5 ביוני, 2007
לכבוד
תנ"צ שאול גורדון
היועץ המשפטי
משטרת ישראל
שלום רב,
הנדון: הפליה בשימוש בסמכויות מעצר ודרישה להפקדת ערבון – משטרת מחוז ש"י
1. מהמידע המצטבר בידנו עולה, שהפעלת סמכויות המעצר והדרישה להפקדת ערבון כספי מחשודים בביצוען של עבירות פליליות נעשית על-ידי משטרת מחוז ש"י באופן שונה, כאשר מדובר בפלסטינים וכאשר מדובר בישראלים. זאת, אף כאשר מדובר בעבירות דומות ובנסיבות דומות.
2. פלסטינים, החשודים בביצוע עבירות של זריקת אבנים, תקיפה, איומים (ואף בעבירה של פלישה לאדמות מדינה), עוכבו על-ידי כוחות המשטרה, ובחלק מהמקרים נעצרו למשך 8 ימים עד ששוחררו או עד שהובאו בפני שופט. ברוב המוחלט של המקרים נדרשו להפקיד ערבון כספי של אלפי שקלים כתנאי לשחרורם.
3. לעומת זאת, נגד ישראלים, החשודים בביצוען של עבירות דומות, לעתים אף בחשד לעבירה זהה או חמורה ממנה, שבוצעה באותו אירוע עצמו, לא הופעלו הסמכויות הללו באותו אופן. לרוב, ואף כאשר חשודים ישראלים מעוכבים לחקירה, הם משוחררים ללא דרישה להפקדה. עצורים מובאים בפני שופט בתוך 24 שעות.
4. לשם ההמחשה, נביא שתי דוגמאות מהעת האחרונה:
א. 27.4.2007: תקיפה וירי חי על-ידי תושב ההתנחלות גבעת האבות
לגבי אירוע זה הוגשו שתי תלונות: האחת, על ידי בני משפחת אלג'עברי, והשניה, על ידי שומר ההתנחלות גבעת האבות.
מדובר באירוע, במהלכו כפי שנמסר לנו על ידי בני משפחת אלג'עברי, שומר של ההתנחלות גבעת האבות תקף את בני משפחת אלג'עברי וירה ירי חי לעברם בעת שאלה היו באדמותיהם.
הרקע לאירוע: התנכלויות חוזרות מצד מתנחלים מהתנחלות גבעת האבות, שמכוונות להשתלט על אדמה, השייכת לבני משפחת אלג'עברי. על חלק מהשטח כבר בוצעו השתלטויות של מתנחלים – הוקם מאחז בלתי-מורשה (המכונה "חזון דוד"), שעד היום לא סולק, ונבנה מעבר מדרגות, המשמש את המתנחלים.
תלונתם של בני משפחת אלג'עברי: שומר ההתנחלות (משה בוטרה) הגיע למקום בזמן שסייר עם רכבו מחוץ לגדר ההתנחלות. כשהבחין בבני המשפחה, שהיו מלקטים עשבים באדמתם, השומר יצא מרכבו, התנפל על עדאי אלג'עברי תוך שהוא מפילו לאדמה ומכה בו. אחיו, עלאא' אלג'עברי דחף את השומר בניסיון לחלץ את עדאי מההתקפה. בשלב זה השומר דרך את נשקו וירה מספר כדורים לעבר רגליו של עלאא'. השומר המשיך וירה לעבר אביהם של השניים שהתקרב למקום, וכן לעברו של סלימאן אלג'עברי.
תלונתו של שומר ההתנחלות, משה בוטרה: הוא דרש מבני המשפחה להסתלק מהמקום, שלדבריו אסור עליהם בכניסה. בתגובה, בני המשפחה זרקו לעברו אבנים, ובעקבות כך הוא ירה מתוך הגנה עצמית.
נציין, כי לפי דברי בני המשפחה, השומר הכחיש בתחילה שירה לעברם. לפי עדותם חיילים שהגיעו למקום מסרו לשומר מחסנית מלאה על מנת להסתיר את עובדת הירי. המשטרה אפילו לא חיפשה קליעים. הם נמצאו רק מאוחר יותר במקום.
בעקבות תלונתו של שומר ההתנחלות, שהלין על זריקת אבנים לעברו נעצרו אב המשפחה, מר עבד אלכרים אברהים אלג'עברי ובנו מר עללא עבד אלכרים אלג'עברי. ביום 3.5.2007 הוגש נגדם כתב אישום והתביעה הצבאית בקשה מבית המשפט הצבאי להאריך את מעצרם עד לתום ההליכים. בית המשפט הורה על מעצרו של מר עללא אלג'עברי עד לתום ההליכים, ואילו לגבי אביו, מר עבד אלג'עברי הורה על שחרורו בתנאים. ערר שהוגש על החלטת השחרור נדחה.
לעומת זאת, בעקבות תלונתם של בני משפחת אלג'עברי לא ננקטו כל הליכים, למיטב ידיעתנו, נגד השומר החשוד. זאת על אף, שהחשדות המופנים נגדו חמורים פי כמה -ביצוע עבירות של תקיפה חמורה וירי חי תוך סיכון ממשי לחיים.
