הבוקר (25.4.10) עתרו לבג"ץ חמישה ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי, בדרישה לצמצם את סמכויות החברות הפרטיות המפעילות את תכנית ויסקונסין, כך שלא תוכלנה להוסיף ולפגוע בזכויות האדם של המשתתפים. במקביל להגשת העתירה, הפגינו הבוקר נפגעי התכנית ברחבת בית המשפט העליון, בקריאה "אנחנו לא שפני ניסיונות". הנפגעים עטו מסיכות ותחפושות של שפנים וקראו לבג"ץ להגן על זכויותיהם (ראו בהמשך תמונות מההפגנה).
השבוע תחדש ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את הדיונים בעתיד התכנית.
בעתירה שהגישו עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, יחד עם עו"ד ד"ר אמיר פז-פוקס ממכון ון ליר דורשים העותרים – האגודה לזכויות האזרח, איגוד "סאוט אל-עאמל", עמותת "סנגור קהילתי", "הקשת הדמוקרטית המזרחית ? שיח חדש" ו"שומרי משפט ? רבנים למען זכויות האדם" – למנוע את יוזמת התמ"ת להרחבת התכנית במתכונתה הניסיונית, ולבטל את הסמכויות השלטוניות הפוגעניות שהוקנו לקבלנים הפרטיים במסגרת התכנית.
העתירה מתמקדת בשתי סוגיות הנוגעות להפעלת התכנית: האחת היא כוונת משרד התמ"ת להרחיב את הפעלת התכנית הניסיונית, עוד בטרם החליטה הכנסת על עתיד התוכנית; השנייה נוגעת לטיבה של התכנית במתכונתה הנוכחית, ומבקשת מבית המשפט לקבוע מהם "הקווים האדומים" הנדרשים על מנת למנוע פגיעה בזכויות האדם – הן בכל הנוגע לסמכויות שניתנו לחברות פרטיות המפעילות את התכנית, והן באשר למנגנון התגמול הכספי שלהן.
בעתירה התבקש בית המשפט גם להוציא צו ביניים שימנע את הרחבת התכנית, שאמורה להתבצע עוד שבוע. בית המשפט הורה לשרי התמ"ת, האוצר והרווחה להגיש את תגובתם לבקשה עד 29.4.10.
במקביל, תתכנס מחר (26.4.10) ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להמשך דיון בעתידה של תכנית ויסקונסין.
לדברי עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח: "הכשלים הרבים והחמורים שמלווים את תכנית ויסקונסין מאז תחילתה, פוגעים בעניי ישראל ? תובעי הבטחת ההכנסה, ובבני משפחותיהם, בקיומם הפיסי, הראשוני, הגרעיני, שהופקר בידיים פרטיות. ההפרטה הקיצונית, שאין לה אח ורע בשום מדינה מערבית, הובילה לפגיעה קשה בזכויותיהם החוקתיות של המשתתפים – בכבודם, בחירותם, ובפרטיותם. התכנית פוגעת גם במעמדם של כלל העובדים במשק, משום שנסיגת המדינה מאחריותה כלפי מחוסרי העבודה מותירה את העובדים ללא הגנה, ומחלישה עוד את מעמדם.
"במקום להתמודד באופן אמיתי עם העוני ועם אי השוויון הגדל, בחרה הממשלה להכביד עוד על האוכלוסיות המוחלשות ביותר. החברות הפרטיות מתפקדות כמעין "שומרות סף" בשירות הממשלה, שדואגות בכל דרך לכך שמספר מקבלי הקצבאות לא יעלה, גם אם הם זכאים להן. העתירה מבקשת מבג"ץ לשים קץ לפגיעות מתמשכות אלו, ולמנוע את החלתן על אלפים נוספים בישראל."
הרב עדית לב, מעמותת שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם: "לתוכנית ויסקונסין אין מקום במדינה דמוקרטית מתוקנת ואנחנו מקווים שהכנסת ובג"ץ יבהירו לממשלה ולבעלי ההון כי היחס למקבלי הבטחת הכנסה בישראל צריך לשקף את המסורת שלנו, שבה כל אדם נוצר בצלם אלוקים"
העתירה
תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים
על הרחבת התכנית
תכנית ויסקונסין מופעלת כיום במתכונת ניסיונית בארבעה אזורים, ומשתתפים בה כ- 5000 איש. תוקף התכנית הזמנית הוארך כבר פעמיים: ביולי 2009 הוחלט להאריך אותה בחמישה חודשים, ולאחר מכן, בדצמבר 2009, הוחלט להאריך אותה בארבעה חודשים נוספים. תוקף התכנית אמור לפוג ב- 29.4.2010.
