צילום: יותם רונן, אקטיבסטילסדוח ראשון מסוגו של האגודה לזכויות האזרח מציג תמונה מטרידה של הפרטה זולגת של רבות מבין זרועות אכיפת החוק
האם המדינה עדיין יכולה להיחשב כמדינת חוק, אם אסירים זוכים לשחרור מוקדם בהתאם למצבם הכלכלי? האם בעלת מפעל שתועמד לדין פלילי על ידי המדינה באמצעות עורך הדין שמייצג גם את מתחריה, תזכה למשפט צדק?
דוח ראשון מסוגו של האגודה לזכויות האזרח מציג תמונה מטרידה של הפרטה זולגת של רבות מבין זרועות אכיפת החוק: עורכי דין פרטיים מחליטים מטעם המדינה, את מי להעמיד לדין פלילי; מאבטחים בחברות פרטיות מבצעים עבודות שיטור כולל עיכוב חשודים; חברות גבייה פרטיות עוקבות אחרי אזרחים בגין חובות ארנונה, עובדים זמניים בעמותות פרטיות מפעילים כוח ולעתים כולאים בני נוער במעונות נעולים, ואסירים זוכים לקיצור שליש בהתאם ליכולת שלהם לקנות שירותי שיקום.
במקרים רבים מדי, הפעילות המופרטת מתנהלת ללא פיקוח, ללא דיון ציבורי ולעתים אף ללא הסמכה בחוק. מחיר החיסכון הכספי הוא ניגודי עניינים, חשש למדיניות דרקונית ופגיעה בזכויות אדם, התדרדרות של איכות השירותים ונסיגה מאחריות מוסדות המדינה לאכיפת החוק.
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, מחברת הדוח: "הניסיון מלמד, שהפרטות של שירותים ציבוריים מתבצעות בישראל פעמים רבות בצורה רשלנית שמביאה לשירות ציבורי לקוי. אותו דפוס חל גם על הפרטת הסמכויות הרגישות ביותר – כולל הפעלת כוח, פגיעה בחירות וחדירה לפרטיותם של אנשים, וכל זה קורה למעשה כלאחר יד, וללא דיון ציבורי."
תקציר הדוח (word)
