מניעת סיוע בשכר דירה ביישובים קטנים – אפליה פסולה

CC-BY-NC: Or HiltchCC-BY-NC: Or Hiltch

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירות האגודה בשם שתי אמהות חד-הוריות, יהודיה וערביה

 

משרד השיכון סירב לסייע למי שזכאים, על פי נתוניהם האישיים, לסיוע כספי בשכר דירה, אבל מתגוררים ביישובים קטנים. לאחר ששתי אמהות חד-הוריות, יהודיה וערביה, עתרו לבית המשפט באמצעות האגודה לזכויות האזרח, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי הקריטריון שמונע את מימוש הסיוע ביישובים קטנים הוא מפלה ועל כן פסול.

בעתירה שהגיש עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח, מובאים סיפוריהן של שתי העותרות:

א', ילידת קיבוץ בדרום, אם חד-הורית לילד ששוכרת דירה בקיבוץ בו מתגוררת אמה, כדי להיות קרובה אליה. לאחר המעבר לקיבוץ, גילתה כי אף שהיא זכאית לסיוע בשכר דירה, היא איננה יכולה לממש את זכאותה בקיבוץ.

ק', ילידת יישוב ערבי בגליל, התגרשה מבעלה לאחר שנהג באלימות נגדה ונגד בנותיהם. היא שבה להתגורר בשכירות בסמוך למשפחתה, ממנה היא מקבלת תמיכה וסיוע.

סעיף 1.2 בנוהל משרד השיכון להשתתפות בשכר דירה (הוראה 08/04) קובע כי ניתן לממש את הזכאות לסיוע בשכר דירה בערים, או ביישובים המונים למעלה מ- 1000 נפשות ובנוסף, שוק השכירות בהם הוא לפחות 5% מכלל הדירות וכולל לפחות 30 יח"ד. כתוצאה מכך, בכמעט ממחצית מהיישובים בארץ לא ניתן לממש את הסיוע בשכר דירה. משרד השיכון ניסה לנמק את מדיניותו בטענה, שמתן הסיוע ביישובים קטנים עלול להביא לעלייה מלאכותית בדמי השכירות או ל"מימוש לא תקין של הסיוע", אולם בדיקה שערכה האגודה לזכויות האזרח הראתה כי בשנים האחרונות, משרד השיכון עצמו צירף אל רשימת היישובים ה"זכאים" למעלה מארבע מאות יישובים קטנים שלא עומדים בקריטריונים, תוך אפליה ברורה של יישובים ערבים, ולמעשה, של כל היישובים שלא נכנסו לרשימה. לאורך כל אותה תקופה, במשרד השיכון לא טרחו לבדוק, אם הסיוע שניתן לתושבי היישובים הקטנים אכן גרם לתוצאות הבעייתיות.

בית המשפט המחוזי קבע כי הנוהל הקיים, המגביל מתן סיוע בשכר דירה לתושבי יישובים קטנים הוא פסול, בהיותו מפלה ובלתי סביר, נוכח העובדה שהוא מבוסס על נימוקים חסרי תשתית עובדתית כלשהי. בית המשפט נתן למשרד השיכון שנה לצורך היערכות לתיקון הנוהל ולקביעת קריטריונים סבירים ובלתי מפלים. בנוסף, משרד השיכון נדרש לבחון מחדש באופן מיידי את בקשותיהן של שתי העותרות לסיוע בשכר דירה, ולפעול כאילו הקריטריון כבר בוטל.

א', העותרת תושבת הקיבוץ: "אחרי למעלה משנתיים של סחבת ומאבקים מתישים בבירוקרטיה של משרד השיכון, אני מברכת על פסיקת בית המשפט. לא ביקשתי שום מתנה; אני אזרחית משלמת מסים וזכאית על פי חוק לסיוע. לא ברור למה אני, ששוכרת דירה בסמיכות לאמי, לא יכולה לממש את הסיוע, בעוד שאדם שמתגורר במרחק של כמה קילומטרים ממני, מקבל אותו. הקריטריונים שקבע משרד השיכון התבררו כחסרי בסיס."

עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות באגודה לזכויות האזרח: "בשנים האחרונות משרד השיכון הולך ומחסל את מאגרי הדיור הציבורי שלו, כאשר התחליף לסיוע לחסרי דיור השרויים במצוקה כלכלית היא סיוע בשכר דירה. לא סביר שאשה שמוגדרת על פי מצבה הכלכלי והאישי כזכאית לסיוע, ומבקשת לגור בסמוך למשפחתה, לא תוכל לעשות זאת בגלל נימוקים שאפילו לא הוכחו כנכונים. באופן לא מפתיע, המדיניות של משרד השיכון פוגעת ביתר שאת באזרחים ערבים ובנשים, וטוב עשה בית המשפט כשפסל אותה".

 

עת"מ 1036-12-11, עת"מ 21575-02-12

פסק הדין

 
עדכון:
 
ביום 10.9.14 הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט בגין ביזוי פסק הדין מיוני 2013, בו קיבל בית המשפט את עתירת האגודה והורה לבטל נוהל של משרד השיכון לפיו לא ניתן לממש זכאות לסיוע בשכר דירה בישובים קטנים. בית המשפט השהה את החלטת הבטלות לתקופה של שנה כדי לאפשר למשרד השיכון להתארגן בהתאם.
כעבור שנה פרסם משרד השיכון נוהל חדש. בחלק קטן מהישובים ממשיך משרד השיכון למנוע לחלוטין את מימוש הסיוע, בלי כל הסבר. בישובים קטנים אחרים, שבעבר לא ניתן היה לממש בהם בכלל את הסיוע, ניתן יהיה לממש את הסיוע אבל גובה הסיוע יהיה נמוך בכשליש מגובה הסיוע בישובים גדולים, וזאת אף שאין כל נימוק להבחנה בין ישובים גדולים לקטנים, שלא נדון ונדחה בפסק הדין.

לאור זאת, פנתה האגודה לבית המשפט בתאריך 10.9.14 וביקשה ממנו לכוף על משרד השיכון את ביצוע פסק הדין.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דיור ציבורי,הזכות לדיור,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.