האגודה לזכויות האזרח בישראל, הקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים – אוניברסיטת תל אביב, עו"ד יעל כפרי והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה פנו למשרד החינוך בעקבות פרסום, שעל פיו מורים יתוגמלו על פי שיעורי הגיוס לצה"ל ולשירות לאומי מקרב תלמידי בית הספר. בפנייה מדגיש עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה באוניברסיטת חיפה, כי עצם השימוש בקריטריון של השתתפות בשירות צבאי או לאומי הוא פסול, ואינו משקף את ה"החינוך לערכים" בבית ספר. הדבר נכון ביתר שאת כשמדובר בבתי ספר לאוכלוסייה שאינה יהודית. עבורה, הקריטריון של גיוס לצבא ולשירות לאומי אינו רלוונטי כלל, ומעלה חשש של ממש להפליה בין האוכלוסיות.
30.1.13
לכבוד
מר גדעון סער, שר החינוך.
הגב' דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך
גברת מיכל כהן, סמנכ"ל בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי משרד החינוך.
שלום רב,
הנדון: הבהרות למודל התגמול הדיפרנציאלי לבתי הספר בחטיבות העליונות
סימוכין: מכתבה של גב' מיכל כהן למנהלי החטיבות העליונות מיום 21.10.12
1. בעקבות פרסום מודל התגמול הבית ספרי שנועד ליישם את סעיף 36 להסכם עוז לתמורה, אנו פונים אליכם לקבלת הבהרות לגבי אופן התגמול המתוכנן עבור הערך "שירות למדינה", בשם מספר גופים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, הקליניקה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים – אוניברסיטת תל אביב, עו"ד יעל כפרי והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה .
2. בפתח הדברים נבהיר, כי אנו סבורים שעצם השימוש בקריטריון של השתתפות בשירות צבאי או לאומי הינו קריטריון פסול, אשר אינו משקף את ה"החינוך לערכים" בבית ספר. כמו כן, לא נהיר לנו מדוע לא יוכנסו כבר עתה למודל התגמול בתי ספר שתלמידיהם ביצעו שנות שירות והתנדבות בקהילה, אף שהמכתב שבסימוכין מכיר בהן כמסגרות העונות על הערך "הישגים ערכיים".
3. דברים אלה נכונים ביתר שאת כשמדובר בבתי ספר לאוכלוסייה שאינה יהודית. עבורה, הקריטריון של גיוס לצבא ולשירות לאומי אינו רלוונטי כלל, ומעלה חשש של ממש להפליה בין האוכלוסיות. עם זאת, עוד בטרם נגבש את עמדתנו סופית, אנו מבקשים לקבל מספר הבהרות, כמפורט להלן.
4. מההנחיה שפורסמה לא ברור האם ההבחנה בהקשר למדד "שירות למדינה" בין מגזרים שונים מתייחסת רק להבחנה בין האוכלוסייה היהודית ללא יהודית, או שהיא כוללת הבחנות נוספות בין קבוצות באוכלוסייה הערבית כמו דרוזים ובדואים, וקבוצה נפרדת כצ'רקסים. להבהרה זו משמעות רבה בשל השונות הקיימת בין אוכלוסיות אלה בנושא הגיוס לצה"ל.
5. גם אם בכוונת משרד החינוך לבחון כל מגזר בנפרד כאמור לעיל, עדיין לא ברור כיצד תיערך ההשוואה בין מוסדות החינוך, זאת מאחר שפעמים רבות קיימת שונות גדולה בין יישובים שונים השייכים לאותו מגזר, מסיבות תרבותיות או גיאוגרפיות. כך, למשל, קיימת שונות מהותית בנושא הגיוס בין יישובים דרוזים שונים, כמו גם גם בין הבדואים בצפון והבדואים בדרום.
6. בנוסף, המסמך אינו עונה על השאלה האם הקריטריון יופעל גם במגזרים שבהם מרבית האוכלוסייה אינה מתגייסת או מקיימת שירות לאומי. במידה וכן, ייתכן וייווצר מצב שבו בוגר בית ספר יתנדב לבדו לשירות לאומי ויזכה את בית ספרו לשעבר במלוא דירוג על רכיב הגיוס, בעוד שבתי ספר אחרים, שבהם אף בוגר לא התנדב לשירות (דהיינו: בוגר אחד פחות), יזכו בדירוג אפס ולא יזכו במענק. אנו בספק אם הבחנה מסוג זה עולה בקנה אחד עם עקרונות השוויון.
7. נבקשכם להשיב למכתבנו בהקדם לידי עו"ד הרן רייכמן, הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.
בכבוד רב,
הרן רייכמן עו"ד
הפניה נכתבה בעזרת של הסטודנט אסף בן לוי מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.
