12. רישום פלילי

מתוך: זכותון מגע עם המשטרה
כתיבה: עו"ד טלי ניר, ינואר 2012

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 

 

12.1 הפרטים הנכללים במרשם הפלילי[1]

 

1. הרשעות ועונשים של בתי המשפט וכן שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או סמכות אחרת.
2. תיקי חקירה שנסגרו.
3. פרטים לגבי צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצווי שירות לתועלת הציבור (גם אם לא היתה הרשעה).
4. קביעת בית המשפט כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין.
5. פרטים על תיקי חקירה של המשטרה או של גורמים אחרים המחויבים בהעברת דיווח למשטרה כגון מצ"ח, מע"מ, מכס, מס הכנסה ועוד.
6. משפטים וחקירות תלויים ועומדים.

המרשם הפלילי אינו כולל מידע על תיק שנסגר בשל חוסר אשמה. חשוד רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בעילה אחרת בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.[2]

 

12.2 ביטול אוטומטי של רישום פלילי

 

רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין בנוגע לעבירה שאינה פשע[3] יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע לבגיר ובתום חמש שנים לקטין.[4]

 

12.3 ביטול רישום של תיק סגור

 

המשטרה רשאית להורות על ביטול רישום של תיקים שנסגרו על פי קריטריון הזמן שחלף מאז התרחשות האירוע: שבע שנים במקרה של פשע וחמש שנים במקרה של עוון (עבור קטין, חמש שנים ושלוש שנים בהתאמה). בנוסף, נשקלים קריטריונים נוספים לגבי מהות העבירה, חומרת הפגיעה באדם, רישומים פליליים נוספים, נסיבות אישיות של האדם וביטולים קודמים.[5]

אדם יכול לפנות בבקשה לביטול רישום של תיק סגור לאחר שנסתיימה התקופה באמצעות חוליית מרשם פלילי, מדור מידע פלילי, חטיבת החקירות, האגף לחקירות ולמודיעין, המטה הארצי, דרך בר לב 1, ירושלים, 91906.

 

12.4 התיישנות הרשעה

 

תקופת התיישנות ההרשעה היא 7 שנים, ואם הוטל עונש מאסר משתנה מספר השנים בהתאם לתקופת המאסר שהוטלה, עד למקסימום של 15 שנים. לגבי עבירה שעבר קטין, תקופת ההתיישנות היא 3 שנים, או תקופה ארוכה יותר אם הוטל עונש מאסר.[6] משמעות ההתיישנות היא כי לא יימסר מידע מהרישום הפלילי אלא למספר מצומצם של גופים המוגדרים בחוק (משרד הרישוי, שב"כ, משטרה צבאית ועוד).

 

12.5 מחיקת הרשעה

 

משעברו 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות (סה"כ 17 שנים), תימחק ההרשעה ולא יימסר עליה מידע. מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לעניין כל דין כאילו לא הורשע.[7] רק מספר מאוד מצומצם של גופים המוגדרים בחוק יוכלו לקבל מידע על הרשעה שנמחקה. יחד עם זאת, החוק מפרט מספר עבירות שאין עליהן התיישנות ומחיקה, ובהן עבירות ביטחון, ועבירות שהעונש עליהן הוא מוות או מאסר עולם.

 

12.6 מסירת מידע מהמרשם הפלילי

 

כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו בלבד. מעבר לכך, המרשם הוא חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא לפי החוק. חוק המרשם קובע את הגופים שרשאים לקבל מידע מהמרשם:

1. המשטרה, שב"כ, משטרה צבאית ומחלקת ביטחון שדה של צה"ל.[8]
2. רשויות ובעלי תפקידים, כגון: שרים, ועדת מינוי שופטים, נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד ממשלתי, בתי משפט, סנגור של נאשם, פקיד סעד, פסיכיאטר מחוזי ועוד.[9]
3. רשות הרישוי, על כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ועבירת סמים.[10]
4. מסירת מידע לשם מתן היתר או רישיון: על פי החוק ניתן במקרים מסוימים להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש רישיון, היתר וכו', בהחלטה על מתן האישור המבוקש. במקרים אלה ניתן להעביר לגוף המחליט מידע מהמרשם הפלילי, בכפוף להסכמת האדם שמבקש את הההיתר או את הרישיון.[11]
5. מסירת מידע לשם כהונה ציבורית שהחוק קובע לגביה פסלות בשל עבר פלילי.[12]
6. מסירת מידע לגוף ציבורי לשם מכרז – לעניין עבירות מסוימות ורק אם אותו אדם הסכים לכך.[13]
7. מידע על תיקים סגורים (החלטה שלא להעמיד לדין או שלא לחקור וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים) – לא יימסר אלא לגופים המעטים המפורטים בתוספת השלישית לחוק (היועץ המשפטי, קצין מבחן, שב"כ, משטרה צבאית ועוד).[14]
8. מסירת מידע לרשויות זרות, על פי בקשת האדם.[15]

 

12.7 האיסור לדרוש תדפיס מהמרשם הפלילי

 

מלבד הגופים המפורטים לעיל, אסור לגוף ציבורי או פרטי לדרוש מאדם להמציא תדפיס פלילי לכל צורך שהוא (העסקה, קבלה ליישוב וכו'). מעסיק הדורש מעובד תדפיס מידע פלילי מהמשטרה עובר עבירה פלילית לפי סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי, ודינו שנתיים מאסר, אף אם העובד נתן הסכמתו.

 

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון