פעילות האגודה לקראת חוק ההסדרים 2011-2012

מדי שנה, ומאז תקציב 2009 – מדי שנתיים, מחליטה הממשלה, במסגרת הכנת תקציב המדינה, על שורה ארוכה של שינויי מדיניות ו/או שינויי חוקים הדרושים, לדעתה, לביצוע התקציב. מהחלטות אלה נגזרת גם הצעת חוק ההסדרים, אשר מהווה אוסף של שינויי חקיקה נדרשים לאור החלטות הממשלה כאמור.

הצעת התקציב והצעת חוק ההסדרים משמשות כלי בידי הממשלה, ומשרד האוצר בפרט, כדי לבצע שינויי מדיניות ורפורמות, כמו גם שינויי חקיקה, שהינם לעיתים משמעותיים ביותר ואפילו מרחיקי לכת, ושיש בהם כדי להשפיע על זכויות אדם ועל החברה.

האגודה לזכויות האזרח, בשיתוף ארגונים עמיתים וכן במסגרת פורום הארגונים לביטול חוק ההסדרים, נאבקת מדי שנה בגזרות הנכללות בחוק ההסדרים. מעבר לביקורת על התכנים הפוגעניים של החלטות הממשלה ו/או חוק ההסדרים, מבקרת האגודה (ביחד עם שותפיה דלעיל) גם את עצם השימוש בחוק ההסדרים ככלי לביצוע התקציב. מדובר במקבץ חוקים שמקודם באופן מהיר וללא דיון מעמיק או שיתוף של הציבור. לעיתים קרובות, חלקים נרחבים של הצעת חוק ההסדרים אינם קשורים לתקציב המדינה, ו/או שהם מגלמים בתוכם שינויים מהותיים ורפורמות שראוי להקדיש להם דיון מעמיק ומסודר, ו/או שהם מבטלים חוקים שונים שהתקבלו לאחר דיון ציבורי ובהסכמת הכנסת. בשל ההיקף הנרחב של חוק ההסדרים בשנים האחרונות, בולט באופן מיוחד השימוש הבלתי לגיטימי שעושה בו הממשלה: נראה כי זו מנסה, בבחינת הדרך הקלה, לקדם באמצעות חוק זה כמעט כל מדיניות ו/או רפורמה משמעותית שהיא מבקשת לקדם.

למרות שבמהלך השנים האחרונות היו שיפורים בהיבט הפרוצדוראלי של חקיקת חוק ההסדרים, האגודה סבורה כי אין בהם די, וכי יש להבטיח:

  • העברת כל החומרים לחברי הכנסת במועד מוקדם, על מנת לאפשר לימוד מעמיק ואמיתי שלהם;
  • קיום דיונים אך ורק בוועדות המקצועיות המתאימות;
  • אי הכללה של עניינים שאין להם דבר עם תקציב המדינה;
  • אי הכללת רפורמות ושינויים מבניים מרחיקי לכת הדורשים דיון ציבורי ומעמיק;
  • אי הכללת ביטול של חקיקה שאושרה על ידי הכנסת בעבר.
  • להלן מספר ניירות עמדה שהאגודה שלחה השנה, ביחד עם שותפים שונים, לראש הממשלה, לשרים ולחברי הכנסת בקשר עם פגיעות שונות בזכויות אדם הכלולות בהחלטות הממשלה ובחוק ההסדרים של תקציב 2011-2012.

    הערות האגודה בעניין תעסוקה ודורשי עבודה

    לצידן של החלטות ראויות, כהצבת יעדי תעסוקה, גם לאוכלוסיות ייחודיות, בחינת שיפורו של מערך המעונות לילדים, ומינויו של ממונה על תעסוקה במשרד התמ"ת, כרוכות בהחלטות הממשלה פגיעות קשות בדורשי העבודה. החלטות הממשלה בעניינם שבות ומתבססות על תפישות ארכאיות כלפיהם, מטילות עליהם הכבדות נוספות חמורות, חסרות בתקצוב ראוי של שירותים נדרשים, וסותרות את יעד המדיניות המוצהר אף בנייר מדיניות הממשלה של "חיזוק השכבות החלשות וצמצום הפערים החברתיים".