בשעה שעתיד התכנית הניסיונית נדון בכנסת והיא אף זוכה לביקורת קשה בדיוני הכנסת ובתקשורת, הודיע משרד התמ"ת בראשית מרץ 2010 על הרחבת הפריסה שלה, כך שלמרכזים הנוכחיים יתווספו עוד כ- 2700 משתתפים, המהווים גידול של כ- 50% ממספר המשתתפים הנוכחי.
העותרים טוענים כי צעד זה מהווה ניסיון לבצע "פריסה זוחלת" של התכנית תוך חריגה קיצונית ממתחם הסבירות. עוד הם מתריעים, כי ההרחבה צפויה להגדיל את שיעורם של האזרחים הערבים מקרב משתתפי התכנית, בשיעור החורג מחלקם היחסי באוכלוסיית מקבלי הבטחת ההכנסה. בעוד ששיעורם בקרב כלל תובעי הבטחת ההכנסה עומד על 37% , שיעורם ביישובים המיועדים להרחבה עומד על 64% .
על פגיעתה של התכנית בזכויות האדם
העותרים מבקשים לבטל את הסמכויות הפוגעניות ושיקול הדעת הנרחב שניתנו בתכנית לחברות הפרטיות בשל פגיעתן בזכות לקיום בכבוד ולחירות, בזכות לקניין ובזכות לפרטיות. אלו כוללים את קביעת התכנית האישית, בשיעור של 30-40 שעות בשבוע; סמכות לשלול זכאות לגמלאות הבטחת הכנסה מהמשתתפים וחיוב המשתתף למסור מידע רפואי ואישי.
העותרים מזכירים את החלטת בג"ץ לעצור את הפרטת בתי הסוהר וטוענים כי גם במקרה זה מדובר בהפרטה אשר פוגעת בזכויות האדם, וכי בניגוד להפרטת בתי הסוהר, במקרה של ויסקונסין כבר הצטברו שפע של עדויות בשטח, חלקן מובאות בעתירה, המצביעות על הפרה של זכויות האדם של משתתפי התכנית: אווירת האיומים, תחושת הזלזול, מצוקת המשתתפים וחוסר התוחלת שב"הכשרות" המתקיימות במסגרת התכנית.
העתירה פורשת את המסכת הבירוקרטית שהביאה להפרה מתמשכת של זכויות האדם של המשתתפים:
נפגעי תכנית ויסקונסין מפגינים: "אנחנו לא שפני נסיונות"
צילמה: תמי גרוס. להגדלה לחצו על התמונות.
כלתום מחמיד-אגבארייה, תושבת ערערה המשתתפת בתכנית מזה חמש שנים, היתה בין המפגינים. לדבריה, "התכנית מקשה מאד עלי ועל ילדיי. יש לי בת סיעודית, שמסוכנת לעצמה ולסביבתה, וזקוקה להשגחה של 24 שעות ביממה. למרות שמצבה ידוע ומתועד, שוב ושוב אני נאלצת להשאיר אותה ללא השגחה משום שהתכנית מחייבת אותי לשהות במרכז "אג'נס" בחדרה באותו הזמן. רק השבוע, הבאתי ליועצת הממונה עלי מטעם התכנית מכתב המעיד על כך שבתי ניסתה לפגוע בעצמה כשנותרה ללא השגחה, אולם כל מה שהיה לה לומר לי היה שזה לא מעניין אותה".
כלתום מספרת כי במהלך כל חמש שנותיה כמשתתפת בתכנית לא שובצה לעבודה אפילו פעם אחת. "החל משנת 2007, אני משתתפת בקורסי עברית במקביל לשעות 'עבודה בקהילה', ואני עדיין לא יודעת לדבר עברית. אני רוצה לעבוד אבל זקוקה למסגרת שתאפשר לי לטפל בבתי. התכנית הנוכחית רק מקשה עלי".
תמי גרוס, עובדת סוציאלית מעמותת סנגור קהילתי המלווה את נפגעי התכנית בירושלים, סיפרה כי "עשרות המשתתפים שבאו להפגין הבוקר מייצגים אלפים אחרים, שרבים מביניהם לא באו להפגנה משום שהם נתונים בתחושת איום ופחד מתגובת החברות המפעילות את התכנית. תכנית ויסקונסין לא עזרה למשתתפיה להיחלץ ממעגל העוני, אלא בעיקר הנחילה להם טרטורים, השפלות, ותחושת אימה תמידית מפני שלילת הקצבאות."
גרוס הוסיפה עוד כי "משתתפי התוכנית והארגונים המלווים אותם דורשים להחזיר לידיים ציבוריות את הסמכויות שהופרטו, כדוגמת הסמכות לקביעת תוכנית אישית של 30-40 שעות בשבוע, הסמכות לאשר השתתפות וזכאות לקצבה וכן הסמכות לדרוש מהמשתתפים לחשוף מידע אישי ורפואי."