ב. 18.5.2007: מתנחלים התנכלו ותקפו חקלאים פלסטינים וכן שוטרים וחיילים
ביום 18.5.2007 יצאו חקלאים פלסטינים בליווי פעילים ישראלים לעיבוד אדמות חקלאיות באזור הכפר בוויב. מאחר שמדובר באזור, בו סבלו החקלאים הפלסטינים מהתקפות חוזרות מצד מתנחלים מהתנחלות פני חבר, תואמו העבודות מבעוד מועד עם המינהל האזרחי. משהגיעו החקלאים למקום, ירדו לעברם מתנחלים מפני חבר. המתנחלים דרשו מכוחות הצבא שנכחו במקום לפנות מהאזור את החקלאים ואת הפעילים שליוו אותם. בשלב זה הגיעו למקום כוחות משטרה וקצין המינהל האזרחי, רס"ן אמיר מולא. קבוצת מתנחלים, ובראשה מתנחל בשם דב (שם פרטי), הלכו לכיוון המקום, בו חנו רכביהם של הפלסטינים. דב ניסה לפתוח את כלי-הרכב, תוך שהוא מאיים על הפלסטינים ועל הפעילים. כשהחיילים ניסו להרחיק אותו מכלי-הרכב, הוא תקף אותם מילולית ופיזית. זמן קצר לאחר מכן קבוצת של מתנחלים, ובראשה דב, ירדה לכיוון מטע זיתים, בו התבצעה אותה עת עבודת חריש. המתנחלים עצרו את הטרקטורים ואת עבודות החריש. דב התיישב על אחד מהם וסירב לרדת. החיילים והקצינים סירבו להוריד אותו מהטרקטור.
בעקבות התקפת המתנחלים, הוצא צו שטח צבאי סגור. רק בשלב זה, כאשר הצבא החל לסלק את החקלאים הפלסטינים ומלוויהם מהמקום הסכים דב לרדת מהטרקטור ולפנות את השטח.
אף אחד מהמתנחלים התוקפים לא עוכב ולא נעצר.
לעומת זאת, השוטרים עצרו שני פלסטינים, נאסר נוואעג'ה ועלי חג'וג', שלא נחשדו בשום מעשה אלימות. באיזו אשמה נעצרו? באשמה, שלא עזבו את השטח שהוכרז כשטח צבאי סגור מהר מספיק. פעילים ישראלים שנכחו במקום העידו, ואף צילמו מתנחלים, שנשארו בשטח אחרי שבוצעו המעצרים. גם הם, למותר לציין, לא נעצרו.
שני הפלסטינים נעצרו למשך 4 ימים, ושוחררו לבסוף רק לאחר שהפקידו 1,250 ? במזומן עבור כל אחד מהם (סכום השווה למשכורתו החודשית של רועה באזור).
5. מעבר להפליה באופן הפעלת הסמכויות בשטח על-ידי השוטרים, הרי שקיימת אף הפליה שמקורה בהנחיות.
בכל הנוגע למעצרם של חשודים, ולדרישה להפקדתה של ערבות כספית, נמסר לנו על-ידי משטרת חברון, במספר הזדמנויות, כי השוני בטיפול נעוץ בהנחיות, הניתנות מהתביעה הצבאית, הנוגעות לנסיבות, בהן יש לעצור חשודים, ולדרישה להפקדת ערבון כספי. כך, למשל, על-פי הנחיות אלה בכל תיק המועבר אל התביעה הצבאית, כאשר החשוד איננו במעצר, יש חובה לדרוש מהחשוד הפקדה כספית במזומן כתנאי לשחרורו. מאחר שלתביעה הצבאית מועברים אך ורק תיקים, בהם החשודים הינם פלסטינים, מיושמת דרישה זו אך ורק, בעניינם של פלסטינים, אך לא בעניינם של ישראלים.
6. הפעלת סמכויות האכיפה שבידי המשטרה, ובראשן סמכויות המעצר והדרישה להפקדה כספית, באופן שונה, כשהקריטריון להבחנה בין בני-אדם הינו מוצאם האתני-לאומי של החשודים, מנוגדת לעקרון היסוד של שוויון בפני החוק. יש להדגיש, כי הפגיעה בשוויון איננה תלויה בכוונה להפלות. די בכך, שתוצאתן של הוראות או של מדיניות היא מפלה, גם אם המניע לטיפול השונה איננו הרצון להפלות (בג"צ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258, 280).
7. הטיפול המפלה של משטרת מחוז ש"י מקומם במיוחד, כאשר מדובר בעבירות, שבוצעו במהלך אותו אירוע עצמו. מקומם שבעתיים כאשר העבירות, שבוצעו לכאורה על ידי הישראלים במהלכו של אותו אירוע, חמורות באופן משמעותי מהעבירות, שיוחסו לחשודים הפלסטינים.
8. לאור האמור לעיל, נבקשך לפעול לביטול ההפליה, בה נגועה פעולת משטרת מחוז ש"י, באמצעות מתן הוראות אחידות, שאינן תלויות במוצאו הלאומי או האתני של החשוד, באשר לתנאים, בהם יש לעכב, לעצור ו/או לשחרר בהפקדה חשודים בביצוע עבירה.
כן נבקש לקבל העתק מההנחיות, הניתנות לשוטרי משטרת מחוז ש"י בכל הנוגע למעצר ושחרור בתנאים של חשודים בביצוען של עבירות שונות. ככל שקיימות מספר הנחיות, על-פיהן יש לפעול בנסיבות שונות או ביחס לחשודים שונים, נבקש לקבל את כולן.
בכבוד רב ובברכה,
לימור יהודה, עו"ד
