האגודה לשר התשתיות והמים: לא לנתק משפחות ממים בחג הפסח

לקראת חג הפסח פנינו לשר התשתיות והמים החדש סילבן שלום, בירכנו אותו על המינוי וביקשנו שיורה לתאגידי המים שלא לנתק משפחות ממים עקב אי יכולתן לעמוד בתשלומי חשבונות המים. בפנייה מתארות עו"ד טלי ניר, ראש תחום זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, ועלוה קולן, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, את העלייה החדה בתעריפי המים מאז תחילת הרפורמה במשק המים בתחילת 2010, ומפרטות הצעות לשינוי במדיניות המים בישראל ולעיגון הזכות למים כזכות יסוד, ובהן הוזלת המחירים, הנחות לאוכלוסיות נזקקות וכמובן איסור על ניתוק. כמו כן הן מצרפות לעיונו של השר שתי הצעות חוק שניסחה האגודה.

 

20 במרץ 2013

 

לכבוד
שר האנרגיה והמים סילבן שלום
משרד התשתיות הלאומיות
ירושלים

 

ד ח ו ף !

 

שלום רב,

 

הנדון: התערבותך למניעת ניתוקי מים למשפחות עקב אי תשלום בשל חוסר יכולת כלכלית

 
1. ראשית, ברצוננו לברכך על המינוי ולאחל לך כהונה פורייה ומשמעותית בתפקידך כשר התשתיות והמים

2. עם מנוייך לתפקיד, ולקראת דיוני התקציב הצפויים, אך גם לקראת חג הפסח הקרב, אנו פונים אליך בדחיפות על מנת שתורה לתאגידי המים שלא לנתק משפחות ממים עקב אי יכולתם לעמוד בתשלומי חשבונות המים.

3. כידוע לך, בינואר 2010 נכנסה לתוקפה הרפורמה בתעריפי המים, שביטלה את הסבסוד הממשלתי למערכת המים, ושיכללה לתוך מחירי המים את עלויות ההפקה, ההולכה, החלוקה והפינוי, וכן עלויות נלוות, כגון: עלויות ביצוע הסכמים מדיניים; עלויות החזקת עשרות תאגידי המים והביוב; תוספת מע"מ; עלויות התפלה; טיפול במתקני שפכים והשקעות שונות בתשתיות. כתוצאה מכך, מאז החלה הרפורמה, עלה תעריף המים לצרכן הפרטי בשיעור של 50% ואף יותר. למחירי המים הגבוהים לא נקבעו סייגים או הנחות, למעט הנחות לנכים בהיקף מצומצם.

4. צרכנים רבים קורסים תחת הנטל הכבד של מחירי המים, דבר שהוביל לעליה חדה במספר ניתוקי המים שביצעו תאגידי המים. משפחות רבות, החיות בעוני נותקו מאספקת מים באופן חלקי או מלא לתקופות שונות. כמו כן, במהלך יישום הרפורמה התברר כי אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות וחולים, אשר זקוקים לשימוש יומיומי בכמויות גדולות של מים מסיבות בריאותיות, נותרו ללא מענה, שכן בהעדר כללים להנחות, לא ניתן להתחשב בכך שצורכיהם בתחום זה גדולים מצורכי הצרכן הממוצע.

5. כאמור, ביולי 2012 נכנסה לתוקף הטבה בתעריפי המים לאוכלוסיות  מיוחדות המקבלות כמות כפולה של מים בתעריף הנמוך (כלומר 7 מ"ק לחודש), אך מדובר רק בקבוצה מצומצמת של בעלי מוגבלות, וההטבה ממומנת על ידי משרד האוצר בהסדר בלתי מחייב אשר יש לחדשו מידי שנה בשנה.

6. ההתעלמות המתמשכת מהאוכלוסייה מעוטת היכולת הכלכלית זכתה לביקורת ציבורית נוקבת, בין היתר, בדוח מבקר המדינה על תעריפי המים משנת 2012. באותו הדוח נמתחה גם ביקורת על אופן קביעת תעריפי המים, והעובדה כי על הצרכן הפרטי הועמס סבסוד מחירי המים של התעשייה והחקלאות.

7. המים הוכרו כזכות יסוד הן בחקיקה והן בפסיקה בישראל. הפסיקה הישראלית הכירה בזכות למים כזכות בסיסית ויסודית, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון. מדינת ישראל אף התחייבה לכבד את זכותם למים של תושביה ולהבטיח להם אספקת מים סדירה בשורה של אמנות בינלאומיות עליהן היא חתמה.  המים הם משאב שבלעדיו לא ניתן לחיות, ובלעדיו לא ניתן לקיים משק בית, ואשר העדרו, מהווה סכנה חמורה לבריאות. לפיכך, ברור כי המדובר בזכות יסוד, שאספקתו בהיקף מינימאלי  צריכה להיות מובטחת לכל אזרח, ללא קשר ליכולתו הכלכלית.

8. למרות כל זאת, עד היום טרם נקבעו כללים לעניין ניתוק וצמצום אספקת מים. חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 קובע, כי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב תקבע "את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין", וכי תאגידי המים והביוב לא יהיו רשאים לנתק צרכנים מאספקת מים, אלא לפי כללים אלה (סעיפים 39 ו-146 לחוק). הכללים אמורים להיות מאושרים בוועדת הכלכלה של הכנסת.

