מתוך: זכותון מגע עם המשטרה
כתיבה: עו"ד טלי ניר, ינואר 2012
19.1 סמכויות מערך תלונות הציבור במשטרה
בירור תלונות נגד שוטרים על התנהגות לא נאותה ועל ביצוע לקוי של תפקיד, שעניינן אינו שימוש בכוח בידי שוטר במסגרת מילוי תפקידו, נעשה בידי מערך בירור תלונות הציבור במשטרה.
יש לציין כי לאחרונה נפתח הליך נוסף לטיפול בתלונות במסגרת מערך תלונות הציבור – הליך הגישור, שהינו הליך לפתרון סכסוכים בדרך של פיוס, אשר מותנה בהסכמה של שני הצדדים.
19.2 עבירות משמעת שנבדקות על ידי מערך תלונות הציבור
רשימת עבירות המשמעת מפורטת בתוספת לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2006. להלן כמה דוגמאות, בהתאם לסיווג המופיע באתר המשטרה:
א. התנהגות בלתי נאותה
- התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה;
- התנהגות בלתי אדיבה או נקיטת לשון גסה כלפי אדם;
- שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד;
- ניצול מעמד של שוטר שלא לצורך מילוי תפקיד;
- הופעה לא נאותה, לרבות אי-ענידת תג זיהוי;
- התעמרות והתנכלות;.
- סירוב למסור פרטי זהות או הסתרתם של פרטי זהות, לרבות אי-ענידת תג זיהוי על מדים.
ב. ביצוע לקוי של התפקיד
- טיפול בלתי-יעיל באזרח, כגון טיפול בלתי-מקצועי, טיפול ממושך מעל הסביר וכו';
- אי היענות לבקשת טיפול או סירוב לקבל תלונה;
- טיפול שרירותי בשל משוא פנים, הפליה או התייחסות בלתי עניינית כלפי אדם;
- פעולה ללא סמכות כדין, שלא על-פי חוק או תקנה, או שלא על-פי פקודות המשטרה או נהלי המשטרה;
- הטרדת אזרח שלא לצורך;
19.3 הטיפול בתלונה
אם הוגשה תלונה שאינה מפורטת במידה מספקת, יחליט הגורם המברר אם לפתוח תיק בירור (המכונה "תיק ירוק"), לאחר רישום הודעה מפורטת מהמתלונן. החלטה שלא לפתוח תיק בירור תנומק בכתב בידי הגורם המברר, והתלונה תתויק בתיק בירור כללי. עוד קובע הנוהל, כי קיומו של בירור בעניין תלונה נגד שוטר יצוין בתיקו האישי של השוטר.
בתום הליכי הבירור הגורם המברר מגיש דוח סיכום בירור, ומציין, בין היתר, את ממצאי הבירור ואת המלצתו בעניין הצעדים שיש לנקוט בעקבות הבירור. ההחלטה בדבר אופן הטיפול בתלונה או סירוב לטפל בה תובא לידיעת המתלונן. על החלטה שלא לגלות את נימוקי הסירוב, רשאי המתלונן לערער תוך 30 יום בפני השר לביטחון פנים[1].
19.4 היחס בין הליך פלילי להליך משמעתי
חשוב לציין כי אחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל המעשה ולהפך, ומותר לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בבית משפט. אם מוגש נגד שוטר כתב אישום לבית משפט, ההליכים המשמעתיים יעוכבו עד גמר ההליכים הפליליים. כאשר אלו יסתיימו, ימשיך ההליך המשמעתי. עם זאת, הליכים משמעתיים לא יימשכו, אם מיום הגשת כתב האישום חלפה תקופת ההתיישנות, שאורכה שנה אם מדובר בדן יחיד, או שלוש שנים אם מדובר בבית דין למשמעת.
נזכיר, כי לפי החלטת ועדת השרים לעניני ביקורת המדינה מספר בק/98 מיום 11.10.2005, חקירת מח"ש לא תארך למעלה משלושה חודשים, וזאת על-מנת למנוע מצב בו הליכים משמעתיים יתיישנו רק בשל התמשכות החקירה, עוד בטרם התקבלה ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לא.
19.5 פרטי הקשר לפניות למערך התלונות במשטרה
במטה הארצי פועלת היחידה הארצית לתלונות הציבור:
כתובת: המטה הארצי, דרך חיים בר לב, טלפון: 02-5428270; פקס: 02-5428269
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בשעות 17:00-7:30.
בכל אחד ממחוזות המשטרה ישנו קצין ביקורת ותלונות הציבור (קבת"צ); ובכל אחד ממרחבי המשטרה פועל קצין תלונות ציבור (קת"צ), המטפל ברוב התלונות.
קצין תלונות הציבור ירושלים:
כתובת: יפו 30, ירושלים, טלפון: 02-5391304; פקס: 02-5391209
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי בשעות 17:00-7:30.
[1] לפירוט ראו בהוראות המשטרה: http://www.police.gov.il/AboutPolice/DocLib3/4.05.01.pdf.