    החלטות אלו גם מובאות שוב במסגרת מסמך ארוך ומסורבל, שעתיד להתגבש לכדי הצעת חוק ההסדרים, אף אם הן מציגות לעתים רפורמה מבנית עמוקה או שאין בינן לבין התקציב המתוכנן כל זיקה ישירה והכרחית. הפעם אף הגדילה הממשלה לעשות, ושבה וכרכה במסגרתן פרקים שכבר הוכרע בידי הכנסת בעבר שיש לפצלם מהצעת חוק ההסדרים. לדידנו, משהובא תיקון בעבר במסגרת הצעת חוק ההסדרים וקבעה הכנסת כי יש לפצלו מהצעה זו, כבמקרים שיצוין להלן, לא יכולה הממשלה לשוב ולהביאו במסגרת הצעת חוק ההסדרים. תיקון כזה יכול להיות מובא על ידי הממשלה רק בדרך המלך, במסגרת הליך חקיקה רגיל.

    למסמך המלא

    הערות הפורום הפורום לאכיפת זכויות עובדים, שבו חברה האגודה, בעניין שעות עבודה ומנוחה

    במסגרת הדיון בהצעת חוק ההסדרים לשנים 2011-2012, מבקשת הממשלה לקדם תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה, אשר יקל על שר התמ"ת להאריך את יום/שבוע העבודה הרגיל. בשם ה"גמישות הניהולית", יאפשר התיקון פגיעה משמעותית בעובדים, אשר יחויבו לעבוד שעות ארוכות יותר, ללא קבלת גמול מיוחד בגין שעות נוספות.

    הגדלת משרות באופן המבוקש עלולה להביא לפגיעה לא רק בעובד שנאלץ לעבוד יותר שעות ללא גמול, אלא גם בעובדים נוספים במשק. זאת באשר הארכת המשרות באופן שיאפשר התיקון, תבוא על חשבון משרות לעובדים נוספים. יתר על כן, הפגיעה בשכר העובדים, לצד צמצום שוק התעסוקה, כאמור לעיל – יוסיפו גם להרחבת הפערים ואי השוויון בחברה.

    עוד יצוין, כי המדובר בהצעת חוק עם השלכות מרחיקות לכת על שוק העבודה בכלל, ועל זכויות העובדים בפרט, ואין זה ראוי לקדם אותה במסגרת הדיון הכללי על חוק ההסדרים. ככל שהצעת החוק האמורה לא תבוטל, יש לפצלה מחוק ההסדרים ולקיים דיון מעמיק ורציני בהשלכותיה מרחיקות הלכת והפוגעניות, וזאת שלא במסגרת סד הזמנים שמכתבים דיוני התקציב.

    למסמך המלא

    תיקון חוק הכניסה לישראל – הסתייגויות קו לעובד, מוקד סיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח

    עניינה של ההצעה בהטלת מגבלות על הסדרת מעמדם של מי שאינם יהודים בישראל, ובשינויים מפליגים במערכת הדינים החלה על העסקתם של מהגרות ומהגרי עבודה בישראל. הצעה זו, אם תתקבל, עתידה להביא לרפורמה מרחיקת לכת במדיניות ההגירה של מדינת ישראל.

    עמדתנו הנה שאין כל יסוד לכלול הצעות אלה לתיקון חוק הכניסה לישראל במסגרת חוק ההסדרים. הכללתם של נושאים אלה במסגרת חוק ההסדרים אינה מאפשרת "בדיקה קפדנית ומעמיקה של הוראות החוק השונות וההשלכות שעלולות לנבוע מהן" (בג"ץ 8425/04). יתרה מזו, אלה אינם נושאים אשר קיימת ביניהם לבין הצעת חוק התקציב "זיקה ישירה והכרחית". דברים אלו אמורים ביתר שאת לנוכח כך, שמדינת ישראל טרם קבעה לעצמה מדיניות הגירה ברורה ופומבית, הנותנת דעתה להיבטים הרבים והשונים של ההגירה לישראל, לחובותיה של המדינה ביחס לאזרחיה ולתושביה ולהתחייבויותיה הבין-לאומיות.

