צילום: האגודה לזכויות האזרחבג"ץ יקיים מחר (12.12.2012) דיון ראשון בעתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח ותושבים פלסטינים מירושלים, בדרישה לשים קץ להפעלתם של מאבטחים פרטיים במימון המדינה במתחמי התנחלויות בירושלים המזרחית.
כ-350 מאבטחים המוצבים בעשרות מתחמים בסילוואן, בעיר העתיקה ובאזורים נוספים, פועלים כזרוע השיטור הארוכה של הרשויות, תוך ביצוע משימות שיטור מסביב לשעון, על אף שהם אינם נמנים על כוחות הביטחון של המדינה ואינם כפופים לאותם חוקים ונהלים.
בעתירה נטען, כי הפעלת חברות שמירה פרטיות באמצעות משרד הבינוי השיכון, במטרה לשמור על ביטחונם של כ-2000 מתנחלים החיים בתוך שכונות פלסטיניות בירושלים, מהווה הפרטה לא חוקית של סמכויות המשטרה, הגוף האמון על שמירה על הסדר הציבורי ועל הביטחון. הצבתם של מאבטחים ליהודים-בלבד פירושה גם התפרקות המדינה מאחריותה לשלום כלל תושבי האזור, ודאגה לקבוצת אוכלוסיה מועדפת תוך פגיעה חמורה בזכויות שאר התושבים, עד כדי סיכון חיים. שנתיים אחרי שמאבטח ירה והרג בספטמבר 2010 את תושב סילוואן, סאמר סרחאן, טרם הוגש כתב אישום נגד היורה, והתיק נמצא עדיין בחקירת המשטרה. תושבים נוספים נפצעו מירי ומאלימות של מאבטחים לאורך השנים. בניגוד למנגנוני הבקרה, התלונה והענישה הקבועים בחוק בנוגע לפעילות של שוטרים, מול מאבטחים המנגנונים נסתרים, ותושבים שנפגעו נותרים ללא מענה.
במכרז החדש להפעלת המאבטחים, שפורסם לפני כחודש ימים, פסעה המדינה צעד נוסף בהפרטת סמכויות השיטור: אם עד כה ניהול מערך האבטחה והפיקוח על המאבטחים הפרטיים היה בידי משרדי השיכון, הרי שמעתה נדרשת חברת אבטחה פרטית כדי לנהל את מערך האבטחה ולפקח על שתי חברות האבטחה הפועלות בשטח – חברת סער בעיר העתיקה ומודיעין אזרחי באזורים האחרים. המדינה למעשה מודה, במסגרת המכרז החדש, כי אין בכוחה לנהל כראוי את מערך האבטחה ההולך וגדל, ובשל כך היא מפריטה אף את סמכותה לנהל ולפקח על עבודת המאבטחים.
שר השיכון אריאל אטיאס, שתחת משרדו פועל מערך האבטחה, פנה בעבר לראש הממשלה והבהיר, שהמערך כלל אינו צריך להיות תחת אחריות משרדו שכן "אחריות לגבי בטחון אזרחי המדינה צריכה להיות תחת הגורם המקצועי האמון על נושא זה, קרי משטרת ישראל". אטיאס הוסיף כי הסיכון לחיי אדם הטמון במצב הנוכחי כמוהו כ"כתובת מרוחה על הקיר". בשנת 2005 המליצה ועדה ציבורית שכינס שר השיכון דאז, יצחק הרצוג, שהאחריות בנושא צריכה להיות בידי המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, אולם הממשלה דחתה את המלצותיה.
עו"ד קרן צפריר מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה: "הבחירה של המדינה להפעיל באזור זה כוח פרטי כמו-משטרתי פירושה, כי משטרת ישראל, הגוף הבלעדי האמון על שמירה על הסדר הציבורי והביטחון, איננה נתפסת כמי שמסוגלת למלא את משימותיה בירושלים המזרחית, וקביעה זו צריכה להדליק נורות אזהרה בקרב הציבור.
אנו באים לבית המשפט בדרישה לשים קץ למערך הקיים, המגדיר בחוק את עשרות האלפים החיים בשכונות הללו, איש, אישה וילד, כאיום בטחוני, רק בשל היותם ערבים, וקובע כי המדינה רואה עצמה מחויבת להגן רק פלח אוכלוסיה אחד – התושבים היהודים".
הדיון יתקיים בפני נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, והשופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן. תושבים יהודים המתגוררים בירושלים המזרחית הצטרפו כמשיבים לעתירה.
דף מידע – שאלות ותשובות על פעילות מאבטחים בירושלים המזרחית
