ביום הדיונים האחרון ברפורמה במקרקעין הוצג לח"כים לראשונה סעיף חדש, שיאפשר לגופים פרטיים לערוך סלקציה באמצעות ועדות קבלה, ולהטיל וטו על החלטה למכור מגרשים למי שמבקש להתגורר בישוב קהילתי או חקלאי. אף אחד לא טרח לספר לח"כים כי הסעיף "הטכני" נמצא בלב מחלוקת ציבורית עמוקה, מנוגד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובג"ץ, וכי עתירות לביטול ועדות הקבלה תלויות ועומדות בבג"ץ. הסעיף אושר בתוך חמש דקות.
בשנים האחרונות, מאז בג"ץ קעדאן, זכתה הסלקציה ביישובים הקהילתיים ובהרחבות של מושבים וקיבוצים לביקורת רבה, נוכח ריבוי הדיווחים על כך שוועדות הקבלה משמשות בעיקר לסינון מזרחים, עולים, ערבים, משפחות חד-הוריות, בעלי מוגבלויות וקבוצות מיעוט אחרות.
כיום, ועדות הקבלה ביישובים קטנים מורשות להמליץ על קבלת או אי-קבלת מועמדים, אולם ההחלטה הסופית על כך היא בידי מנהל מקרקעי ישראל. גם על כך יש ביקורת רבה, ומספר עתירות לביטול ועדות הקבלה תלויות ועומדות בבג"ץ. אם תעבור הרפורמה במתכונתה הנוכחית, לראשונה בישראל, לגופים פרטיים תינתן סמכות בלעדית לקבוע מי יוכל לרכוש מגרש בישוב קהילתי או חקלאי ומי לא, בלי כל פיקוח ציבורי.
במכתב דחוף ששלח היום עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח ליו"ר הכנסת רובי ריבלין, הוא דורש להסיר את הסעיף מהרפורמה, ומציין כי נפל פגם מהותי בהליך החקיקה, כאשר נושא כה כבד משקל אשר נוגע לאפליה ושוויון, הוצג בפני הח"כים רק ברגע האחרון, ללא המידע הרלוונטי ואפילו בלי יום אחד של חסד ללמידת הנושא. בנוסף, עו"ד גן-מור עומד על כך ש"סעיף הסלקציה" כלל אינו רלוונטי לקידום ההתייעלות הארגונית של המינהל או להעברת בעלות לחוכרים עירוניים, והעלאתו מנוגדת לתקנון הכנסת.
עו"ד גיל גן-מור: "זהו שיא חדש של אי-תקינות בהליכי החקיקה ומחטף בלתי ראוי שיביא לפגיעה קשה בשוויון. נציגי הממשלה הכשילו את עבודת הח"כים ומנעו מהם למלא את תפקידם הציבורי ואת חובתם כלפי בוחריהם".
להלן המכתב במלואו.
עדכון, 15.7.09:
בעקבות פניית האגודה הוחלט כי יתקיים דיון חוזר על הסעיף האמור.
14 ביולי, 2009
לכבוד
ח"כ ראובן ריבלין
יו"ר הכנסת
הכנסת ירושלים
דחוף!!!
שלום רב,
הנדון: פגם חמור ויוצא דופן בהליך החקיקה
1. אבקשך לטפל בדחיפות בפגם חמור ויוצא דופן בהליך חקיקת התיקון לחוק מקרקעי ישראל (רפורמת הקרקעות). מדובר בסעיף, שהונח בפני חברי הכנסת לראשונה ביום א', 12.7.09, יום הדיונים האחרון ברפורמת הקרקעות, והעוסק בהגבלות על העברת בעלות בנכס מקרקעין בישוב קהילתי קטן או בישוב חקלאי. סעיף זה נוגע לסוגיה שנתונה למחלוקת ציבורית עמוקה, הנדונה מזה מספר שנים בבג"ץ, בקשר להליכי סינון מפלים ומשפילים שנדרשים לעבור מי שמבקשים להתגורר בישובים קהילתיים, ישובים חקלאיים והרחבות של ישובים אלו. הסעיף נוגע לשאלות כבדות משקל על הזכות לשוויון, ועל השאלה האם קיימת זכות לחיים בקהילה סגורה.
