7 ביוני, 2009
לכבוד
מר אהוד ברק
שר הביטחון
לכבוד
מר יצחק אהרונוביץ
השר לביטחון פנים
שלום רב,
הנדון: מחסום קלנדיה – הגבלות חמורות על חופש התנועה
1. אנו פונים אליכם, בשם עמותת "עיר עמים" ובשם האגודה לזכויות האזרח, בבקשה להתערבותכם הדחופה בנעשה במחסום קלנדיה. אנו פונים אל שניכם כיוון שמשרד הביטחון אחראי על תוואי הגדר והוא זה שנתן בעבר את ההתחייבויות לבג"צ בעניין הפעלתו. בנוסף, המשטרה הצבאית עדיין שותפה להפעלת המחסום. יחד עם זאת, האחריות הכוללת להפעלת המחסום הועברה למשטרת ישראל, והיא מצויה בתחום אחריותו של מג"ב עוטף ירושלים.
2. הקמת גדר ההפרדה ב"עוטף ירושלים" ניתקה קרוב למאה אלף מתושבי ירושלים המזרחית, המתגוררים בשכונות שמעבר לגדר (חלקם עדיין בתחום השיפוט המוניציפאלי של ירושלים), ממרכז חייהם בירושלים. עם סגירת מחסום א-ראם בחודש פברואר 2009, נותר מחסום קלנדיה שבצפון ירושלים המעבר היחיד המחבר בין השכונות בצפון ירושלים, שנותרו מעבר לגדר, למרכזה. במחסום זה נאלצים לעבור מדי יום ביומו תושבי שכונות צפון ירושלים בדרכם לעבודה, לבית הספר, למוסדות רפואיים וכו', וזאת בנוסף לפלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל, אשר אף אותם משמש המחסום.
3. על אף קיומם של חמישה מסלולים להולכי רגל במחסום קלנדיה, כדבר שבשגרה לא תמיד כולם מופעלים. דבר זה מביא לכך שהעומס על מחסום קלנדיה הוא עצום והתנאים בו אינם נסבלים. העוברים רגלית במחסום סובלים מעיכובים ממושכים, ונאלצים, לא פעם, להמתין בין שעה לשעתיים בצאתם ובשובם דרך המחסום. בשולי הדברים יוער, כי פעמים רבות ישנם עיכובים בפתיחת המחסום, בעיקר בבקרי יום ראשון, עת חוזרים החיילים מחופשת סוף השבוע.
4. גם המעבר הממונע במחסום קלנדיה נעשה בחודשים האחרונים מורכב, והוא גוזל מהתושבים זמן רב מדי. עד לפני כשלושה חודשים העוברים במחסום בכלי רכב לא נדרשו לרדת מכלי הרכב כדי לחצות את המעבר. אולם לאחרונה הופעל נוהל חדש, לפיו הנוסעים בתחבורה הציבורית ולעתים גם הנוסעים בכלי רכב פרטיים נדרשים לרדת מכלי הרכב ולעבור את המחסום ברגל. כך, למשל, תלמידים בדרכם לבית הספר נאלצים לרדת מהאוטובוס המסיע אותם ולעבור את המחסום רגלית. כמו כן, רק בעל רכב וילדיו הקטנים מדרגה ראשונה רשאים לעבור בנתיב למעבר כלי רכב, בעוד שיתר נוסעי הרכב, לרבות ילדים מעל גיל 13 של בעל הרכב, נאלצים לרדת מהרכב ולעבור את המחסום ברגל, על כל זמן ההמתנה המשתמע מכך.
5. הסדרים חדשים אלו יוצרים עומסי תנועה עצומים סביב מחסום קלנדיה, וגורמים לעיכוב חמור של העוברים באופן ממונע במחסום, המגיע בשעות הלחץ לשעות שלמות. יצוין עוד כי המבנה של הכיכר הצפונית למחסום גורם בשעות הלחץ לעיכוב במעבר התנועה מכיוונים שונים ומכביד עוד יותר על עומסי התנועה בכל האזור.
6. הנהלים החדשים למעבר כלי הרכב במחסום קלנדיה שונים מהותית מהנהלים למעבר כלי הרכב במחסומים אחרים, בהם עוברים ישראלים מהגדה לירושלים ובחזרה, כדוגמת מחסום חיזמה בצפון ירושלים או מחסום המנהרות בדרומה. הואיל וכל העוברים בכלי רכב במחסום קלנדיה הם תושבי ישראל, מדובר בהפליה פסולה כלפיהם, שיש להפסיקה לאלתר.
7. בנוסף למגבלות הקשות על חופש התנועה וההשפלה הכרוכה במעבר במחסום ובהמתנה הממושכת, הגיעו לידינו תלונות רבות מעוברים במחסום קלנדיה בדבר עיכובים שלא לצורך והתבטאויות מילוליות פוגעות מצד החיילים והשוטרים. חלק גדול מהתלונות נוגע להתנהלותם של עובדי חברת האבטחה הפרטית המוצבים במקום, המתערבים בעבודת החיילים, מפעילים שיקול דעת בלתי סביר באשר לאופן הבידוק וצורתו ומפגינים כלפי העוברים יחס משפיל.
8. בפסיקת בית המשפט העליון בבג"צ 6080/04 מסלמאני נ' שר ביטחון, בו נדונה שאלת תוואי הגדר באזור א-ראם, נקבע כי מחסום קלנדיה, יחד עם מעברים נוספים, נועד לאפשר מרקם חיים סביר לתושבי ירושלים המזרחית המתגוררים בשכונות שמעבר לגדר (פיסקה 58 לפסק הדין).
