לילה מרגלית
בסרט "בשם האב" מובא סיפורה של רביעיית גילפורד, ארבעה צעירים אירים שהופללו באחריות לפיגוע טרור מטעם המחתרת האירית. הארבעה, שנידונו למאסר עולם, שוחררו רק לאחר 15 שנה בכלא, ואחרי שהתברר כי השוטרים שניהלו את החקירה שיבשו את תוכן עדויותיהם ולא בחלו אף בעינויים. מאז הפך סיפורה של הרביעייה לסמל של עיוות דין, ותזכורת לכך שגם בדמוקרטיה מודרנית כמו בריטניה הוא עלול להתקיים. העובדה שהצעירים המורשעים היו אירים, מדגימה גם היא את מה שידוע זה מכבר: אוכלוסיות שנתפשות כ"חשודות", נמצאות בסיכון הגבוה ביותר להרשעות שווא.
חיים פרלמן, שזכה בתקשורת לכינוי "המחבל היהודי", מוחזק כעת במעצר בחשד לביצוע עבירות חמורות ביותר – רצח של ארבעה בני אדם וניסיונות רצח נוספים. כששומעים עד כמה חמורות העבירות, עניין כמו הזכות למפגש עם עורך דין נדמה אולי כפעוט, אבל זו בדיוק השעה בה צריך לזכור כי גם ההאשמות הללו, חמורות ככל שתהיינה, עודן בחזק חשד. פרלמן, ככל חשוד, זכאי למפגש עם עורך דינו.
הזכות של חשוד למפגש זה היא זכות יסוד חוקתית, והיא נחוצה כדי להבטיח חקירה הוגנת ושמירה על זכויות העצור. עצור שנחקר למשך ימים ארוכים ללא עורך דין, עלול להיות חשוף לאמצעי חקירה פסולים ואף לעינויים. מניעת המפגש מעמיקה באופן מסוכן גם את הלחץ הנפשי הכבד שהחשוד נתון בו ובכך יוצרת סכנה משמעותית למסירת הודאות שווא ולהיווצרות של עיוותי דין.
בפרויקט מרתק שמתנהל בארה"ב בשם "פרויקט החפות", מנתחים מקרים שונים של הרשעות שווא, שהוכחו ככאלה הודות לכניסתן לשימוש של בדיקות DNA . למעלה מ-20 אחוז מהמקרים שנבדקו, התבררו כמקרים בהם הודאות שווא תרמו להרשעה השגויה.
פרלמן אינו לבד. השימוש הפסול באמצעי של מניעת מפגש עם עו"ד הוא עניין שבשגרה כשמדובר בחקירות בטחוניות, בייחוד בשטחים. רק לאחרונה נחשף דבר מעצרם של אמיר מח'ול וד"ר עומר סעיד בחשד לעבירות ביטחוניות, וגם מהם נמנעה זכות חשובה זו.
דווקא כשמדובר בעבירות חמורות, אסור לנו להשלים עם חקירות שעלולות להוביל להודאות שווא. השמירה על שלטון החוק ועל ביטחונו של כל אחד מאתנו, מחייבת לא רק מעצר והרשעה של אשמים, אלא גם שמירה קפדנית על המנגנונים שאמורים למנוע עיוותי דין.
עו"ד לילה מרגלית היא ראש תחום זכויות בפלילים באגודה לזכויות האזרח בישראל
המאמר פורסם באתר ynet ב-21.7.10
