31 בינואר, 2010
לכבוד
חה"כ דוד רותם
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: עמדת האגודה לזכויות האזרח
לקראת דיון מעקב בנושא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח-2007
בשם מרשתי, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הריני להודות לחברי הוועדה על הפנייה אלינו להשתתף בדיון המעקב אחר יישום החוק.
בפני חברי הוועדה מונח מסמך הכנה מקיף לקראת הדיון שהוכן ע"י הייעוץ המשפטי של הוועדה, מסמך שבין היתר סוקר בפירוט את הטענות שהעלתה האגודה במסגרת העתירה שהגישה (בג"צ 3809/08) בדרישה לצמצם את תחולת חלק מהוראות החוק, לאור מעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות (לפירוט ראו החל מעמוד 5 במסמך ההכנה). העתירה מתבררת בפני הרכב מורחב של שופטי בית-המשפט העליון בראשות כב' הנשיאה ביניש.
האגודה לזכויות האזרח סבורה שראוי ונכון לברר מספר נקודות מרכזיות במסגרת דיון המעקב:
1. העליה הדרמטית במספר ההיתרים לקבלת נתוני תקשורת ללא צו שופט (סעיף 4 לחוק):
1.1 מהמכתב שהועבר לוועדה ע"י חברת סלקום עולה כי החל מכניסת החוק לתוקף חל גידול משמעותי של מאות אחוזים בכמות הבקשות לקבלת נתוני תקשורת ללא צו מכוח סעיף 4 לחוק. נתון זה מצטרף לנתוני חברת פלאפון, שבנובמבר האחרון מסרה לשופטי בג"ץ (במסגרת הדיון בעתירה) כי לא פחות מ- 42% מהפניות אליהם השנה היו לקבלת היתרים דחופים ללא צו שיפוטי.
1.2 כלומר, נראה שהחריג שבחוק, שהיה על הנייר מיועד רק למצבי קיצון שבהם אין אפילו שעה או שעתיים להגיע לשופט תורן, הולך והופך לכלל. הנתונים מעלים שאפיק "מצבי החירום" הפך למסלול עוקף-ביקורת שיפוטית. חשש זה הועלה בשעתו בוועדת החוקה, בכנסת הקודמת, ומהנתונים עולה שהחשש אכן התממש.
1.3 האגודה סבורה שנכון יהיה לדרוש נתונים מעודכנים מכל חברות התקשורת הרלוונטיות, המשטרה והרשויות החוקרות הנוספות המוסמכות לפי החוק, לגבי היקף ההיתרים ללא צו שופט, בצירוף הסברים ונימוקים מפורטים לעליה התלולה בהיקף השימוש בסמכות חריגה זו. כמו כן יש מקום לבקש פירוט של פעולות הננקטות על מנת להביא להיפוך מגמה המדאיגה של שימוש בסמכות זו, שיש בה כדי לאיין במידה רבה את הביקורת השיפוטית המתחייבת לפי החוק.
1.4 באופן ספציפי, מציעה האגודה שהוועדה הנכבדה תבחן באופן מדגמי מספר מקרים בהם נתבקשו היתרים ללא צו שופט, על מנת לבחון האמנם לא ניתן היה להמתין עם קבלת נתוני התקשורת עד למועד שבו ידון שופט תורן בבקשה מנומקת ומסודרת למתן צו לפי סעיף 3 לחוק.
2. האם היו מקרים שבהם בתי-המשפט דחו בקשה למתן צו?
2.1 על פי סעיף 14 (א)(1) לחוק, על הדו"חות המוגשים לוועדה לכלול פירוט של מספר הבקשות שהוגשו לבתי-משפט ומספר הצווים שניתנו בסופו של דבר ע"י בתי-משפט (לפי סעיף 3).
2.2 תכליתה של הוראת החוק הינה לאפשר לוועדה (ולציבור הרחב) להתרשם האם הביקורת השיפוטית הינה אפקטיבית. השאלה שנתונים אלה אמורים לענות עליה היא: האם במקרים המתאימים שופטים דוחים בקשות המוגשות ע"י המשטרה?
2.3 עיון בדו"חות שהוגשו מגלה כי לא ברור מהם האם מדובר בנתונים אודות מספר הבקשות, או מספר הצווים שניתנו לפיהם, ומתגנב ללב החשש שמא כל הבקשות שהוגשו אושרו בפועל. אם כך הדבר, הרי שמדובר בנתון מדהים, המעורר חשש כבד כי בתי-המשפט פועלים כמעט כ"חותמת גומי" המאשרת כל בקשה המוגשת להם, בניגוד להוראות החוק ולכוונת הוועדה בכנסת הקודמת, שהייתה ל"הבניית שיקול הדעת השיפוטי", כלומר להפעלה של בדיקה שיפוטית מהותית.
2.4 נוכח האמור, מציעה האגודה לבקש מהמשטרה (ומהרשויות החוקרות האחרות) נתונים מפורטים אודות מספר המקרים שבהם דחו בקשות שהוגשו להם לפי החוק וסוג הבקשות שנדחו.
3. העדר פירוט אודות סוגי העבירה
3.1 על פי סעיף 14 (1)(2) לחוק, על הדיווחים השנתיים לוועדה לכלול פירוט של מספר הבקשות בחתך לפי "העבירה בשלה הוגשה הבקשה".
