לדברי עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה "הריסת הכפר היא פעולה ברוטאלית של רשויות המדינה נגד אזרחיה ותושביה, המערערת את יסודות הדמוקרטיה וזכויות אדם ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של מאות אזרחים ישראלים – נשים, גברים וטף. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים ואינם פושעים. כל רצונם הוא להמשיך ולגור על האדמות שבבעלותם, בהן חיו עוד מהשנים שלפני קום המדינה. יש לחדול מהצעדים הכוחניים, ולאמץ מדיניות המבוססת על הידברות והכרה בזכויות האזרחים הערבים על אדמתם ההיסטורית בנגב".
עו"ד אבורביעה מוסיפה עוד, "ההרס הברוטאלי אינו מתרחש בחלל ריק. על אף שהבדואים יושבים בסך הכל על שלושה אחוזים מאדמות הנגב, האווירה הציבורית הנוכחית היא של דה-לגיטימציה לציבור הערבי כולו, ובממשלה נשמעים תדיר איומים והפחדות מפני 'ההשתלטות' של התושבים הבדואים. ראוי להזכיר לממשלת ישראל כי חובתה לנהוג בבדואים כפי שיש לנהוג בכל אזרחי המדינה".
מזה שנים רבות מזניחה מדינת ישראל את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, במטרה מכוונת לנשל אותם מאדמותיהם ולצמצם ככל שניתן את שטח המחיה שלהם. הוועדה הממשלתית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמנם קבעה כי יש לחדול מניסיונות הנישול של התושבים בכפרים הלא מוכרים, ותחת זאת לקדם פשרה והכרה בזכויותיהם על הקרקע, אולם בינתיים, דבר לא קרה. תביעת הבעלות של אנשי הכפר אל-עראקיב על האדמות מתבררת כעת בבית המשפט.
