רעיון הקמתן של משטרות עירוניתו נחשב לפיתרון טוב בהתמודדות הנדרשת עם תופעת האלימות – משום שמשטרות אלה יביאו יותר עיניים לבלוש אחר הנעשה ויותר כלים להתמודדות עם הבעיה. אולם לפני שממהרים למלא את הרחובות בלובשי מדים, כדאי לעצור ולחשוב אם ריבוי הכוונות הטובות לא יוביל בסופו של דבר דווקא ליותר מקרי אלימות.
מדוע? הקמת משטרות עירוניות תביא לכך שהרשויות המקומיות יעסיקו פקחים ואפילו מאבטחים פרטיים בתפקידי שיטור. שכחתם כמה כוח יש לשוטר בידיים? הם יכולים לעכב אותנו, לחקור אותנו, לעצור אותנו, לאזוק אותנו ואפילו להשתמש בנשק. עכשיו, תארו לכם שכל הכוח הזה יושם בידיהם של פקחים ומאבטחים פרטיים. אלו אינם עוברים את תהליכי המיון וההכשרה שאותם עוברים השוטרים – בכללם אימונים בשימוש בנשק ולימוד לעומק של החוק אותו הם אמורים לאכוף – ובאותה מידה, לא קיימים גם מנגנוני פיקוח מקבילים על עבודתם אליהם ניתן להתלונן על חריגה מסמכות.
למרות כל החוסרים האלה, רשויות מקומיות שונות ובראשן תל אביב מכריזות על הקמת "סיירות אבטחה", שמשמעותן מליציות עירוניות של פקחים ומאבטחים פרטיים שמטרתם להשליט סדר. החוק כיום מאפשר זאת, אך אינו מגדיר את סמכויותיהם של אותם שוטרים – והמשמעות היא שכל רשות מקומית תעשה מה שהיא רוצה, ואולי כך יעשו גם אותן סיירות אבטחה. מי מבטיח שהשוטרים המקומיים הללו יצמדו לסמכויות שיש להם בחוק ולא יעצרו אתכם או יעשו עליכם חיפוש במקרה שתראו להם חשודים? הרי ברגע שניתן הכוח, ובהיעדר ההכשרה, הריסונים והסנקציות של מערכת מרכזית – המדרון הופך לחלקלק.
תוצאה נוספת של המהלך הזה תהיה היעדר אחידות ברמת השיטור הארצית, והיא תושפע מהרמה הספציפית בכל אזור. מדובר בבעיה קשה, שכן כולנו אמורים לקבל את אותו ביטחון אישי בכל מקום בישראל, ולא ייתכן שיהיו מקומות מוגנים יותר וכאלה שהם מוגנים פחות. ברור כי רשויות מקומיות רבות לא יוכלו לממן את הלוקסוס הזה ותושביהן ישארו חשופים, בעוד שערים עשירות תפתחנה את המליציות שלהן עוד ועוד. בנוסף, המיליציות הללו עלולות להיות נתונות ללחצים של הפוליטיקה המקומית, ולשמש כלי שרת כדי להציק למתנגדים פוליטים או סתם למי שאינו קרוב לצלחת.
בשורה התחתונה, הרעיון של המשטרות העירוניות מבטא השלמה עם אזלת היד של משטרת ישראל בהתמודדות עם תופעת האלימות, והתנערות של הממשלה מחובתה לשירותי אכיפת חוק. עד היום היה ברור שהמשטרה היא הגורם הבלעדי שמופקד על הטיפול בסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש, וכך זה צריך להישאר. אומנם, הכנסת החליטה לפני כשנה על פיילוט להקמת כוח שיטור עירוני ב-13 רשויות מקומיות, אך שם זה נעשה בשיתוף המשטרה – ועד אשר תיבחן מידת הצלחתו של הפיילוט, אין מה למהר לצאת בתוכניות.
לפי שעה יש לחזק את המשטרה – שראשיה חוזרים וטוענים למחסור בשוטרים – בשוטרי סיור ובניידות לתחנות העירוניות. כמו כן, יש לשקול ברצינות להעלות את שכרם של השוטרים פעם נוספת, משום ששכרם עדיין נמוך מדי והוא עלול להוביל ל"ראש קטן" ולחוסר יעילות בביצוע התפקיד.
זכותנו כבני אדם וכאזרחים לביטחון אישי ולחיים בסביבה לא אלימה – ואסור שהניסיונות להוביל לכך יסתיימו, חס וחלילה, במקרה של צעיר חף מפשע שחטף מכות רצח משוטרים עירוניים נלהבים מדי.
טלי ניר היא מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח
המאמר פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-19.6.2012
