למידע נוסף על העתירה, קישורים לחומרים משפטיים ומאמרים, עדויות, תמונות ועוד
לדברי עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח, "בג"צ מכיר באי חוקיותו של משטר ההפרדה הקבוע בכביש 443. יש לקוות כי צה"ל יקיים את הפסיקה ויאפשר במהרה לתושבי האזור לשוב ולממש את זכותם לנסוע על הכביש. הפסיקה קבעה כי הצבא חרג מסמכותו בסגירת הכביש לפלסטינים." עו"ד לימור יהודה מוסיפה כי "נקווה שבכך ייעשה סוף לחרפת ההפרדה והנישול של הפלסטיניים מהכביש שנסלל עבורם, על אדמותיהם."
בסוף שנות ה-80 הורחב כביש 443 באופן משמעותי, על אדמות ציבורית ופרטיות שהופקעו מפלסטינים תושבי השטחים. בג"ץ דחה את העתירה שהגישו אז בעלי אדמות פלסטינים נגד הפקעת אדמותיהם וקיבל את טענת צה"ל, כי הכביש דרוש לאוכלוסיית האזור הפלסטינית ועל כן נסלל לצרכיה, על בסיס חובותיו של המפקד הצבאי לאוכלוסיה המוגנת המקומית (בג"צ 393/82 ג'מעית אסכאן נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש).
במהרה, הפך כביש 443 לעורק תנועה ראשי גם לישראלים. הכביש משמש כאלטרנטיבה לנהגים בין ירושלים לת"א והשפלה, המעדיפים להשתמש בו משיקולי נוחות שונים, במקום בכביש מס' 1.
מאז סוף שנת 2000, עם תחילת האינתיפאדה השנייה, החל צה"ל למנוע מפלסטינים לנסוע בכביש, ומשנת 2002 הכביש נסגר לחלוטין לפלסטינים. חסימות הוצבו על כל הכבישים המקשרים בין היישובים הפלסטינים במרחב לבין כביש 443. בנוסף, החל צה"ל במהלך להפקעת קרקעות נוספות, לשם סלילת כבישי 'מרקם-חיים' – כבישים שאמורים לשמש פלסטינים בלבד מהכפרים באזור אל רמאללה ושאר הגדה – כדי לשמר את כביש 443 ככביש לישראלים בלבד.
משחק אינטרנטי: 443 – כמה אנחנו בדמוקרטיה?
