לא להקפיא את הרפורמה בבריאות השן

הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית, שבה חברה האגודה לזכויות האזרח, פנתה לשרי הממשלה ולחברי הכנסת בקריאה שלא לאשר את תקציב המדינה, ובפרט את תקציב משרד הבריאות, כל עוד לא תתוקצב הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לילדים בני 14-12, כפי שהתחייבה הממשלה הקודמת.
 

 

 

 

 

הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית
ארגון ההורים הארצי, אש"י – איגוד השיננות הישראלי, האגודה לזכויות האזרח בישראל, יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית, מרכז אדוה, סנגור קהילתי, עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל, צב"י – צרכני בריאות ישראל, רופאים לזכויות אדם, שתי"ל – הנחייה וייעוץ

 

3 ביולי 2013

 

לכבוד                                                                       לכבוד
שרי הממשלה                                                          חברי הכנסת

שלום רב,

הנדון: הקפאת הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לשנתוני הגיל 14-12

 

אנו פונים אליכם לבקשכם שלא לאשר את תקציב המדינה, ובפרט את תקציב משרד הבריאות, כל עוד לא תתוקצב הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לילדים בני 14-12, כפי שהוסכם על ידי הממשלה הקודמת.

הקפאת הרחבת שירות חיוני זה מקוממת שכן עלותה קטנה מאד יחסית לתקציב הבריאות (כ-0.3%, 3 פרומיל[1]), ומשמעה הפסקת אחת הרפורמות החשובות מנקודת מבט של צדק חברתי שנעשו במערכת הבריאות בשנים האחרונות, תיקון שנשמט עוד במועד חקיקת חוק בריאות ממלכתי.

מדובר על הפרה בוטה של הסכם שחתמו שרי האוצר והבריאות הקודמים, והפרת ההבטחה לציבור.

בשנת 2011, 500 אלף ילדים עשו שימוש בסל שירותי השן. השירות הצטיין בהגעה לכל קצוות הארץ תודות לפרישתו השוויונית כמתחייב מהרגולציה. קודם לרפורמה, 60% מהעניים ויתרו על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם. במחקר שנערך בעבר בקרב ילדים בני 12 בערים בישראל נמצאה תחלואה גבוהה עד פי 2 בקרב ילדים בעיר כמו אור עקיבא לעומת עיר כמו מודיעין.

הניסיון מוכיח כי עצירת הרחבה של רפורמה כזו עלולה לעצור אותה באופן מוחלט, דבר שיהיה בכייה לדורות. נערים ונערות בגיל הקריטי שבין 12 ל-18 לא יקבלו טיפול ויהפכו לאזרחים בוגרים הסובלים ממחלות דנטליות אשר משפיעות על מצבם הגופני וגוררות סיבוכים נוספים.

בסעיף הרזרבה בתקציב משרד הבריאות המוצע (40 07) ישנם כ-80 מליון ₪. ניתן לכל הפחות להחליט על הקצאת מחצית מסכום זה כדי להוסיף שנתון אחד בתקציב זה, גילאי 13-12, ולהמשיך בהרחבה בתקציב הבא, ובלבד שלא תיעצר הרפורמה.

 

רקע

הזכות לבריאות היא זכות יסוד המוגנת על-ידי אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. כידוע, בישראל מהווה חוק ביטוח בריאות ממלכתי עוגן מרכזי של הזכות לבריאות, המטיל על המדינה את האחריות על מימוש הזכות לבריאות.

שירותי בריאות השן ברובם אינם כלולים בסל הממלכתי ומימונם מוטל על האזרחים. זאת, על אף שבריאות הפה והשיניים מהווה חלק בלתי-נפרד מבריאות האדם. כתוצאה מכך, השירותים זמינים רק למי שהפרוטה בכיסו. תחלואת השן בישראל גבוהה ביחס למדינות מפותחות אחרות, הפערים בתחלואה בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה ובינונית גדולים וההוצאה הלאומית לבריאות על רפואת שיניים גבוהה.

