העברת מידע על הרשעות קודמות מהמרשם הפלילי ועל תיקי חקירה סגורים

‏19 באוקטובר 2009

לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת, ירושלים

שלום רב,

הנדון: תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח-2008 – דיון בועדת חוקה ביום 20.10.09 בשעה 09:00

לקראת הדיון ביום רביעי הקרוב בתקנות שבנדון, נבקש להעביר אליך את תמצית הערותינו:

מדובר בתקנות, המבקשות לתקן ולהרחיב את התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן, "החוק"), הקובעת את הגורמים הרשאים לקבל מידע על הרשעות קודמות מהמרשם הפלילי, וכן את התוספת השלישית העוסקת בהעברת מידע על תיקי חקירה סגורים.

העיקרון הבסיסי הקבוע בחוק הוא, כי אין להעביר מידע מהמרשם אלא לגופים ולבעלי תפקידים, לגביהם נקבע כי קיימת הצדקה מיוחדת לעשות כן. עקרון זה בא להגן, בן השאר, על זכויות האדם לכבוד ולפרטיות, על הזכות לשיקום ועל הזכות להתפרנס בכבוד.

משום כך, כל הרחבה של רשימת הגופים, הרשאים לקבל מידע מהמרשם, צריכה להתבסס על נימוקים מפורטים, המתארים את הצורך בהעברת המידע ואת השלכות ההרחבה על זכויות האדם. בהעדר נימוקים כאלה לא ניתן לבחון כראוי את ההצדקה הספציפית לכל אחת מהתיקונים המתבקשים.

זאת ועוד. מן הראוי כי הוספת גורמים לתוספת הראשונה – ובוודאי לתוספת השלישית – תיעשה בחקיקה ראשית, ולא בתקנות גרידא. על פי סעיף 25 לחוק, "שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות:
(1) עוונות לגביהם לא יירשמו פרטי רישום;
(2) שינויים או סייגים בתוספות;
(3) פרטי רישום שלא יימסר מידע עליהם או סייגים למסירת המידע;
(4) עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה"

אנו סבורים, כי אין בסעיף זה, על פי פרשנותו התכליתית, כדי להוות "הסמכה מפורשת בחוק" (כנדרש על פי סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) להוספת בעלי תפקידים חדשים לתוספות. עיון בסעיף בכללותו מלמד על כך, כי הוא עוסק בעיקר בסמכות השר להגביל את היקף המידע, המועבר מהמרשם; כדי להסמיך את השר לפגוע בזכויות יסוד על ידי העברת מידע מהמרשם לגורמים או למטרות, אשר כלל אינם מוזכרים היום בתוספות, נדרשת אמירה מפורשת ברוח זו, אמירה שאיננה.

ואכן, אין מדובר בטענה פורמליסטית גרידא. הצורך בחקיקה ראשית נועד בדיוק כדי להבטיח כי התיקון יתבסס על נימוקים ברורים, שיעמדו במבחן הדיון הציבורי, וכי המחוקק יבחן כל הרחבה בקפדנות. בהקשר זה יובהר, כי כדי לעמוד במבחן המידתיות, יש לבחון לגבי כל גוף וגוף את היקף המידע המדויק הדרוש לו לשם מילוי תפקידו (למשל: מידע שטרם התיישן; מידע שהתיישן אך טרם נמחק וכו').

ממכתב שר המשפטים מיום 16.7.09 נאמר בצורה לאקונית, כי הצורך בתיקונים הספציפיים המוצעים עלה מה"ניסיון שהצטבר" עם השנים; אולם, לא ניתן כל הסבר מפורט וענייני אודות מהות ניסיון זה. הדעת אינה סובלת, כי הציבור – באמצעות ועדת החוקה – יידרש לאשר הרחבות אלה מבלי שהסבר זה יינתן בעוד מועד.

מהמכתב עולה עוד, כי הדיון בתקנות נדחה בעבר כדי לאפשר לוועדת קנאי לבדוק אותן, כי בתום הבדיקה נשלחה לכנסת עמדת הוועדה, "הפורסת בפני ועדת החוקה את אמות המידה שסוכמו לשם בחינת הגופים המנויים בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי." נוסח מכתב זה, והקריטריונים הכלולים בו, אינם מצויים בידינו. ברי, כי כדי לאפשר דיון ציבורי משמעותי בעניין התקנות המוצעות, ראוי היה לקבל בעוד מועד את התייחסות משרד המשפטים למידת התאמת התיקונים המוצעים לקריטריונים אלה.

בעייתיות מיוחדת נעוצה בתיקונים המוצעים לתוספת שלישית, העוסקת בהעברת מידע על תיקי חקירה סגורים. עיון בתוספת השלישית לחוק מעלה, כי העקרון המנחה הוא כי מידע על תיקים סגורים מועבר אך ורק לגורמים, המעורבים בניהול ההליך הפלילי – כגון גורמי חקירה ותביעה, קציני מבחן, מנהל הרשות להגנה על עדים (וכן, במקרים מיוחדים, חוקרים מדעיים). אין היום כל סמכות להעביר מידע זה לגופים או לבעלי תפקידים, המקבלים החלטות ביחס להעסקתם של אנשים. אמנם, מידע זה עשוי להשליך על העסקתו של אדם שעובר סיווג ביטחוני, שכן השב"כ הוא בין הגופים, הרשאים לקבל מידע זה (ואכן, הגישה הרחבה של השב"כ למידע על תיקים סגורים מעלה כשלעצמה שאלות נכבדות, הראויות לבחינה). אולם עד היום העיקרון הברור היה, כי מידע על תיקים סגורים אינו אמור להיות רלוונטי לעצם תהליך קבלתו של אדם לעבודה. ההצעה לפגוע בעקרון זה יוצרת תקדים מסוכן, הפוגעת קשות בעקרון חזקת החפות ובזכותו של אדם כי חשד גרידא – אשר מעולם לא הוכח מעל לכל ספק סביר – לא ייזקף לחובתו. יש בכך כדי לפתוח פתח עצום לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויותיו של אדם, אך משום שנחשד מסיבה כלשהי בביצוע עבירה, שמעולם לא הוכחה. לאור הפגיעה המיוחדת בזכויות אדם, הטמונה בהעברת מידע על תיקים סגורים, קיימת חשיבות מיוחדת להבטיח, כי הדבר לא ייעשה אלא בחקיקה ראשית.

לאור האמור, אנו פונים אליכם שלא לאשר את התקנות דנן.

בכבוד רב,
לילה מרגלית, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,זכויות בהליך הפלילי

סגור לתגובות.