מספר תושבים: 360,882 פלסטינים, המהווים 38% מתושבי ירושלים
הפקעת תושבות: תושבותם של 14,084 פלסטינים נשללה מאז 1967 ואסור להם להתגורר בעירם
נפשות מתחת לקו העוני: 78% מסך התושבים; 84% מהילדים; שפל של כל הזמנים
לשכות רווחה: 3 לשכות במזרח מטפלות בשליש מהאוכלוסייה, לעומת 18 במערב; גם לאחר הוספת 19 תקנים עדיין קיים עומס אדיר וצורך ב-15 תקנים נוספים
ילדים בסיכון: 6150 ילדים בסיכון; עלייה באלימות בתוך המשפחה; 71 ילדים נשלחו למוסדות ערביים בצפון בשנת 2010 בשל היעדר מסגרות בירושלים לילדים ערבים
כיתות חסרות: מחסור כרוני של 1000 כיתות במערכת העירונית; על אף התחייבויות הרשויות במסגרת הליכים משפטים, הכיתות שנבנות אינן מצמצמות את הפער שנוצר
מחסור בגני ילדים: 6 גני טרום חובה עירוניים במזרח לעומת 66 במערב העיר; קושי עצום ליישם את החלטת הממשלה להחלת חוק חינוך חובה חינם על גילאי 3-4 בשנת הלימודים הבאה
השכלה תיכונית ואוניברסיטאית: 40% אחוזי נשירה בקרב תלמידי י"ב; תלמידים בעלי תעודת סיום תיכון פלסטינית, "תווג'יהי", מתקשים להתקבל לאוניברסיטאות ישראליות; חלק מהתארים של האוניברסיטאות הפלסטיניות, ובכלל אוניברסיטת אל-קודס, אינם מוכרים בישראל
תחומי תעסוקה: 25% במלונאות ובמסעדנות; 19% בחינוך; 19% מעניקים שירותים ציבוריים [הנתון – לגבי מחוז ירושלים]; אזור התעשייה הפלסטיני היחיד בואדי ג'וז בסכנת סגירה
תכנון ובנייה: לפלסטינים מותר לבנות רק על 17% משטח מזרח העיר, ומרביתו מנוצל כבר לבנייה; תוכניות מתאר מפורטות חסרות בכל השכונות; אחוזי הבנייה המותרים בשכונות הפלסטיניות הם על פי רוב 35%-75% לעומת 75%-150% בשכונות היהודיות
הפקעת קרקעות: שליש מאדמות הפלסטינים בירושלים הופקעו מאז 1967, ועליהן נבנו עשרות אלפי דירות לאוכלוסיה היהודית; 35% מהשטח המתוכנן בשכונות הפלסטיניות מוגדר כשטח נוף פתוח שאסור לבנות עליו
דיור וצפיפות: רק 13% מיחידות הדיור שאושרו לבנייה בעיר בשנים 2005-2009 הן בשכונות הפלסטיניות; 20 מטר רבוע בממוצע למגורי אדם בשכונות היהודיות, לעומת 11 בפלסטיניות
גדר ההפרדה ומחסומים: בניית 142 ק"מ של גדר הפרדה, סגירת מעברים, והנהגת מדיניות של היתרי כניסה, ניתקה את ירושלים מהגדה המערבית והביאה להחלשה כלכלית וחברתית של תושביה
שכונות מעבר לגדר: כ-90,000 תושבים ירושלמים בעלי ת.ז כחולות מהשכונות ראס ח'מיס, דחיית א-סלאם, מחנה הפליטים שועפאט, כפר עקב וסמירמיס מנותקים מהעיר ונדרשים לעבור במחסום מידי יום לצרכי עבודה, לימודים, טיפולים רפואיים, ביקורי משפחה וכיוצ"ב
בתי חולים בירושלים המזרחית: בניית גדר ההפרדה וההגבלות על הגעת מטופלים ואנשי צוות מהגדה המערבית הובילו לגירעונות כספיים במוסדות הללו, אשר היוו את המרכז הרפואי של כלל הגדה. בשנת 2006 שיעור הירושלמים מעבר לגדר שפנה לקבל בהם טיפול צנח מ-69% ל-29%.
ביוב: מחסור של כ-50 ק"מ בקווי ביוב ושימוש במקום זאת בבורות ספיגה; הצפות חוזרות ונשנות ומפגעים תברואתיים; קושי מתמשך גם בחיבור לרשת המים
דואר: 9 בתי דואר בירושלים המזרחית לעומת 42 במערב העיר; חלוקת דואר לא תדירה ולא סדירה