מה הייתם עושים אם הייתם פוגשים אדם שאין לו נגישות למים? אם הייתם שומעים על קהילה, כפר, עיר שלמה ללא חיבור למים? נשארים אדישים? קונים להם מים? נאבקים כדי לחבר אותם למים? האם הייתם מצטרפים לפעולה אחת ביום למען הזכות למים לכל אדם?
לרגל יום המים הבין-לאומי, החל ב-22.3, האגודה לזכויות האזרח ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון מזכירים שברחבי הגדה המערבית, פלסטינים הנתונים לשליטת ישראל, חיים דרך קבע ללא מים. אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול לחיבור כל בני האדם למים: מים הם משאב משותף של כולנו, זו האחריות שלנו לדאוג שיהיה די לכולם.
בכפר הפלסטיני א-תואני שבדרום הר-חברון חיים 380 תושבים ללא חיבור למים. במהלך החורף הם נעזרו בבורות מים לאגירת מי גשמים, אך לקראת הקיץ המים יאזלו בבורות, והם ייאלצו לצרוך מים עכורים ולא בריאים ממיכליות, תמורת סכומי עתק.
בהתנחלות הסמוכה, מעון, יש מים זורמים, ללא הגבלה וללא מאמץ. צינור המים של מעון עובר בפאתי א-תואני, אך תושבי הכפר אינם מורשים להשתמש בו.
כמו תושבי א-תואני, עוד עשרות-אלפי פלסטינים חיים ללא חיבור למים בשטחים שתחת שליטה מלאה של ישראל. לעומתם, שכניהם הישראלים, המתגוררים בהתנחלויות ובמאחזים, נהנים מחיבור למים.
כ-10% מהפלסטינים בכל הגדה המערבית אינם מחוברים בכלל למים. מתוכם עשרות אלפים בשטח C, תחת שליטה ישראלית מלאה.
הובלת המים במיכליות יקרה פי 5 מחיבור לצינור, ומביאה לכך שמשפחה פלסטינית מוציאה עד 40% מהתקציב החודשי שלה על מים, לעומת 1 % בלבד למשפחה בישראל.
קוב מים עולה לפלסטיני שנאלץ לקנות מים ממיכלית יותר מ-20 ש"ח לשם השוואה, משפחה ישראלית ממוצעת משלמת 4 ש"ח לקוב.
צריכת המים הממוצעת של פלסטיני בגדה המערבית היא כ-66 ליטר ליום. צריכה ממוצעת של ישראלי היא כ-224 ל' ליום.
