צילום: טל דהןכנס התמיכה בהצעת החוק למעבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן התקיים בצל החלטת הממשלה להתנגד להצעה
בכנס תמיכה בהצעת החוק למעבר להעסקה ישירה של עובדי קבלן בשירות הציבורי, שהתקיים אתמול (16.7.2012) בכנסת, השתתפו עובדות ועובדי קבלן מתחומי תעסוקה שונים – עובדות ניקיון ומרצות באקדמיה, עובדים סוציאליים, מורות ועוד, נציגי ארגונים חברתיים וח"כים מרחבי הקשת הפוליטית. הכנס, ביוזמת ח"כ זהבה גלאון וח"כ חיים כץ, התקיים בצל החלטת הממשלה להתנגד להצעת החוק של גלאון וכץ, המבקשת לאסור בחוק העסקה קבלנית בשירות הציבורי, למעט במקרים חריגים. שירה כהן, עובדת קבלן ממזנון הכנסת שהוזמנה לספר על המאבק שהובילה להגנה על זכויות עמיתיה, נחסמה בכניסה למתחם הכנסת, והצליחה להיכנס רק לאחר התערבות הח"כים.
יו"ר הכנס, ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה: "הגשנו את חוק ההעסקה הישירה כדי להתמודד עם ההפרטה החמורה ביותר שהממשלה אחראית לה: הפרטת העובדים. ההעסקה בקבלנות בשירות המדינה היא תופעה שהולכת ומתרחבת, ומזמן כבר חרגה מעובדי ניקיון ואבטחה. המדינה מעסיקה באמצעות חברות כוח אדם מורים, רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ועוד. בכך היא גם מתפרקת מאחריותה הישירה להפעלת השירותים הבסיסיים ביותר שעליהם היא אמונה, וגם מובילה לפגיעה חמורה בזכויות העובדים, במשכורתם ובתנאים הסוציאליים שלהם. עובדי קבלן בשירות המדינה חשופים לפיטורים ללא פיקוח, אין להם רצף תעסוקתי ואין באפשרותם לצבור ותק. בתירוצים על חסכון בעלויות המדינה הפכה לגדולה שבמפרי זכויות העובדים".
שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון, שהשתתף בכנס, עורר תרעומת בקהל כאשר בישר על הצלחתו בהעברת עובדת אחת ויחידה להעסקה ישירה. כאשר התגאה בכך שמאז כניסתו לתפקיד לא הופרט אף שירות ממשלתי שבאחריות משרדו, נענה בתגובה כי בקושי נותרו עוד שירותים שניתן להפריט.
שירה כהן, שעבדה במזנון הכנסת 13 שנה כעובדת קבלן והובילה מאבק של עובדי ההסעדה בכנסת, סיפרה על משמעות חוויית ההעסקה כעובדת קבלן והציגה את סיפור המאבק שהנהיגה נגד פיטוריהם החוזרים ונשנים של עובדי הקבלן בכנסת בתום כל מושב.
ד"ר אמיר פז-פוקס ממרכז חזן במכון ון ליר סיפר על עובדות סוציאליות שנאלצות למעול בשליחותן בשל מחוייבותן לשורת הרווח של הקבלן: "אתיקה וחוק אינם מתקיימים כאשר חרב הפיטורין מונפת מעל צווארך". ד"ר פז-פוקס התייחס לטענות המדינה בדבר הפיקוח הממשלתי על שירותים מופרטים ותיאר עדויות שאסף, לפיהן אין פיקוח משום סוג, גם על שירותים חברתיים רגישים ביותר; למעשה, הסביר, גם לא יכול להיות פיקוח משום שמבחינה חוקית, הדבר יחייב את המדינה להעניק לעובדים זכויות כדין ויהפוך את ההעסקה הקבלנית ל"בלתי משתלמת".
עו"ד איתי סבירסקי, ממייסדי ארגון "כוח לעובדים" התריע: העסקה קבלנית הפכה לנורמה, במקום החריג.
עו"ד סנאא אבו ברי מעמותת איתך-מעכי הצביעה על הפן המגדרי של העסקת עובדי הקבלן כשהזכירה כי שני שלישים מעובדי הקבלן הן עובדות קבלן, רבות מהן משתייכות לשני המגזרים המוחלשים ביותר – ערביות וחרדיות.
אורנה מור-עמוס, מייסדת קואליציית הארגונים להעסקה ישירה ועובדת קבלן בעצמה, הזכירה את הפן המוסרי הבעייתי של העסקה קבלנית – אי השייכות של העובדות למקום עבודתן ואי השוויון בזכויות: עובדת ניקיון באוניברסיטה לא יכולה ליהנות מהתנאים הנלווים שיש למרצה שאת הלכלוך שלו היא אוספת.