הכנסת טיפולי השיניים לסל הבריאות, גם אם בהדרגה, היתה צעד היסטורי שמשמעו תיקון עוול שהוטמע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי במועד חקיקתו, כאשר מספר תחומי בריאות (סיעוד, בריאות הנפש, שיניים ועוד) נשמטו מסל הבריאות באופן שרירותי, ועל אף שהיתה כוונה להכניס אותם בסמוך לחקיקת החוק לסל, הדבר לא נעשה עד ליום זה.

השלב הראשון ברפורמה זאת – הכנסת טיפולי שיניים לילדים באופן מדורג – היתה צעד ראשון לתיקון העוול החברתי הקשה הזה, אשר מהווה בעת ובעונה אחת, תוצאה וסיבה לפערים עמוקים בין שכבות חברתיות בישראל. משמעות המהלך היא שמחלות השיניים והחניכיים יוכרו ככל מחלה, המסיבות כאב רב, וגורמות לנזקים גופניים ונפשיים נוספים, ולכן יש לטפל בהן כפי שמטפלים בכל שאר המחלות.

 

הפסקת הרחבת הרפורמה –פגיעה בבריאות הציבור

שרי האוצר והבריאות הקודמים בממשלה חתמו על הסכם מפורש ובו התחיבות של שר האוצר להרחבת השירות לגילאי 14-12. מדובר, אם כך, בהפרת ההסכם בין משרדים ובהפרת התחייבות של השלטון לציבור.

ביטול ההסכם החתום משנת 2010 בין משרד האוצר לבריאות, אשר חייב הכללת טיפולים באופן הדרגתי עד ליולי 2013 לגילאים 14-0 והקפאת ההרחבה לשנתון האחרון (14-12), תוביל לוויתור על שירותי חיוני זה בקרב חסרי אמצעים, להוצאה כבדה על המעמד הבינוני ולעלייה בגין צריכה של שירותים מורכבים ויקרים יותר בשל הסיכון למחלות לב וזיהומים מפושטים, כתוצאה מיצירת חסמים לצריכה של שירותי רפואת שן ראשוניים.

הרחבת השירות לאוכלוסיות נוספות – בשלב ראשון לילדים עד גיל 14, ואז עד גיל 18, ובהדרגה גם לאוכלוסיות נוספות – תביא לשיפור מצב בריאות הפה בקרב האוכלוסייה, תקטין את היקף התחלואה, תצמצם את הפערים החברתיים הקיימים בתחלואה ובנגישות לשירותי רפואת השיניים, ובסופו של דבר, גם תצמצם את ההוצאה הלאומית על רפואת שיניים.

כעת, בתקציב 2014-2013, הוחלט להקפיא את הרחבתו של טיפול חיוני זה למרות המחויבות להרחיבו בימים אלה עד גיל 14, ולמרות שהכוונה המפורשת הייתה להרחיבו עד גיל 18. יש להדגיש, כי הוספת שני השנתונים מחייבת תוספת סכום של 80 מליון ₪ בלבד (כ-3 פרומיל מתקציב משרד הבריאות העומד על כ-23 מיליארד ₪ ! כ-2 פרומיל מעלות סל השירותים העומדת על כ-35 מיליארד ₪), שהיה מאפשר טיפול חיוני זה לקבוצות אוכלוסיה רבות שאינן נהנות ממנו כלל בהעדר יכולת לממנו.

רצ"ב נספח הכולל מספר עדויות, וכן מפרט את המצב המשפטי והעובדתי (דהיינו – מצב בריאות השן בישראל).

אנו קוראים לכם שלא לאשר את תקציב המדינה, ובפרט את תקציב משרד הבריאות, כל עוד לא תתוקצב הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים לילדים בני 14-12, כפי שהוסכם על ידי הממשלה הקודמת. המדובר בסכום של 80 מליון ₪ בלבד שיבטיח המשך מימושה של רפורמה חשובה זו, ותקדם בריאות כמו גם צדק חברתי ושוויון.

 

בכבוד רב ובברכה,

בשם ארגוני הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית

רמי אדוט                                                                 דבי גילד-חיו, עו"ד
רכז תחום בריאות                                                  מקדמת מדיניות וחקיקה
האגודה לזכויות האזרח                                        האגודה לזכויות האזרח

 

נספח: בריאות שיניים בישראל – עדויות, מצב משפטי, מצב עובדתי