עוד בשנות החמישים פסק בית המשפט העליון האמריקאי כי "אזרחות אינה רישיון שפוקע בגין התנהגות בלתי ראויה", והוסיף, כי ביטול אזרחות בנסיבות אלה אינו אלא "ענישה פרימיטיבית ואכזרית".
הפילוסופית חנה ארנדט כתבה בספרה "יסודות הטוטליטריות" כי מעבר לפגיעתה האנושה של ביטול אזרחות בזכויות האדם, הרי שכמוה כחזרה לחיי פרא ולתקופת אנשי המערות.
מחר (5.7.10) תדון ועדת הפנים של הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה של תיקון לחוק האזרחות. על פי הצעת החוק, אותה יזמו חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ואשר זוכה לתמיכת הממשלה, בית משפט שירשיע אדם בעבירת טרור, ריגול או חוסר נאמנות, יוכל לבטל את אזרחותו, בנוסף על כל עונש שיטיל עליו.
לקראת הדיון פנתה האגודה לזכויות האזרח לחברי ועדת הפנים בקריאה להתנגד להצעת החוק. בפנייה ציין עו"ד עודד פלר מהאגודה: "דומה, כי עצם הדיון בסמכות לביטול אזרחות לא נועד לקדם את בטחון המדינה, אלא מבקש להעביר מסר משפיל ומפלה, לפיו אזרחותם של אזרחי ישראל הערבים אינה ברורה מאליה.
הסמכות שהצעת החוק מבקשת להעניק לבית המשפט היא סמכות קיצונית במיוחד, שאין לה מקבילה במדינות נאורות. איש אינו חולק על כך, שרשויות המדינה זכאיות ואף חייבות לפעול נגד כל אדם הפוגע בביטחון המדינה ובביטחון אזרחיה, ואולם לרשותן עומדים אמצעי אכיפה רבים וחמורים פחות משלילת אזרחות."
בפנייה מזכיר עו"ד פלר את פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי ואת דבריה של הפילוסופית חנה ארנדט, וכן את פסק דינו של בג"ץ משנת 1996, בו נקבע כי אין עילה לביטול אזרחותו של יגאל עמיר, משום שחברה מאורגנת מביעה את סלידתה והסתייגותה ממעשים נוראיים בדרכים אחרות.
