6 בדצמבר, 2009
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: התמשכות הליכי משפט כפגיעה בזכויות האדם
?Justice delayed is justice denied."
אנו מבקשים לברך את הוועדה על קיום דיון בנושא חשוב זה, לציון יום זכויות האדם.
התופעה הקשה של התמשכות הליכי משפט בישראל היא עובדה ידועה וכאובה זה שנים. בעניינים אזרחיים היא גורמת לאנשים רבים לוותר מראש על מיצוי זכויותיהם, וגוררת פגיעה בזכות הגישה לערכאות.[1] בעניינים פליליים היא פוגעת בזכויותיהם היסודיות ביותר הן של חשודים ונאשמים והן של קורבנות,[2] וחותרת תחת אינטרס הציבור בעשיית צדק.
במישור הפלילי, הזכות להישפט בתוך זמן סביר היא זכות יסוד חוקתית, הנגזרת מהזכויות לכבוד ולחירות, והמוכרת במשפט הבינלאומי. סעיף 14(3)(ג) לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, אשר נחתמה ואושררה על ידי מדינת ישראל, מדגישה את זכותו של אדם "to be tried without undue delay". [3] התיקון השישי לחוקה האמריקאית מעגן אף הוא את הזכות ל-"speedy trial" בצורה מפורשת, ופגיעה בזכות זו עשויה להביא במקרים המתאימים לביטול האישום נגד אדם.[4]
על אף שהדיון שנקבע נועד להתמקד בהתמשכות ההליכים בבתי המשפט דווקא, לא ניתן להפריד בין בעיה זו לבין הסחבת בטיפול בחקירות.[5] מדובר בהיבטים שונים של אותה הבעיה, שתוצאתה עינוי דין קשה מנשוא לחשודים ולנפגעי עבירה, ופגיעה אנושה ביכולת הבסיסית של המערכת להגיע לחקר האמת. חוסר הוודאות, בו שרוי אדם כאשר גורלו עומד על כף המאזניים בהליך הפלילי, משליך לרעה בצורה משמעותית ביותר על יכולתו ? שלו ושל הקרובים לו – לנהל חיים תקינים. מעבר למתח הנפשי הקשה ממנו סובלים החשוד ומשפחתו, עצם קיומו של תיק תלוי ועומד ברישום הפלילי שלו עלול לעמוד לו לרועץ במישורים שונים ומגוונים, ואף עלול להביא לשלילת פרנסתו. נפגע עבירה עלול אף הוא לסבול ממתח נפשי בלתי נתפס ולהתקשות בהתגברות על הטראומה שנגרמה לו, כל עוד לא הסתיימה החקירה. בעיות אלה ממשיכות ומחמירות גם לאחר סיום החקירה, כאשר התביעה מתמהמהת בקבלת החלטה בעניין, וכאשר המשפט עצמו מתארך חודשים ושנים.
אולם מעבר לכך, כאשר חקירה או משפט מתקיימים זמן רב לאחר התרחשותו של אירוע, קשה הרבה יותר להגיע לחקר האמת. במקרים רבים עדים כבר אינם זוכרים את פרטי המקרה על בוריים, ותחקורם כבר איננו יעיל. גם הסיכוי להגיע לראיות פיזיות פוחת בהרבה ככל שעובר הזמן. במשפט עצמו קשה עד בלתי אפשרי לנהל חקירה נגדית אפקטיבית של עדים שנים רבות לאחר המעשה. בהקשר זה, עלולה התמשכות ההליכים להביא הן לאי מיצוי הדין נגד מי שפשע (כאשר תיק נסגר, למשל, בשל העדר ראיות, מכיוון שכבר לא ניתן לאסוף עדויות חזקות מספיק), והן להרשעת חפים מפשע ולעיוותי דין.
זאת ועוד. כאשר משפט פלילי מתנהל בעצלתיים ? עם המתנות של מספר חודשים בין דיון לדיון ? נפגעת האפקטיביות של הכלים הבסיסיים האמורים לשמש את בית המשפט בהכרעת גורל האדם המועמד לדין. מעבר לעובדה שחקירה נגדית של עד, המתנהלת שלא ברציפות, פחות יעילה, הרי שקשה להאמין ששופט בשר ודם יכול לזכור את פרטי העדויות השונות מדיון לדיון כדי להתרשם כדבעי ממהימנותם. כתוצאה מכך, שופט נדרש להכריע בין עדויות סותרות במידה רבה על סמך הפרוטוקול הכתוב, דבר אשר פוגע בהכרח באיכות השפיטה. הצורך לחזור ולקרוא מאות עמודי פרוטוקול וסיכומים בכתב ? צורך שמתעורר בין השאר בשל הדחיות הרבות במהלך המשפט ? מביא בסופו של דבר גם לבזבוז זמן שיפוטי יקר ולהחמרת בעיית העומס במערכת.
