מחר (9.7.2012) תדון ועדת החוקה של הכנסת בהצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008 – הצעת חוק שמבקשת לפטור את מערכת הביטחון באופן גורף מאחריות לנזק שנגרם לתושבים הפלסטיניים בשטחים, בין אם מדובר בנזק לרכוש או לגוף. בית המשפט העליון פסל בעבר חוק כמעט זהה, ומאז, במשך מספר שנים, הממשלה מנסה לחוקק אותו מחדש. לקראת הדיון, פנו האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והמוקד להגנת הפרט לחברי ועדת החוקה בקריאה להתנגד להצעת החוק.
רקע
בשנת 2005 אישרה הכנסת תיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, שתכליתו הייתה לשלול מתושבי השטחים הכבושים את הזכות לקבל פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על ידי כוחות הביטחון של ישראל, וזאת אף שלא במסגרת פעילות מלחמתית. בדצמבר 2006, בעקבות עתירה של עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט וארגוני זכויות אדם נוספים, הורה בית המשפט העליון לבטל את התיקון, בהיותו בלתי חוקתי. שישה חודשים בלבד לאחר מתן פסק הדין הכינה הממשלה הצעת חוק עוקפת בג"ץ שמטרתה לחוקק מחדש את התיקון שנפסל.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-17, הוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-18, וכעת היא נדונה בוועדת חוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
המטרה – מניעת ביקורת שיפוטית על הפרות זכויות אדם
בפנייה, שהגישו האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והמוקד להגנת הפרט לועדת החוקה, נכתב: "מדובר בהצעה חמורה ובעייתית ביותר שמבטלת את פסיקת בימ"ש העליון. ההצעה מעניקה לרשות המבצעת ולכוחות הביטחון מעמד על-חוקי, ופוטרת אותם מביקורתם של בתי-המשפט בישראל ומאחריותם למעשיהם. ההצעה מבצרת גישה לעומתית כלפי בית-המשפט, וקוראת תיגר על סמכותו; ומעל לכל אלה – הצעת החוק מונעת ביקורת שיפוטית במסגרת דיני הנזיקין על הפרות זכויות אדם בידי השלטון".
הסבר על הצעת החוק
כבר לפי החוק הקיים (מאז 2002), המדינה פטורה מאחריות בגין פעולות מלחמתיות שמוגדרות באופן מרחיב ביותר וכוללות "כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעת טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף".
ההצעה הנוכחית מבקשת להקנות למדינה חסינות גורפת מפני תביעות נזיקין, גם אם הפעולה שנעשתה לא הייתה כרוכה בסיכון כלשהו לחיילים או לאנשי כוחות בטחון אחרים – כל עוד היא נעשתה בגדה המערבית או בעזה. התוצאה היא שכמעט כל פעולות הצבא בשטחים יקנו למדינה חסינות מפני כל נזק, שנגרם במהלכן.
המשמעות המעשית של הצעת החוק עלולה להיות שיתומים ואלמנות, נכים או מי שנותרו חסרי כל לאחר שרכושם הושמד – יישארו ללא סעד.
פניית האגודה, עדאלה והמוקד להגנת הפרט לחברי ועדת החוקה