3.2 חלק מהדו"חות שהוגשו מפורטים כנדרש. לעומתם, הדו"ח המרכזי, שהוגש ע"י המשטרה, הינו חלקי ביותר, ומחלק את הבקשות שהוגשו לקטגוריות רחבות מאד. כך לדוגמא, לפי הדו"ח המשטרתי ב- 1835 מקרים הוצאו צווים לגבי עבירות שעניינן "סדר ציבורי/סדר חברתי".
3.3 הדו"ח כפי שהוגש אינו מאפשר בדיקה האם מוגשות בקשות על עניינים שוליים, שבהם אין הצדקה לפגיעה כה קשה בזכות החוקתית לפרטיות.
3.4 נוכח האמור, מציעה האגודה לבקש מהמשטרה (ומהרשויות החוקרות האחרות) להגיש בשנה הקרובה דו"חות הכוללים פירוט מלא לפי סוג עבירה, כנדרש לפי החוק. על מנת שניתן יהיה לבחון מגמות ושינויים בהיקף השימוש בחוק בין השנה שעברה לשנה הנוכחית, מוצע שהדו"חות בשנה הבאה יכללו גם את הנתונים לשנה הקודמת בכל עבירה ועבירה.
4. הפגיעה בבעלי חסיון – עיתונאים, עורכי-דין, רבנים, פסיכולוגים ועוד
5.1 אחת הסוגיות המרכזיות הנידונות בעתירה לבג"ץ הינה הטענה שהחוק פוגע בצורה לא מידתית בזכויות יסוד של בעלי מקצוע. לא בכדי הצטרפו להתדיינות בבג"ץ מועצת העיתונות ולשכת עורכי-הדין, ששתיהן סבורות שהחוק פוגע בבעלי חיסיון (עיתונאים, עורכי דין, בהתאמה) במידה העולה על הנדרש. האגודה (כמו גם מועצת העיתונות ולשכת עורכי-הדין) מבקשות מבג"ץ לבטל את האפשרות לקבל נתוני תקשורת אודות בעלי חיסיון ללא צו שיפוטי, ולחייב את המשטרה (ורשויות חקירה אחרות) לפנות ולקבל אישור שופט בכל מקרה שכזה.
5.2 כפי שעולה מן המסמך שהכין הייעוץ המשפטי של הוועדה (עמוד 7 למטה) על פי החוק לא קיימת חובה על גופי החקירה להתייחס במסגרת העדכון השנתי לכנסת להפעלת החוק על בעלי מקצוע. עוד עולה מהמסמך כי נעשתה פניה בנושא אל המשטרה, שמסרה כי אין באמתחתה נתונים מספריים בנוגע לכמות הצווים שניתנו על בעלי מקצוע.
5.3. לאור החשש המיוחד והמוגבר מפגיעה בערכי יסוד דמוקרטיים ובזכות הבסיסית לחופש הביטוי, נדרש לשיטת האגודה פיקוח של הכנסת על היקף השימוש בחוק בקשר לנתוני תקשורת של עיתונאים, עורכי-דין ובעלי חיסיון אחרים.
5.4 לפיכך מוצע כי הוועדה תדרוש מהמשטרה לאסוף את הנתונים (שממילא נמצאים בידה, כיון שעל פי החוק חובה לפרט בכל בקשה האם מדובר בבעל חיסיון) ותכלול אותם בדו"חות שיוגשו בעתיד לוועדה.
5. המחלוקת בשאלת היקף המידע שעל חברות הסלולר להעביר למאגר המידע שיוקם לפי סעיף 6
5.1 מהמסמך שהוגש ע"י סלקום עולה, כי קיימת מחלוקת בשאלת היקף המידע שעל חברות הסלולר להעביר למשטרה לצורך יצירת מאגר מידע. לפי סלקום, דורשת המשטרה לקבל נתונים שיאפשרו לה, בניגוד לחוק, לזהות ו/או לנהל תעבורה ברשת הסלולרית.
5.2 סוגיית היקף המידע שייכלל במאגר המידע הינה רגישה במיוחד, כיון שמדובר במידע שנמסר למשטרה ולרשויות החוקרות הנוספות לצורך שימושן השוטף.
5.3 במקרה של מחלוקת כמו זו שנתגלעה, מן הראוי לפרש את החוק בצורה המצמצמת את הפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות, ולהימנע מהעברת המידע שבמחלוקת, כפי שנהגה סלקום.
5.4 האגודה מציעה לברר את עמדת שאר חברות הסלולר במחלוקת לגבי היקף הנתונים שיש להעביר למאגר המשטרתי, על מנת לוודא שלא ייווצר מצב שבו אחת החברות (סלקום) עומדת על המשמר ומונעת פגיעה בניגוד לחוק בזכויות הציבור, בעוד שאר החברות, מסיבות שונות, אינן מקפידות באותה המידה על הוראות החוק.
בשולי הדברים, נציין כי הדיון בוועדה זו מתקיים באיחור של חודשים ארוכים, שכן הדו"חות השונים, שהיו אמורים להיות מוגשים לפי החוק ביום 26.7.09, הוגשו (ברובם) באיחור של חודשים ארוכים.
יש לקוות כי אלה הם רק חבלי לידה, וכי הדו"חות הבאים יוגשו במועד הקבוע בחוק (26.7.10) ובסמוך לאחר מכן ניתן יהיה לקיים דיון מעקב נוסף.
בכבוד רב,
עו"ד דורי ספיבק