9. למרות שטרם נקבעו כללים, תאגידי המים מנתקים מדי יום משפחות רבות מאספקת מים, ללא סמכות וללא בסיס חוקי. למעשה, בפועל כל תאגיד קובע בעצמו את המדיניות שלו בנושא, וכך מתבצעים כל שנה עשרות אלפי ניתוקים של משפחות מאספקת מים סדירה, ללא כל כללים, פיקוח ושקיפות. התוצאה היא פגיעה חמורה ביותר בחייהם ובבריאותם של תושבים שידם אינה משגת לשלם את מחירי המים הגבוהים. האגודה לזכויות האזרח עתרה לאחרונה לבג"ץ בדרישה להורות לתאגידי המים להפסיק לנתק את המים לבתים, עד לקביעת כללים בנושא (בג"ץ 671/13 מזרחי נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב), אולם עד עתה טרם נקבע דיון בעתירה.

10. מכיוון שהמים אינם מצרך ככל המצרכים – אלא משאב שבלעדיו לא ניתן לקיים משק בית והעדרו מהווה סכנה חמורה לבריאות – יש להזדרז ולקבוע כללים מנחים בנושא זה לפיהם לא ניתן יהיה לנתק מאספקת מים, אלא במקרים יוצאי דופן בהם לצרכן ישנם אמצעים אך הוא בוחר שלא לשלם. האגודה לזכויות האזרח מקדמת חקיקה ברוח זו – הצעת החוק מצ"ב כנספח למכתב זה.

11. בנוסף לנושא האקוטי של ניתוקי המים, יש לפעול במהרה להוזלת מחירי המים, ולקבוע הנחות לאוכלוסיות מעוטות יכולת כלכלית. כאמור לעיל, למחירי המים הגבוהים לא נקבעו סייגים או הנחות. למעשה, תאגידי המים אינם מוסמכים ליתן הנחות וזאת גם במקרים שבהם ברור כי הצרכן לא יוכל לעמוד בתשלום עקב מצוקה כלכלית. האגודה לזכויות האזרח מקדמת חקיקה ברוח זו – הצעת החוק מצ"ב כנספח למכתב זה.

12. זאת ועוד, אמות המידה לשירות שנקבעו על ידי רשות המים ככללים מחייבים לתאגידי המים כוללות מספר הסדרים שאינם סוציאליים, כגון: הסדרי תשלום ופריסת חוב שאינם מספקים, ריבית גבוהה על חובות מים, חוסר אפשרות של עדכון רטרואקטיבי של מספר הנפשות בבית וכיו"ב. בעיה נוספת נעוצה בחוסר הפיקוח על פעילות התאגידים אשר חורגים מההסדרים שכן נקבעו בחוק, כמו ניתוק ללא התראה, פריסת חובות מצומצמת וכד'.

13. המדיניות הקיימת בתחום פוגעת באופן מתמשך בזכות למים של אוכלוסיות חסרות יכולת כלכלית, ומעמידה אותם בפני סכנת ניתוק מתמדת, ואי יכולת לנהל משק בית בריא ומתפקד. מדיניות זו אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של המדינה להבטיח את זכותם היסודית של תושביה לאספקת מים סדירה המותאמת לכל כיס.

14. על מנת לשוב ולאפשר לכלל תושבי ישראל נגישות למים מוצע:

א.לשקול מחדש סבסוד של משק המים, בעיקר ברכיבי העלות אשר אינם קשורים לעלות הפקת המים והולכתם.

ב. לפעול לקביעת כמות מים מספקת בתעריף נמוך, שיהיו ריאליים מבחינת הצרכים הביתיים של הצרכן החסכן ויכולתו הכלכלית.

ג. לקבוע הנחות משמעותיות במחירי המים לאוכלוסיות הנזקקות לכמות מים גדולה יותר ולאוכלוסיות מעוטות יכולת כלכלית, כך שהתעריפים יהלמו את צרכיהם ויכולתם (מצ"ב הצ"ח של האגודה לזכויות האזרח כנספח למכתב זה).

ד. לקבוע באופן המיידי ביותר כללים לצמצום אספקת מים, בהם יקבע כי ניתן יהיה לנתק רק במקרים קיצוניים בהם מסרב תושב בעל אמצעים לשלם את חשבונו, בניגוד למקרים בהם אין ביכולתו לשלם את חובו, שאז יש לקבוע הסדר פריסת תשלומים בהתאם ליכולתו של החייב. (מצ"ב הצ"ח של האגודה לזכויות האזרח כנספח למכתב זה).

ה. להפחית את גובה הריבית על חובות מים.

ו. לאפשר של עדכון רטרואקטיבי של מספר הנפשות בבית.

ז. ליצור מנגנון בקרה ופיקוח יעיל על פעילות תאגידי המים על מנת לוודא כי הם אינם חורגים מההסדרים שנקבעו.

ח. סוגיות חשובות נוספות: צמצום מספר התאגידים, איסור העברת התאגידים לידיים פרטיות, חקיקה המגנה על התושבים מפני פשיטת רגל של תאגידים, ועוד, עליהן נשמח להרחיב בהמשך.

15. לאור כל האמור לעיל, אנו מבקשים כי כצעד ראשון יאסר על התאגידים לנתק חייבים חסרי אמצעים, וודאי שלא במהלך חג הפסח המתקרב.

 

בברכת חג שמח,