בנוסף על כל אלה, התמשכותם של משפטים מביאה למעצרים ממושכים של אנשים, אשר עדיין נהנים מחזקת החפות ועשויים לצאת זכאים בדינם;[6] יוצרת מצב בלתי נסבל בו נאשמים נדרשים "לבחור" בין ניהול משפט ממושך במעצר לבין סגירת עסקה שתביא לשחרורם המהיר יותר; מביאה לפגיעה באפקט ההרתעתי של ההליך הפלילי; מובילה לשימוש יתר בכלי המעצר, מחשש שנאשמים שישוחררו ייענשו זמן כה רב לאחר ביצוע העבירה עד אשר תיפגע אפקטיביות הענישה; ועוד ועוד.
למרבה הצער, סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הקובע כי "כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך", מוכר היום בעיקר בהפרתו. אנו מברכים על הפיילוט שנעשה כיום בירושלים, אשר מנסה להביא את המערכת למצב בו דיונים ייערכו ברציפות; צעדים מערכתיים נוספים כגון אלה חיוניים כדי להגביר את יכולת מערכת המשפט להגן כדבעי על זכויות האדם. עם זאת, יובהר ויודגש, כי לשם ייעול מערכת המשפט אין לוותר במאום על זכותם של חשודים ונאשמים להתגונן כראוי. אסור בתכלית האיסור להפוך את מערכת המשפט ל"פס ייצור", המעדיף יעילות על פני צדק במקרה הפרטני. יש למצוא דרכים לקצר את הליכי המשפט, תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם הדיוניות של בעלי הדין, החיוניות כדי להבטיח משפט הוגן. "תיקון" המערכת על ידי פגיעה בזכויות אלה, כמוה כזריקת התינוק עם המים.
אנו מבקשים לשוב ולברך את הוועדה על קיום דיון חשוב זה, ומקווים שיהיה בכך כדי לתרום להגנה על זכויות האדם של אזרחים, המבקשים לממש את זכויותיהם על ידי פניה לערכאות, וכן על זכויותיהם של חשודים, נאשמים וקורבנות עבירה.
בברכה,
לילה מרגלית, עו"ד
[1] כדברי כב' השופטת שטרנברג-אליעז: "מימד הזמן הוא מרכיב מרכזי בעשיית הצדק. עיכוב ההכרעה מכרסם בצדקת התוצאה: Delayed justice is denied justice. על חשיבות ההכרעה בזמן אמת עמד השופט צבי ברנזון, בדרכו המיוחדת: "הצדק, כמו הגשם, הוא לברכה ולא לקללה, כשהוא בא בעתו וניתן במשורה נכונה" (ע"א 520/71 גולדברג נ' צבי בלגה פד"י כו(1) 456,462)." (הפ (י-ם) 7009/08 פריטלי בע"מ נ' מ. אסרף חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ (טרם פורסם, 29.4.08)).
[2] על הפגיעה האנושה בנפגעי עבירה, הנגרמת מהתמשכות ההליכים המשפטיים, ראו את מכתבו של מרכז נגה למען נפגעי עבירה לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 27.7.08 (ניתן לעיין במכתב באתר הוועדה).
[3] בהקשר זה, ראו אף פסיקות של בית הדין האירופאי לזכויות אדם בנוגע להפרת הזכות לקיום הליכים בזמן סביר, המעוגנת באמנה האירופאית לזכויות אדם:
Klyakhin v. Russia, no. 46082/99, ECHR (2004) (תביעה של נאשם בעניין התמשכות ההליכים הפליליים בעניינו);Moreira de Azevedo v. Portugal, no. 11296/84, ECHR (1990) , (דיון בפגיעה שנגרמה לנפגע עבירה בשל התמשכות ההליכים הפליליים נגד החשוד בעבירה נגדו).
[4] ראו: Barker v. Wingo, 407 U.S. 514 (1972), Strunk v. United States, 412 U.S 434 (1973).
[5] לנתונים אודות התמשכות הטיפול בחקירות בישראל ראו דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיום 17.12.07: "נתונים לגבי משך הטיפול בתיקי חקירה ותביעה על-ידי המשטרה והפרקליטות", מאת ליאור בן דוד.
[6] לנתונים אודות הארכות מעצר מעבר לתשעה חודשים ראו מחקר הסניגוריה הציבורית בנוגע לשנים 2004-2005, "שיעור הארכות המעצר מעל 9 חודשים בבית-המשפט העליון", אשר הוגש לבית המשפט העליון על-ידי הסנגוריה הציבורית במסגרת בג"ץ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר שבע (טרם פורסם, 8.10.06), בו הסנגוריה קיבלה מעמד של ידיד בית המשפט.