2. והנה ? חרף העובדה שמדובר בסעיף שיביא לפגיעה קשה בשוויון, הונח הסעיף ברגע האחרון, בלי לתת לחברי הכנסת או לציבור אפילו יום חסד אחד כדי ללמוד על קיומו והכללתו בנוסח העדכני, או הזדמנות להבין את משמעותו. בנוסף, הסעיף הזה חורג בבירור מנושא הצעת החוק, שהוא התייעלות ארגונית והעברת בעלות לחוכרים עירוניים, והעלאתו עומדת בסתירה לסעיף 119 לתקנון הכנסת. זאת ועוד ?נמסר לנו כי הסעיף הוקרא כלאחר יד, וכי משרד המשפטים לא טרח ליידע את הח"כים כי הנושא נדון בבג"ץ, בעבר וגם בימים אלו, וכי קיימת מחלוקת משפטית וציבורית בנושא. אם כך אכן היה ? הרי שמדובר בהכשלה של חברי הכנסת ושלילת יכולתם למלא את תפקידם הציבורי וחובתם לבוחריהם.
3. הסעיף שהוסף במחטף מאפשר לרשות המקרקעין שתוקם לקבוע, כי הקניית בעלות בנכס בישובים קהילתיים ובישובים חקלאיים תהיה טעונה הסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית. סעיף זה הוא סעיף, שמעניק לגורמים פרטיים כמו אגודות שיתופיות זכות וטו על החלטות למכור מקרקעי ציבור לפרטים המבקשים זאת והוא פוגע בצורה קשה בזכות לשוויון.
4. אגודות שיתופיות נוהגות להפלות בין מועמדים להתגורר בישובים אלו ואף עורכות תהליכי סינון משפילים ומפלים באמצעות ועדות קבלה. הליכי הסינון גורמים להדרתם של קבוצות אוכלוסיה שונות, כמו מזרחים, רוסים, ערבים, אנשים עם מוגבלות או משפחות חד הוריות.
5. מבלי לרדת לפרטי המחלוקת, ברור כי מדובר בנושא הנתון במחלוקת ציבורית עמוקה, ויש לו השלכה ברורה על הזכות לשוויון, וראוי כי ילובן בצורה נאותה, ולא כמחטף של הרגע האחרון. יתר על כן, הסעיף מנוגד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, שהתגבשו לאור עתירות שהוגשו לבג"ץ, שעניינן פיקוח והגבלת הליכי הסינון, ולהחלטה כי לאגודה השיתופית אפשרות להמליץ בלבד על מועמדים, אך ההחלטה הסופית נותרת בידי המינהל. החלטות מועצת מקרקעי ישראל באותו נושא עומדות היום לדיון בבג"ץ, אולם כל זה לא הוזכר בדיוני הוועדה והמצב המשפטי לא הוצג בפני חברי הכנסת.
ר' בין היתר, החלטה 1015 של מועצת מקרקעי ישראל, בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258 (2000); ע"א 2962/97 בארותיים נ' ארד, פ"ד נב(4) 614 (1998), בג"ץ 8036/07 אבריק-זבידאת נ' מינהל מקרקעי ישראל (תלוי ועומד, בעתירה הוצא צו על תנאי); בג"ץ 3552/08 קמפלר נ' מינהל מקרקעי ישראל (תלוי ועומד, בעתירה הוצא צו על תנאי).
6. יתר על כן, הכנסת הסעיף חורגת בצורה ברורה מנושא הצעת החוק, שהוא, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, התייעלות ארגונית ומכירת נכסי מקרקעין לחוכרים עירוניים המתגוררים בבניה רוויה. הוועדה מוסמכת לדון בכל ההיבטים של ההתייעלות הארגונית ומכירת הנכסים לחוכרים עירוניים, אך סעיף זה נוגע לנושא אחר, שלא נדון בקריאה ראשונה והוא מכירת נכסים למגזר החקלאי ולבתים צמודי קרקע בישובים קהילתיים. נושא הסעיף אינו קשור לרפורמת הקרקעות המוצעת ולמטרותיה, ועניינו המרכזי הוא הזכות לשוויון והאפשרות לחרוג ממנה, ולא יעילות עבודת המינהל.