9. בית המשפט השתכנע, כי הפגיעה של תוואי הגדר בתושבים אינה בלתי מידתית, בהסתמך על התחייבות המדינה, כי לצורך שמירה על מרקם החיים של התושבים ייפתחו במחסום קלנדיה 5 מסלולים להולכי רגל – בהם מסלול אחד שייועד לפלסטינים בעלי היתר כניסה לישראל ומסלול אחד שייועד כנתיב מהיר לתלמידים, לבעלי מגבלות פיסיות, לעובדי העירייה, עובדי רפואה ומורים, כאשר כל מסלול יאפשר מעבר של 250 הולכי רגל בשעה בשעות הלחץ. כן התחייבה המדינה, כי כמות המסלולים שתופעל במהלך היממה תותאם לצורכי המעבר של האוכלוסייה, וכי אם יהיה צורך בכך, יפתחו נתיבים נוספים. באשר למעבר כלי רכב התחייבה המדינה, כי המחסום יכלול נתיב אחד לתנועת כלי רכב מירושלים לגדה המערבית וארבעה נתיבים מהגדה לירושלים, ובכלל זה נתיב תחבורה ציבורית. לפי התחייבות המדינה, כל נתיב כלי רכב אמור היה לאפשר מעבר של כ-170 כלי רכב בשעה בזמן לחץ (סעיף 22 לתשובת המדינה בבג"צ הנ"ל מיום 18.5.05).
10. על בסיס התחייבויות אלו ועל בסיס עדכון מטעם המדינה, לפיו בחודש יוני 2006 משך זמן ההמתנה הממוצע לכלי רכב ולהולכי רגל היה דקות ספורות, ומשך זמן ההמתנה בשעות השיא הגיע לרבע שעה למעבר כלי רכב ול-25 דקות למעבר הולכי רגל, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה וקבע כי מחסום קלנדיה מאפשר "משטר נגישות סביר לירושלים" (פיסקה 55 לפסק הדין).
11. מהעולה מהאמור לעיל, ישנו פער משמעותי בין התחייבויות המדינה לבין המציאות בפועל: במעבר הרגלי לא מופעלים אפילו חמשת המסלולים אליהם התחייבה המדינה (שהתחייבה כאמור שיפתחו מסלולים נוספים בהתאם לצורך) ולא מופעלים המסלולים לאוכלוסיות המסוימות. במעבר התחבורתי לא מופעל נתיב לתחבורה ציבורית והנוסעים מוכרחים לרדת מכלי הרכב ולעבור את המחסום רגלית, לרבות תלמידי בית ספר. התוצאה היא שזמני ההמתנה חורגים בהרבה מהזמנים, עליהם התבסס בית המשפט העליון בהכרעתו.
12. העיכובים הממושכים במעבר במחסום קלנדיה מהווים פגיעה קשה ובלתי מידתית בחופש התנועה של האוכלוסייה, אשר תלויה במעבר במחסום. העיכובים במחסום פוגעים ביכולת הגישה של תושבי ירושלים המזרחית לבתי ספר ומוסדות חינוך, בתי חולים, ומוסדות דת ותרבות הנמצאים מעברה של החומה. כיוצא מכך נפגעות זכויותיהם של התושבים להתפרנס, לקבל טיפול רפואי, ללמוד, להתפלל במקומות הקדושים ולבקר את קרוביהם.
13. בפסק הדין האמור ציין בית המשפט במפורש, כי בפני העותרים נותרת האפשרות לשוב ולפנות אליו אם ימצא כי שגרת המעבר במחסום קלנדיה איננה פועלת כראוי. המצב הנוכחי במחסום הוא כזה שאינו מאפשר שמירת מרקם חיים סביר לתושבי האוכלוסייה העוברת בו.
14. לפיכך, על מנת ליתר שיבה לבית המשפט, אנו מבקשים את התערבותכם הדחופה לשם שיפור המעבר במחסום קלנדיה, לרבות נקיטה באמצעים הבאים:
א. פתיחת כל המסלולים במחסום, במיוחד בשעות הבוקר ובשעות לחץ אחרות.
ב. וידוא כי ככלל, זמני ההמתנה במחסום בשעות הלחץ לא יעלו על זמני ההמתנה אליהם התחייבה המדינה בפני בית המשפט העליון, ובאם לא ניתן לאפשר זאת במבנה הקיים, לשקול פתיחת מסלולים נוספים.
ג. ביטול אילוץ הנוסעים בכלי רכב לעבור את המחסום רגלית.
ד. פתיחת נתיב תחבורה ציבורית אחד לפחות.
ה. שיפוץ והתאמת הכיכר הצפונית למחסום למעבר קל יותר בזמן עומסי התנועה.
ו. חידוד ההנחיות והנהלים בדבר יחס החיילים והשוטרים אל העוברים במחסום, והקפדה על הצורך ביחס הוגן ומכובד.
ז. הקפדה על פתיחת כל מסלולי המעבר במחסום מוקדם בבוקר, בכדי לאפשר את הגעתם של התושבים בזמן ליעדם.
15. בשולי הדברים נבקש להעלות עוד עניין אחד: לאחרונה, במהלך סיור שטח במחסום קלנדיה, גילינו שהשוטרים במחסום אינם מאפשרים ליהודים לעבור בו. לאור העובדה שהמחסום עצמו, וכן השטח שמצפון לו, נמצאים בשטח המוניציפאלי של ירושלים, אנו תמהים על התנהלות זו. על פי השוטרים, מדובר בהוראות המעוגנות בצו אלוף. היות ולא מדובר בשטח צבאי, נבקש לדעת האם אכן ישנו צו אלוף המונע מעבר יהודים במחסום, ואם כן, נודה לקבלת העתק מהצו.
16. נודה לתשובתכם הדחופה.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
