דוד לחמיש
אני מתנדב בקמפיין שנקרא "פעולה אחת ביום", המשותף לאגודה לזכויות האזרח ולעמותת במקום, בו אנחנו מנסים לדאוג לזכויות בסיסיות של מים וקורת גג לפלשתינים. הסיבה שהחלטתי להתנדב דווקא בקמפיין הזה היא שהוא יכול להצליח. בעשור האחרון מובילי מאבקים חברתיים בישראל הבינו שכדי להצליח במאבק צריך שהוא יהיה קונקרטי. לא עוד נרות בכיכר, לא עוד הפגנות ענק למען השלום או נגד האלימות, אלא העלאה על נס של מקרים בודדים שמהווים דוגמא לתופעה, והשפעה דרכם על המציאות.
בקמפיין הזה החלטנו לנסות לעזור לכפר א-תוואנה, כפר קטן בדרום הר חברון, עם קרוב ל 400 אנשים שאינם מחוברים למים ואינם יכולים לבנות בתים. הקמפיין הוא בעצם ניסוי חדש באקטיביזם, בו כמות גדולה של אנשים תתחייב לבצע פעולה אחת כל יום בכדי להביא לשינוי המצב בשטח.
בשלושת השבועות שחלפו התוודענו לסאבר ראש המועצה שמנסה לחבר את הכפר למים כבר שלושים שנה, ולאום ג'ומעה שלא יכולה להרחיב את ביתה הזעיר שמכיל 36 נפשות בשלושת חדריו. פנינו לאנשים שאחראים על המצב כמו מתן וילנאי סגן שר הביטחון, מתאם הפעולות בשטחים האלוף איתן דנגוט ודני איילון סגן שר החוץ. ביצענו פעילויות סולידריות והפצנו את הבשורה בין חברינו וברחבי האינטרנט. תוך כדי הקמפיין נאלצנו להפנות את תשומת לבנו לפעולת "תג מחיר" שפלה שבוצעה בכפר (כנראה בעקבות התחלת הקמפיין), ופנינו לנצ"מ איציק רחמים, מפקד מרחב חברון, כדי שידע שמה שקורה בא-תוואנה לא נשאר בא-תוואנה.
אני מאמין שניתן לשנות את המציאות בא-תוואנה, אבל הדרך עוד ארוכה, ואנו יודעים שהמאבק רחוק מסיומו. לשם כך אנו זקוקים לעזרה שלכם. ולמרות שמדובר בעזרה לפלשתינים, המאבק הזה הוא מאבק אנושי ולא פוליטי. כל מי שמאמין שלכל אדם יש זכות למים ולקורת גג, כל מי שלא מוכן שישובים שכנים יקבלו תנאים שונים לחלוטין רק מאחר ואלו יהודים ואלו ערבים, כל מי שחושב ש"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" זו היא כל התורה כולה, צריך להצטרף לקמפיין.
וחוץ מזה, בסה"כ מה אנחנו מבקשים? פעולה אחת ביום…