    לגופם של דברים, ההצעה כוללת החלטות דרקוניות ובלתי חוקתיות, העומדות בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ולמחוייבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל. אימוצן של החלטות אלה עתיד לפגוע בזכויות היסוד של רבים. קבלתן אף תהווה ביטוי מפורש לאימוצה של "מדיניות הדלת המסתובבת" על ידי הממשלה והכנסת ביחס למהגרי עבודה.

    למסמך המלא

    הצעות המגבילות את הנגישות למשפט

    מספר ארגונים, ובהם האגודה, פנו לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה כדי להתריע על שורה של החלטות הכלולות בהחלטות הממשלה לגבי התכנית הכלכלית לשנים 2011-2012, שיש בהן כדי לפגוע בנגישות למשפט של אוכלוסיות מוחלשות. ביניהן: החלטות המייקרות את ההליך המשפטי (הטלת הוצאות משפט ואגרות), החלטה המקלה על סגירה של לשכות הוצאה לפועל ואפשרות לרכז את הטיפול בנושאי משפחה ותעבורה בבית משפט אחד בלבד בכל מחוז. הארגונים קוראים לשר וליועץ המשפטי לממשלה לפעול לביטול ההחלטות הפוגעניות, כדי להבטיח את הזכות הבסיסית של כל תושב במדינת ישראל לנגישות למשפט ולצדק.

    למסמך המלא
    תשובת משרד המשפטים

    ביטול זכותם של דיירים וותיקים בדיור הציבורי לרכוש את דירת מגוריהם

    בהתאם לחוק הדיור הציבורי החשוב שהוביל ח"כ רן כהן בשנת 1998, דיירים וותיקים בדיור הציבורי זכאים לרכוש את דירת מגוריהם. בשנים האחרונות הקפיא האוצר את החוק במסגרת חוק ההסדרים, ועכשיו הוא מבקש לבטלו כליל. ביטול החוק יהיה מסמר נוסף בארון הקבורה של מפעל הדיור הציבורי בישראל.

    לא מדובר בצורך כלכלי דחוף, כי אם ברעיון שהאוצר מגלגל כבר שנים וניתן היה להביא להליך חקיקה רגיל. אלא שבמשרד האוצר יודעים כי בין מאות הסעיפים והגזירות של חוק ההסדרים יהיה קל יותר לבטל את החוק ללא ביקורת.

    פניה לשרים ולח"כים
    מאמר בנושא, מאת עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח

    סעיפים העוסקים בהגירה

    הצעת חוק ההסדרים כוללת הגבלות דרקוניות על מהגרי העבודה ומבקשי מעמד בישראל, ללא כל קשר לתקציב המדינה ובאופן שסותר את פסיקות בג"ץ ואת עמדת הכנסת בשנים האחרונות. פרק ד' של הצעת חוק ההסדרים שמקדמת הממשלה כולל:

  • הגבלות על חירותם של מהגרי העבודה להחליף את מעסיקיהם, באופן שיבסס את הסדר הכבילה שנפסל על ידי בג"ץ, אשר הגדיר אותו כ"עבדות מודרנית";
  • עיגון בחוק של תופעת "הדלת המסתובבת", על ידי שלילת רישיונות השהייה של מהגרי עבודה, שהובאו על ידי מדינת ישראל אך לא שולבו על ידה בעבודה;
  • הגבלות על הסדרת מעמדם בישראל של בני משפחה של אזרחים ותושבים ישראלים, בניגוד לפסיקת בג"ץ;
  • הגבלות נוספות על הסדרת מעמדם של מבקשי מקלט, קורבנות סחר בבני אדם ומחוסרי אזרחות
  • .

    חקיקה זו תכשיר עבדות מודרנית בישראל, תעודד את מדיניות "הדלת המסתובבת" ותפגע בזכותם של אזרחים ישראלים לחיי משפחה.

    למסמך המלא

    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: אזרחות ותושבות,דיור ציבורי,הזכות לדיור,הזכות לעבוד,זכויות אזרחיות,זכויות חברתיות,זכויות עובדים,מהגרי עבודה,נגישות למשפט

    סגור לתגובות.