיים; מצוקה של מקום בהשמה חוץ ביתית; ועוד.
מעצר קטינים בירושלים המזרחית – המדובר באזור שחל עליו הדין הישראלי. הוא נתון לעימותים וחיכוכים תמידיים בין התושבים לכוחות הביטחון, ובין התושבים הערבים לאלו היהודים. אנו מוצאים באזור זה לא רק מעצרים וחקירות רבות של קטינים, אלא אף הפרות רבות ושיטתיות של חוק הנוער והוראות המשטרה. על פי נתוני משטרת ישראל, למעלה מאלף ומאתיים קטינים פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית נחקרו בחשד למעורבות בידויי אבנים בשנת 2010 (אין בידינו נתונים עדכניים לשנים 2011-2012 אך ניתן יהיה לדרוש אותם לקראת הדיון. מהתרשמותנו בלבד (!) אנו לא חושבים שחל שינוי במצב מאז 2010). על פי חוק הנוער אמורים היו קטינים אלה ליהנות מהגנות מיוחדות במהלך עיכובם, מעצרם וחקירתם על ידי המשטרה. ואולם, מתלונות הקטינים עולה, כי המשטרה אינה מיישמת את הוראות חוק הנוער בטיפול בחשודים קטינים בירושלים המזרחית. יתר על כן, נראה כי בפועל הפכו החריגים הקבועים בחוק לנורמה השולטת, וכתוצאה מכך לא נהנים הקטינים בירושלים המזרחית מההגנות שהחוק קובע.
בין השאר, סובלים הקטינים במזרח ירושלים מההפרות הבאות כדרך שגרה: עיכוב ומעצר לצרכי חקירה במקום זימון לחקירה כנדרש בחוק על כל הכרוך בכך; שימוש במעצר ככלי שיגרתי לאיסוף מידע, הפחדה והרתעה בניגוד לחוק שמחייב כי המעצר ישמש כאמצעי אחרון בטיפול בקטינים; חקירה ללא נוכחות הורים כפי שהחוק מחייב, תוך שימוש בחריגים לכלל זה כדבר שבשגרה; מעצר בשעות הלילה ללא מתן אפשרות שינה לילדים, בניגוד לכללים וכן חקירה לאחר מספר שעות המתנה ללא שינה; איזוק קטינים לרבות במקום ציבורי; עיכוב ומעצר של קטינים שאינם ברי עונשין; חקירה ברכבי המשטרה בדרך לתחנות המשטרה; שימוש באלימות ובאיומים בחקירה; ועוד.
לדיווח מפורט בנושא זה באתר האגודה:
"זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2011" בעמ' 24 ואילך; מעצרי ילדים בניגוד לחוק בירושלים המזרחית, מאי 2011; הפרת הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) התשל"א-1971 בטיפול המשטרה בקטינים בירושלים המזרחית, מרץ 2011.
בכבוד רב ובברכה,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
העתק: ח"כים חברי ועדת פניות הציבור
