by: Emily Schneiderועדת הערר של המועצה הארצית קיבלה אתמול החלטה חשובה ותקדימית בערר שהגישה הקואליציה לדיור בר השגה, בה חברה האגודה לזכויות האזרח, בדבר תוכנית 3700 המכונה גם תכנית צפון מערב תל אביב. במסגרתה של התכנית עתידות להיבנות כ-12 אלף יחידות דיור.
הערר הוגש ביום 30.10.12 על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בהתנגדות שהגישה הקואליציה לדיור בר השגה בעניין ההוראות לדיור בר השגה בתכנית. במקור התכנית הייתה אמורה לכלול 2,160 יח"ד בר השגה, אך היה ויכוח כיצד להגדירם בתכנית. בעקבות התנגדויות בעלי הקרקעות, המליץ חוקר מטעם הוועדה למחוק את ההוראות הנוגעות לדיור בר השגה בשטחים הפרטיים. הוועדה המחוזית אימצה את ההמלצה, שנומקה בכך שמדובר בפגיעה בקניין. הוחלט כי יחידות אלו ירוכזו בשטחים ציבוריים בבעלות עיריית ת"א או רשות מקרקעי ישראל, אך הגדרתם נותרה עמומה.
בערר טענו, כי אמנם ישנה חוות דעתו של היועץ המשפטי לפיה כל עוד אין חוק מפורש, לא ניתן לקבוע בתכנית מחיר מוזל לדירה אולם שאין להסתפק בהגדרה של דיור בר השגה כדירות קטנות וכי ניתן ליעד דירות להשכרה בלבד וכן ליעד אותם לציבור שמוגדר באופן חד ערכי כמו חסרי דירה או זכאי משרד השיכון.
הערר הוגש לועדת משנה לעררים במועצה הארצית לתו"ב לאחר שניתנה רשות ערר על ידי יו"ר הוועדה המחוזית בתל-אביב. את הערר כתב עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח בסיוע של המתכננת שרי קרוניש מעמותת במקום, שהגישה את ההתנגדות ביחד עם עו"ד אורה בלום מהקליניקה לדיור באוניברסיטת תל-אביב.
ביום 9.10.13 החליטה ועדת הערר לקבל את הטענה שתוכניות יכולות ואף צריכות לקבוע את אוכלוסיית היעד לדיור בר השגה ולדחות את העמדה של בעלי קרקע שיש בכך התערבות קניינית פסולה.
עוד קבעה המועצה הארצית כי כל עוד לא עבר חוק דיור בר השגה, אין היא יכולה לקבוע בתכנית הוראות בעניין מחיר ההשכרה או המכירה, אולם עד שיעבור החוק אין להסתפק בהגדרת דיור בר השגה כדירות קטנות בלבד, אלה יש אפשרות לקבוע דיור להשכרה לטווח ארוך ולייעד את הדירות לאוכלוסיה זכאית, לרבות האפשרות להגביל את מכירתן או השכרתן מחדש לזכאים לאורך זמן. משמעות ההחלטה היא כי כלים חשובים אלו יכולים להשתלב בכל תכנית מתאר.
הוועדה קבעה כי בתכנית צפון מערב קבוצת הזכאים תוגדר כזכאי משרד השיכון לפי הגדרתם בחוק הלוואות לדיור. לעמדת הוועדה, רק קביעה כזו תבטיח שהדיור בר השגה לא יירכש על ידי משקיעים אלא ישמש לחסרי דיור שזקוקים לדירות קטנות וזולות יותר.
הוועדה ציינה כי "הגדרת אוכלוסיית יעד וקביעת הדירות להשכרה היא שיקול תכנוני המתייחס לייעודי הקרקע ושימושיה…סוגיה שלב ליבה תכלית תכנונית – מתן פתרונות מגורים – גם אם יש לה השלכות קנייניות". ועדת הערר סבורה שעל המחוקק לתת דעתו בסוגיה של דיור בר השגה. עוד קובעת המועצה כי ככל שיעבור חוק דיור בר השגה, שיסמיך את מוסד התכנון להוזיל את הדירות המוגדרות דיור בר השגה, ניתן יהיה להכיל את הוראותיו על אותן יחידות המוגדרות דב"ה במסגרת התכנון המפורט.
מידע נוסף
