צילום: האגודה לזכויות האזרחשופטי בג"ץ הוציאו צו על תנאי בעתירה של האגודה לזכויות האזרח ותושבים פלסטינים מירושלים נגד הפעלת מאבטחים מטעם המדינה בירושלים המזרחית, והורו למדינה לנמק מדוע משרד הבינוי והשיכון הוא האחראי להפעלתם, ולא המשרד לביטחון פנים. כמו כן, התבקשה המדינה לשקול שוב את הגדרת סמכויותיהם של המאבטחים.
הצו הוצא יום לאחר שבג"ץ קיים דיון ראשון בעתירה (12.12.12), הדורשת לשים קץ להפעלתם של כ-350 מאבטחים פרטיים במימון המדינה במתחמי התנחלויות בירושלים המזרחית, בהם מתגוררים כ-2,000 תושבים יהודים. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן, הדגישו בדיון כי התשובות שסיפק נציג המדינה בפני בית המשפט, לפיהן הממשלה קבעה כי ראוי שהנושא יהיה באחריות משרד השיכון, אף שסוגיות של ביטחון כלל אינן בתחום ההתמחות של משרד השיכון, אינן מניחות את הדעת.
בעתירה הובאו דוגמאות רבות כיצד המאבטחים הפרטיים נוהגים לערוך פעולות כמו-שיטוריות בשכונות פלסטיניות בירושלים, כדוגמת עיכוב ובקשת תעודות זהות, אף שפעולות אלו חורגות לחלוטין מתחום סמכותם. נציג המדינה התעקש בדיון, כי סמכויותיהם מוגבלות להגנה על מתחמי המגורים עצמם, ואילו מחוצה להם, במרחב הציבורי, "יש להם סמכות כמו כל אזרח". בקשות השופטים להבין את היקף הסמכויות וכיצד הן באות לידי ביטוי בשטח נענו בתשובות חלקיות, והשופט עוזי פוגלמן הקשה ואמר, כי כאשר מדובר ב-350 מאבטחים מטעם המדינה "המסתובבים בפטרולים עם נשק, יש להם חזות של בעלי סמכות. השאלה היא כיצד זה נתפס על ידי אזרח שהולך ברחוב?… האם זה לא תפקיד המשטרה לאבטח את הציבור הרחב בסמטאות?"
עו"ד קרן צפריר מהאגודה לזכויות האזרח הדגישה בדיון, כי המאבטחים פועלים כזרוע השיטור הארוכה של הרשויות, וכי הפעלתם מהווה הפרטה לא חוקית של סמכויות המשטרה, הגוף האמון על שמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון. הצבתם של מאבטחים ליהודים-בלבד פירושה גם התפרקות המדינה מאחריותה לשלום כלל תושבי האזור, ודאגה לקבוצת אוכלוסיה מועדפת תוך פגיעה חמורה בזכויות שאר התושבים, עד כדי סיכון חיים. לתושבים כלל לא ברור מהי הסמכות של המאבטחים החמושים, ועד כמה היא דומה לסמכות של שוטר או שונה ממנה. בניגוד למנגנוני הבקרה, התלונה והענישה הקבועים בחוק בנוגע לפעילות של שוטרים, מול המאבטחים הפרטיים המנגנונים נסתרים, ותושבים שנפגעו נותרים ללא מענה. כך, לדוגמא, יותר משנתיים מאז הריגתו של תושב סילוואן סאמר סרחאן מירי מאבטח, טרם הוגש כתב אישום והאירוע נתון עדיין בחקירת משטרה.
לדברי עו"ד צפריר, "אנחנו מקווים שהתשובות המאוד-חלקיות שסיפקה היום המדינה, הבהירו לשופטים עד כמה בעייתי להפעיל מערך אבטחה פרטי במקומה של משטרת ישראל, כשסמכויותיו אינן ברורות והפיקוח עליו הוא כה חלקי. בית המשפט צריך לשים קץ למצב הקיים, המגדיר בחוק את עשרות האלפים החיים בשכונות הללו, איש, אישה וילד, כאיום בטחוני, רק בשל היותם ערבים, וקובע כי המדינה רואה עצמה מחויבת להגן רק על פלח אוכלוסיה אחד – התושבים היהודים".
