תכנית ויסקונסין חוזרת – הבעיות העיקריות נשארו

מניתוח ראשוני שערכה האגודה עולה, כי גם במתכונת החדשה יש בעיות רבות

 

בעקבות פרסום טיוטת חוק ההסדרים לפיו תכנית ויסקונסין צפויה לחזור, ערכה האגודה לזכויות האזרח ניתוח ראשוני של המתכונת החדשה, כפי שעולה מטיוטת חוק ההסדרים שנחשפה אתמול. בפנייה אל שרי הממשלה ואל היועץ המשפטי לממשלה מזהירה עו"ד טלי ניר מהאגודה, כי המתכונת כפי שהופיעה בטיוטת החוק כוללת בעיות רבות, המעלות חשש לפגיעה בדורשי העבודה ומקבלי הקצבאות.

בין הסוגיות הבעייתיות שבמתכונת המוצעת:

לקבלנים הפרטיים יינתנו סמכויות מרחיקות לכת, שיקבעו את עתידם ואת גורלם של דורשי העבודה. הם ימליצו על שלילת קצבת הבטחת הכנסה, יחליטו בנוגע להפניית משתתפים לעבודה, יקבעו את התכנית האישית של המשתתפים ואת זכאותם לשירותים תומכי השמה, כמו תשלום נסיעות ושמירה על ילדים.

אף כי בנוסח הצעת האוצר מצוין כי שלילת הקצבאות תבוצע על ידי עובד ציבור, עולה חשש שהוא ישמש בפועל כ"חותמת גומי", שכן הוא יידרש להתבסס על המלצות החברה הפרטית.

הצעת האוצר מבקשת להחיל את התוכנית בפריסה ארצית, לא כפיילוט, אלא באופן קבוע. המשמעות היא שעומדים לאשר תוכנית חדשה, שלא נוסתה מעולם במתכונת המוצעת, מבלי לקבוע את מינימום הסייגים המתבקשים: ניסוי תחילה לתקופת זמן מוגבלת בתחולה מצומצמת. בכך מבקשים מקדמי ההצעה לעקוף גם את ביקורת הכנסת ואת אפשרותה להפסיק את התוכנית.

לחברות הפרטיות שוב יינתנו תקציבים וכלים תומכי השמה שאינם קיימים מזה שנים בשירות התעסוקה, כגון מספר רב של פקידים, כך שמשתתפי התוכנית יזכו ליחס אישי שאינו קיים בשירות התעסוקה; להכשרות מקצועיות; להוצאות נסיעות; להחזר הוצאות טיפול בילדים וכיו"ב. זאת, במקום לחזק את שירות התעסוקה עצמו ולתת לו את אותם כלים ותקציבים.

יצירת עובדים עניים ללא ביטחון תעסוקתי: בהצעת האוצר, כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, שוב אין התייחסות למרכיבים חיוניים כהעדפת ההכשרה המקצועית על פני עקרון ה"עבודה תחילה" (work first). המשמעות היא שהתוכנית מכוונת קודם כל להשמתו המהירה של משתתף בשוק העבודה, בכל עבודה שהיא, ללא קשר לתנאי העבודה ולאופק התעסוקתי שהיא מציעה.

פרטים רבים בהצעת האוצר עדיין אינם ברורים. כך למשל, האם המשתתפים יחויבו להשתתף בתכנית שרירותית של 30-35 שעות שבועיות, גם כאשר אין בה תועלת אמיתית לשילוב בעבודה; האם עובדי החברות הפרטיות יורשו לדרוש מהמשתתפים מידע רפואי פרטי; מה יכלול הפיקוח על החברות הפרטיות, ועוד.

ניתוח ראשוני של הצעת החוק

פניית האגודה לזכויות האזרח אל שרי הממשלה ואל היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד טלי ניר, ראש מחלקת זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח: "חרף הדיבורים על 'מקצה שיפורים', המתכונת המוגדרת בחוק ההסדרים מסתמנת כפוגענית ביותר כלפי הציבור הכי מוחלש במדינה. יש לזכור כי זכאות לקצבת קיום היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי. כל זמן שלחברות הפרטיות תהיה השפעה על זכאות לקצבאות או לשירותים תומכי עבודה, המשמעות היא הפקרתם של משתתפי התכנית לחסדי האינטרסים הכספיים של הקבלנים.

למדינת ישראל יש שירות תעסוקה חבול, שתקציבו הולך ומידלדל שנה אחר שנה. במקום להזרים את התקציבים הדרושים לשירות התעסוקה על מנת להבריא ולייעל אותו, חוזר האוצר לשיטה הישנה, שכבר נכשלה: העברה חסרת אחריות של סמכויות שלטוניות חיוניות, הנוגעות לזכויותיהם של מובטלים ומקבלי קצבאות, אל חברות פרטיות שמטרתן היא בראש ובראשונה רווח כלכלי. לא יתכן שהפרטה שבוקרה קשות ובוטלה על ידי הכנסת, תחזור כעת דרך החלון של חוק ההסדרים – ועוד בפריסה ארצית, ללא פיילוט, כעובדה סופית ומוגמרת. אנו קוראים לממשלה לכל הפחות להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים ולדון בה בנפרד, כהצעת חוק רגילה."