זכויות האדם בשטחים הכבושים

כביש 443: שנתיים אחרי – הסיפור בתמונות

איור: אלון סימוןאיור: אלון סימון

הפיצו את הסיפור – פוקחים את העיניים!

בתודעה הציבורית כביש 443 זכור ככביש שהיה סגור לפלסטינים, ונפתח מחדש בעקבות פסיקת בג"ץ. אבל הנוסעים בכביש אולי יבחינו במשהו מוזר – לא רואים רכבים פלסטינים על הכביש.

למה בעצם?

פסיקת בג"צ נתפסה בתחילה כניצחון גדול לשלטון החוק ולזכויות האדם. ואולם, הסתבר כי היישום בפועל הוא ביצירת מראית עין בלבד של חוק וצדק. לפני שנתיים בדיוק נפתח הכביש לתנועת פלסטינים. הערכות הצבא דיברו על 3,000 כלי רכב פלסטינים על הכביש מדי יום. בפועל –  אין כמעט תנועה פלסטינית על הכביש כיום. הסדרי הביטחון שקבע הצבא לא מאפשרים כל שימוש סביר בכביש. הפלסטינים אמנם יכולים לעלות על הכביש, אבל לא יכולים להגיע ממנו כמעט לשום מקום. העלייה לכביש מותרת רק בשתי נקודות, לאחר בידוק ארוך, ורק עד השעה 20:00 בערב. רוב כבישי הגישה מהכפרים לכביש נותרו חסומים. אבל החשוב מכל – אין גישה מהכביש לרמאללה, מרכז השירותים והתעסוקה הגדול בסביבה. על פי ההערכות, רק 10-5 כלי רכב פלסטינים עולים על הכביש מדי יום. מצב זה הוא תוצאה של פסק דין בעייתי המכיל פערים עצומים בין הקביעות העקרוניות לבין התביעות הקונקרטיות מהצבא. ואכן, הסדרי הביטחון מעקרים את פסיקת בג"ץ מתוכנה ומרוחה, ומותירים את ההפרדה הפסולה על כנה.

לסיפור המלא בתמונות:

לא נוסעים ב-443 בעינים עצומות!
איורים: אלון סימון

 

אהבתם? הפיצו כדי שגם אחרים ידעו! http://on.fb.me/JtsOGc

מידע נוסף על כביש 443 ועל פסיקת בג"ץ

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש התנועה

סגור לתגובות.