ב-1.3.09 החל "מוקד זכויות מובטלים", אשר הוקם בשנת 1998 במסגרת עמותת מחויבות לשלום ולצדק חברתי, לפעול במסגרת האגודה לזכויות האזרח. במשך עשר שנות פעילותו, פעל המוקד למתן סיוע פרטני מול הרשויות לדורשי עבודה ולתובעי דמי אבטלה וקצבת הבטחת הכנסה, ולמיצוב הידע בכל הנוגע לתחום האבטלה באמצעות הפקת דוחות עיוניים. לצד סיוע אישי לאלפי פניות, הוביל המוקד גם את ניתוחו של תחום האבטלה כראי לבחינתן של תפישות כלכליות חברתיות שולטות, ולאור זאת פעל לשינוי קווי מדיניות בתחום. מאז שנת 2004 היווה המוקד, כחלק מעמותת מחויבות, נדבך מרכזי בפרויקט מעקב אחר "תוכנית ויסקונסין", בשיתוף עם עמותת סינגור קהילתי. במסגרת פרויקט המעקב הביא המוקד, לצד שותפיו האחרים, לשינויים מהותיים בתוכנית ולשינוי תפיסתי מעמיק כלפי תוכנית זו מצד מקבלי ההחלטות, אנשי ציבור והציבור בכללותו. זאת באמצעות תיקוני חקיקה ופעילות ענפה – משפטית, פרטנית, ציבורית ותקשורתית.
בישראל יש מאות אלפי מובטלים. בשנת 2008 עמד מספרם הרשמי על 189,000 איש ואישה (שיעור אבטלה של 6.4%). לנוכח המשבר הכלכלי העולמי, הצובר תאוצה גם בישראל, צפויה עליה גדולה בשיעור האבטלה. בחודש דצמבר 2008 התקבל מספר הבקשות הגבוה ביותר לקבלת דמי אבטלה מאז שנת 2002, ובשנת 2009 צפוי שיעור האבטלה להגיע לכדי 8% לפחות, שיעור שמשמעותו הינה עוד רבבות בני אדם שיצטרפו למעגל האבטלה.
המובטלים הרבים יגלו כי מאז ראשית שנות האלפיים חלה פגיעה מתמשכת ברשת הביטחון הניתנת ללא-מועסקים בישראל. לאחר שבמשך שנים ננגס ביטוח האבטלה בישראל, הוא הפך לאחד מהדלים ביותר בהשוואה לעולם המערבי. פחות מרבע מתוך הבלתי מועסקים בישראל זכאים לדמי אבטלה (23.5% בשנת 2007); תחולת העוני וחומרתה בשנתיים האחרונות הינן גבוהות ביותר גם בהשוואה בינלאומית, גם בשל ההידרדרות המתמשכת בתחולתו של ביטוח האבטלה בישראל; תקציב ההכשרה המקצועית, שיכולה הייתה לאפשר לאדם מובטל אופק תעסוקתי, נשחק עד דק והצטמק עד כדי היעלמותו הכמעט מוחלטת בקרב מקבלי דמי אבטלה.
ולא רק זאת. מדיניותה הנוקשה של הממשלה בכל הנוגע למובטלים בישראל באה לידי ביטוי גם בהפעלתה של תוכנית ויסקונסין הישראלית, בשמה הרשמי – "אורות לתעסוקה" (לשעבר תוכנית "מהל"ב"). תוכנית זו, שהחלה לפעול בישראל בשנת 2005, הובילה לשינוי מהותי במדיניות הרווחה בישראל. בתוכנית נעשתה הפרטה עמוקה, גם בקנה מידה עולמי; הסמכויות שהועברו מידי שירות התעסוקה לידי חברות פרטיות נוגעות לא רק לקצבת הקיום של אלפים בישראל, אלא אף נושאות אופי רחב של סמכות ועוצמה שלטונית. בימים אלה אף מבקשת הממשלה להרחיב את התוכנית לפריסה ארצית, עוד בטרם נבחנו תוצאותיה והשלכותיה הרחבות, גם על אופן התמודדותה של הממשלה עם האבטלה בישראל.
המשבר הכלכלי העולמי שהגיע גם לפתחה של ישראל בשנת 2008 מעורר בעולם כולו מחשבות חדשות על מהותה של מערכת כלכלית הוגנת, ועל תפקידה של המדינה במתן שירותים שאינם נחלתו של השוק החופשי. כך גם ראוי שיקרה בישראל.
במעבר "מוקד זכויות מובטלים" לחסות האגודה לזכויות האזרח בא לידי ביטוי רצונה של האגודה להרחיב ולהעמיק את עשייתה בתחום הזכויות החברתיות בכלל, ובמימושן של הזכויות לעבודה, לביטחון סוציאלי ולקיום בכבוד בפרט. התעמקות בתחום האבטלה תאפשר לאגודה להוסיף ולהוות גורם מפתח במימושן של זכויות אלו, הנוגעות לשכבות המוחלשות ביותר בישראל.
מול המשבר הגלובלי, תבקש האגודה לזכויות האזרח להוביל למימוש מחויבותה של המדינה לפעול לצמצום מימדי האבטלה ולחיזוקה של רשת הביטחון למובטלים. בבסיס קווי המדיניות הראויים תבהיר האגודה כי יש להתמקד לא ב'דחיפתם' של המובטלים לשוק התעסוקה, אלא באחריותה של המדינה בעת הזו לפעול לצמצום הפערים ולהקטנת אי-השוויון, גם באמצעות השבת מעמדו ותפקידו של ביטוח אבטלה. על המדינה לפעול למימושה של הזכות לעבודה לצידה ולא במקומה של הזכות לרווחה, להתוויית מדיניות הוגנת של השבה לעבודה, תוך חיזוקו של השירות הציבורי, להדגשת חשיבותה של התעסוקה לשם חילוץ מעוני, ולהבטחת קיום בכבוד למי שאינם מסוגלים לעבוד או שאינם מוצאים עבודה.
