עיר עמים והאגודה מפרסמות את דוח המעקב השנתי על הזכות לחינוך בירושלים המזרחית
- על אף שפסיקת בג"ץ מחייבת את העירייה להשלים את בניית הכיתות החסרות עד 2016, בחמש השנים האחרונות נבנו רק 150 כיתות
- למרות ששיעור הנשירה בירושלים המזרחית עומד על 13% מסך התלמידים, בכשליש מבתי הספר העל-יסודיים כלל אין תוכניות למניעת נשירה
- אפליה בהקצאת כוח אדם מקצועי במערכת החינוך: במערב העיר פועלים כ-250 יועצים חינוכיים, לעומת 29 במזרח העיר
הדוח השנתי של עמותת עיר עמים והאגודה לזכויות האזרח על מצב מערכת החינוך בירושלים המזרחית מתפרסם השבוע לרגל פתיחת שנת הלימודים, וחושף תמונת מצב קשה ופערים עמוקים בין שני חלקי העיר. הדוח קובע חד משמעית כי עיריית ירושלים והרשויות לא עומדות בקצב הנדרש לאור פסיקת בית המשפט העליון ליצירת תשתית הולמת לקליטת תלמידי ירושלים המזרחית במערכת החינוך הרשמית עד 2016, ולא עושות מספיק בשביל לסגור את הפער הקיצוני והמחסור הקשה של 2,200 כיתות לתלמידים הפלסטינים תושבי העיר.
בדיקה שערכו כותבי הדוח מעלה כי חרף טענותיו של ראש העיר ניר ברקת לפיהן בניגוד להתנהלות העירייה בעבר, העירייה תחת ראשותו פעלה רבות למען צמצום הפערים בחינוך, הרי שבמהלך כהונת ראש העיר ומועצת העירייה הנוכחיים נמשך קצב הבנייה האיטי והסתכם בבניית 150 כיתות בלבד, ובתכנון של 332 כיתות נוספות – קצב שאינו יכול לספק מענה למחסור הקשה. בעוד הרשויות תולות את האשמה לעיכוב בבינוי כיתות בהעדר קרקעות מתאימות בירושלים המזרחית, הן מקדמות תוכניות בניה ישראליות חדשות על עתודות הקרקע המעטות של מזרח העיר.
הדוח חושף גם כי אחוזי הנשירה של תלמידי ירושלים המזרחית עומדים על היקף עצום של 13% מסך התלמידים. לשם השוואה מציון בדוח כי "בשנת 2011, נרשמו בחינוך העל-יסודי העברי הכלל-ארצי 2.6% נשירה, בחינוך הערבי הכלל-ארצי 4.6% ובמערב ירושלים כ- 1% בלבד". הנשירה מתרחשת בעיקר בחטיבה העליונה: 10% מהילדים בירושלים המזרחית בגילאי כיתות ח' וט' לא למדו באף מוסד חינוכי בשנת תשע"ג, בכיתה י' הוכפל המספר ל-20% מסך ילדי השנתון, ובכיתה י"א 30% לא פקדו את ספסל הלימודים. על פי מחברי הדוח, "הנשירה המצטברת על פני שנות הלימודים השונות מביאה לכך ש-36% מילדי וילדות ירושלים המזרחית אינם מסיימים 12 שנות לימוד". על פי נתוני מנהל חינוך ירושלים (מנח"י), ב-30% מבתי הספר העל-יסודיים בירושלים המזרחית כלל לא מופעלת תוכנית למניעת נשירה, ואילו ב-44% מופעלת תוכנית אחת בלבד. בשנת תשע"ב, 225 תלמידים יהודים בירושלים לקחו חלק בתוכנית ארצית למניעת נשירה לעומת 100 תלמידים פלסטינים בירושלים. זאת, על אף ששיעור התלמידים הפלסטינים מסך התלמידים שתחת אחריות מנח"י מגיע ל-56% (44% הנותרים הם תלמידי בתי הספר במערכת הממלכתית והממלכתית-דתית).
פרק נפרד בדוח מתייחס לאפליה העמוקה בהקצאת תקני כוח אדם מקצועיים בין שני חלקי העיר. לדוגמא, במזרח העיר פועלים 5 מפקחי חינוך לעומת 18 במערב. מצב היועצים החינוכיים – שתפקידם קריטי במתן מענה רגשי ופסיכולוגי ומניעת נשירה – קשה אף יותר. בכל מערכת החינוך במזרח ירושלים מועסקים 29 יועצים חינוכיים לעומת כ-250 יועצים במערב העיר, פער של פי 8(!), זאת על אף שהצורך ביועצים חינוכיים במזרח העיר גבוה מאוד עקב המצב הסוציו-אקונומי הקשה.
עו"ד אשרת מימון, מנהלת פיתוח מדיניות בעמותת עיר עמים: "אנחנו עומדים בפתחן של הבחירות המקומיות. לצערנו, במקום לטפל בפערים הקיימים, מטים המועמדים לראשות העיריה את לבם ואת משאביהם לדרישות הימין הלאומני בירושלים. החיים בירושלים לא יכולים עוד להוסיף ולהתקיים כאשר במקביל להתרגשות הורים במערב העיר מיום הלימודים הראשון של ילדיהם, מטרים ספורים משם תוהים הורים בירושלים המזרחית האם בכלל יימצא מקום לילדיהם בבית ספר. הפער הקיים, ההולך וגדל עם השנים, חייב לקבל מענה מיידי מנושאי התפקידים הנבחרים בעיריה ובממשלה. מדובר בשינוי תפישתי של סדרי עדיפויות, שמי שנשמת הדמוקרטיה באפו חייב לבצעו הלכה למעשה".
רונית סלע, מנהלת פרויקט ירושלים המזרחית באגודה לזכויות האזרח: "המחסור האדיר בכיתות, בתקציבים, בכוח אדם, ובתוכניות חינוכיות פוגע עמוקות בזכות לחינוך של עשרות אלפי תלמידים בירושלים המזרחית. הרשויות מודעות לכך שהן נכשלו במילוי חובתן ויצרו מערכת חינוך המאופיינת בהישגים נמוכים ובנשירה. הפתרונות ידועים – אך נדרש רצון ומאמץ מצד הגורמים האחראים".
הדוח המלא: מערכת החינוך הכושלת בירושלים המזרחית – מעקב שנתי
