זכויות האדם בשטחים הכבושים

הניסיון להבחין בין התנחלויות לבין מאחזים בלתי מורשים פסול מעיקרו

מאחז מגרון. CC-BY-NC-SA: Helga Tawil Souriמאחז מגרון. CC-BY-NC-SA: Helga Tawil Souri

בפנייה לוועדה להסדרת המאחזים בראשות השופט (בדימוס) אדמונד לוי מצביעה האגודה על פסול עקרוני בעמדה המשפטית העומדת ביסוד הקמת הוועדה

 

עו"ד תמר פלדמן, מנהלת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה לזכויות האזרח, פנתה ביום חמישי (19.4.12) ליו"ר הוועדה להסדרת מאחזים השופט (בדימוס) אדמונד לוי במכתב המצביע על פסול עקרוני בעמדה המשפטית העומדת ביסוד הקמת הוועדה, והיא הניסיון להבחין בין התנחלויות "חוקיות" לבין מאחזים בלתי מורשים בשטחים הכבושים:

"ההתיישבות הממוסדת בהתנחלויות וההתיישבות הבלתי מורשית במאחזים אינן נבחנות זו מזו באי-חוקיותן על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי או בפגיעה הקשה שהן פוגעות בשלל זכויות האדם של הפלסטינים תושבי הגדה. למעשה, הן אף אינן נבחנות זו מזו בהרבה מבחינת התמיכה שהן מקבלות בפועל מרשויות המדינה. המאחזים ה"בלתי-מורשים", שהקמתם החלה מאז נתנה ישראל את התחייבותה, באמצע שנות ה-90' של המאה הקודמת, שלא להקים התנחלויות חדשות, לא זכו אומנם עד כה לאישור רשמי של ממשלות ישראל, אך התבססו בהקמתם על סיוע בטחוני, תשתיתי ואף תכנוני מהמדינה", כותבת עו"ד פלדמן.

בהמשך מציינת עו"ד פלדמן, כי "אנו דוחים את העמדה המשפטית שביסוד כתב המינוי של הוועדה, המייחדת את הבניה הישראלית ה"לא-חוקית" בשטחים הכבושים ובכך מבחינה אותה מהבניה "החוקית". עמדה זאת כופרת לדעתנו בעיקר והוא, שכל התיישבות ישראלית בשטחים מנוגדת למשפט הבינלאומי, על אחת כמה וכמה באופן בו זו התבססה והתקבעה לאורך 45 שנות הכיבוש".

בכתב המינוי של הוועדה, החתום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יעקב נאמן, מצוין כי בהתאם למדיניות בעניין ההתנחלויות, "ככלל, בניה בלתי חוקית אשר ממוקמת על קרקע פרטית – תוסר, ובמקביל הונחו הדרגים המקצועיים המתאימים לפעול להסדרת המעמד התכנוני של מבנים הנמצאים על אדמות מדינה".

במכתב מודגשת הבעייתיות שבהבחנה בין קרקע פרטית לקרקע ציבורית בשטח כבוש. במקרה שהתנחלות מוקמת על קרקע פרטית, היא מפרה איסור ברור במשפט הבינלאומי על הפקעת רכוש פרטי. במקרה שההתנחלות מוקמת על קרקע ציבורית, היא מהווה הפרה של האיסור על ניצול משאבי השטח הכבוש לצרכי וקידום האינטרסים של המדינה הכובשת – איסור שבג"צ עמד עליו לא אחת. בכל מקרה, שני סוגי הבניה בשטחים מהווים הפרה של ברורה ובוטה של סעיף 49 (6) לאמנת ג'נבה הרביעית, העוסקת בהגנת אזרחים בעת מלחמה.

לדברי עו"ד פלדמן, "ממשלות ישראל לדורותיהן שכחו והשכיחו מהציבור את העיקרון המשפטי הבסיסי, לפיו כוח כובש צריך לשמש כנאמן זמני של השטח הכבוש. אדמות השטח אינן אדמותיו של המפקד הצבאי ובוודאי שאינן אדמות מדינתו של מפקד זה. התוצאה האפשרית היחידה של עבודת הוועדה, אשר תעמוד בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי ותמנע העמקה נוספת של הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים, היא קביעה חד משמעית כי לא ניתן להכשיר בדיעבד בניה ישראלית שהוקמה בשטחים שלא כדין".

למכתב המלא של האגודה לזכויות האזרח לוועדה להסדרת מאחזים

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.