CC BY: Dennis Crowleyתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון מס' ), התשע"ב-2012
תזכיר החוק מבקש להסדיר את סמכות המשטרה לזמן עדים וחשודים לחקירות, ועוסק בנושאים כגון היקף סמכות הזימון; חובת ההתייצבות לחקירה; זכות השתיקה ואזהרת חשוד; זכותו של חשוד להיוועץ עם עורך דין ועוד.
לצד שיפורים חשובים להגנה על זכויותיהם של חשודים – כגון הסדרת זכותו של חשוד מחוסר אמצעים לייצוג בידי הסניגוריה הציבורית, גם אם אינו נתון במעצר – התזכיר כולל גם הסדרים בעייתיים, שהפוגעני ביניהם הוא ההצעה לשמר את הסמכות הדראקונית למנוע מחשוד בעבירות ביטחון להיפגש עם עורך דין במשך עד 21 ימים. מדובר בהסדר המנוגד הן לעקרונות המשפט החוקתי הישראלי והן למשפט הבינלאומי לזכויות האדם, אליו מחוייבת מדינת ישראל – שכן הוא שולל מהחשוד ערובה חיונית להבטחת משפט פלילי הוגן ולמניעת עיוות דין; למניעת מעצר שווא או פגיעה בלתי מידתית בחירותו של אדם בשלב החקירה; ולמניעת עינויים והתעללות בעצורים. הגיע העת להסיר כתם חמור זה מספר החוקים במדינת ישראל.
לעניין הסמכות לחייב אדם להתייצב לחקירה במשטרה המוצעת בתזכיר מתריעה האגודה, כי לאור הפגיעה בזכות לחירות הכרוכה בדרישת התייצבות במשטרה, על ההסדר לעמוד בדרישות פסקת ההגבלה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דווקא לאור ההצעה לקבוע חובת התייצבות מפורשת בחוק, יש לעמוד על קיומם של מנגנוני בקרה ראויים – בדמות עילה מצומצמת יותר, דרישה לאישורו של דרג בכיר, חובת התחשבות במועד ובמקום החקירה, ואפשרות לערור על הזימון. כמו כן יש לתת את הדעת לזכויותיהם של נפגעי עבירה ועדים בהקשר זה.
לעניין היקף זכות השתיקה מסתייגת האגודה מההצעה לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להביא בחשבון את שתיקת החשוד בחקירתו בהערכת מהימנות עדותו. לאור חשיבות זכות השתיקה ותפקידה החשוב הן בהגנה על זכויות האדם והן בעידוד המשטרה לנהל חקירות, אשר אינן נסמכות בראש ובראשונה על השגת הודאות – מן הראוי לאמץ את הגישה, לפיה שתיקתו של חשוד לא תיזקף לחובתו במשפט.
סטאטוס: בשלב התזכיר.
הערות האגודה על התזכיר, פברואר 2013
