נייר עמדה: חמש שנים למחאה בבילעין

מזה חמש שנים מפגינים מדי שבוע תושבי בילעין ותומכיהם נגד תוואי גדר ההפרדה באזור. עבור רבים בישראל, "ההפגנות בבילעין" הן לא יותר מאשר דיווח תקשורתי חסר חשיבות מיוחדת. אך עבור תושבי בילעין, מדובר במימוש זכותם להפגין ולמחות על הפרת זכויותיהם הבסיסיות

מזה חמש שנים מפגינים מדי שבוע תושבי בילעין ותומכיהם נגד תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בילעין. עבור רבים בישראל, "ההפגנות בבילעין" הן לא יותר מאשר דיווח תקשורתי שבועי חסר חשיבות מיוחדת. אך עבור תושבי בילעין, מדובר במימוש זכותם להפגין ולמחות על הפרת זכויותיהם הבסיסיות. תוואי גדר ההפרדה באזור בילעין מפריד את תושבי הכפר ממחצית מאדמותיהם, וזאת על מנת לכלול בצד הישראלי של הגדר את ההתנחלות מודיעין עלית ושטחים נוספים להתרחבותה בעתיד. מדובר בתוואי שאף בג"ץ קבע כי אינו חוקי.

על אף שההפגנות נועדו בכדי למחות נגד פגיעה בלתי-חוקית ובלתי צודקת בזכויות האדם, פועלים כוחות הביטחון לדכא ולמנוע אותן, לרוב תוך שימוש בכוח רב. בשנה האחרונה חלה הסלמה בפעולות כוחות הביטחון, והחלו מעצרים של ההנהגה המקומית בבילעין, המארגנת את ההפגנות. אם לא די בפגיעה בזכויות האדם של תושבי בילעין, תוך הפרת החוק הבינלאומי ואף בניגוד לפסיקת בג"ץ, הרי שבפעולותיה מועלת המדינה בחובתה לאפשר ולכבד את זכותם של תושבי בילעין לחופש ביטוי ומחאה.

נייר העמדה במלואו

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש הביטוי והמחאה

סגור לתגובות.