"האיסור על העלאת 'נושא חדש' בשלב הדיון בוועדה נועד למנוע מצב, שבו יוכרעו בדרך זו ויוגשו לאישור סופי עניינים שלא הציבור ולא מליאת הכנסת יכולים היו לתת עליהם את הדעת, משום שלא הוזכרו בהצעת החוק כפי שפורסמה לקראת הקריאה הראשונה, ולא נדונו בעת הקריאה הראשונה במליאת הכנסת" (אמנון רובינשטיין המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל (מהדורה חמישית, כרך א), בעמ' 647).
"בהיעדר מגבלה כלשהי על היקף התיקונים והתוספות שהוועדה מוסמכת להכניס, לא היה גבול לחקיקה אשר ניתן היה לקבל הרחק מעיני הציבור, ובדרך זו לחמוק מן הדיון הציבורי, הכרוך בשלב פרסום הצעת החוק והקריאה הראשונה. לשם כך באה המגבלה על הנושא הנדון בחקיקה" (בג"ץ 8238/96 אבו עראר נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 26, 36 (1998).
7. האופן שבו הועלה נושא חדש זה, באופן מפתיע, וברגע האחרון, לא רק יגרום לפגיעה קשה בזכויות אדם, אלא הוא פוגם באופן חמור בעבודת החקיקה והופך את הליך החקיקה להליך פסול ובלתי תקין. הוא רומס את היכולת של חברי הכנסת לייצג נאמנה את הציבור, להבין את המשמעויות של הצעות שמועלות ולהשפיע עליהן, הוא מונע מחברי הכנסת והציבור את הזכות להשתתף בהליך החקיקה.
8. אנו סבורים, כי הפגם יורד לשורשו של עניין ופוגע בעקרון ההשתתפות שהוא עקרון יסוד בהליכי החקיקה במשטר דמוקרטי, ולפיכך מדובר באחד המקרים החריגים בהם יש מקום להפעלת ביקורת שיפוטית:
"עקרון ההשתתפות בהליך החקיקה מחייב אפוא הליך חקיקה שבו תהיה לחברי-הכנסת הזדמנות נאותה והוגנת להשתתף בהצבעה על הצעת החוק, אולם האם די במתן אפשרות פיזית לנכוח בהצבעה כדי לעמוד בדרישה להעניק לחברי-הכנסת הזדמנות נאותה והוגנת להשתתף בהצבעה? טול למשל מקרה שבו מתקיימות כל הדרישות הפורמאליות של הליך החקיקה, אולם הצעת החוק כתובה בשפה זרה או באופן כזה שחברי-הכנסת אינם יכולים לדעת כלל על מה הם מצביעים, ולא ניתנה להם כל אפשרות לעמוד על מהות החקיקה. דומה שאיש לא יחלוק כי גם זהו פגם היורד לשורש ההליך, אשר יצדיק התערבות שיפוטית. פגם כזה מרוקן מתוכן את זכותם של חברי-הכנסת להשתתף בהצבעה, שכן מה תועיל להם הזכות להשתתף בהצבעה כשאין להם כל יכולת לדעת על מה הם מצביעים?" (בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות נ' ממשלת ישראל, פ"ד נט(2) 14, 49 (2004)).
9. לאור זאת, אבקש לכנס את ועדת הכנסת ולדרוש כי הסעיף יוצא מהנוסח המובא להצבעה בקריאה שנייה ושלישית או לחלופין לכנס את ועדת הכלכלה לדון מחדש בסעיף בהליך חקיקה נאות.
בכבוד רב,
גיל גן-מור, עו"ד
