האגודה לזכויות האזרח פנתה היום בדחיפות לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, בעקבות החרפת מדיניות הריסות הבתים בעיר, ולאור הדברים שאמר בעקבות ניסיון הפיגוע ביום חמישי בירושלים, ובפרט – קריאתו לזירוז הריסת בתי משפחות מחבלים. באגודה מביעים חשש כבד, כי עיריית ירושלים עושה שימוש בלתי ראוי במתיחות הביטחונית בעיר להחרפת מדיניות הריסות הבתים, אשר פוגעת באורח אנוש וקולקטיבי בתושבי ירושלים המזרחית פעמיים: ראשית, בכך שהעירייה ממשיכה במחדל התכנוני החמור בירושלים המזרחית ולא מאפשרת לתושבים לבנות, ושנית, בעצם הריסת הבתים שנבנו ללא היתרים, כתוצאה ישירה של המחדל.
בפנייתה של עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח, היא מתייחסת להתבטאותו של ברקת בזכות הריסות הבתים, ומזכירה כי הריסות הבתים לצורך ענישה הן אמצעי בלתי חוקי, שמשמעותו פגיעה בבני משפחתו של המחבל אשר אין להם קשר למעשה הנורא, בהם נשים וילדים אשר יוותרו ללא קורת גג. עוד מזכירה עו"ד ניר, כי ועדה צבאית קבעה כבר לפני מספר שנים כי הריסות הבתים אינן אפקטיביות, ואף עלולות לעודד ביצוע פגועים.
בפנייה נפרדת של האגודה לזכויות האזרח מיום חמישי האחרון, התריע עו"ד נסראת דקואר כי מאז בחירתו של ברקת לראשות העירייה, חלה עלייה משמעותית בביצוע צווי הריסה בירושלים המזרחית, בשכונות סילואן, ראס ח'מיס ואבו טור, תוך שימוש בפרקטיקות דרקוניות ואכיפה מפלה, דוגמת מתן התראה של 72 שעות בלבד, באופן שאינו מאפשר לתושבים להתגונן מפני ביצוע ההריסה. עו"ד דקואר מביע חשש, כי התנהלותו של ברקת מונעת משיקולים זרים, של קידום ההשתלטות היהודית על ירושלים המזרחית. עוד ציין עו"ד דקואר במכתבו, כי המחדל המתמשך של עיריית ירושלים, אשר במשך עשרות שנים לא הכינה תכניות מתאר לשכונות ירושלים המזרחית, הוא זה אשר אילץ את התושבים באזור לבנות את בתיהם באזור ללא היתר.
האגודה לזכויות האזרח תמהה על מדיניותו של ראש העיר, אשר מצד אחד מכיר במחדל התכנוני של קודמיו, אשר הביא לבניה המאסיבית ללא היתרים בעיר המזרחית, ומצד שני מעצים את הענישה הקולקטיבית הפסולה של התושבים. האגודה קוראת לעירייה לממש את אחריותה ולהביא לפתרונות ראויים והוגנים למאות אלפי התושבים בירושלים המזרחית, אשר מתגוררים בבתים שנבנו ללא היתר.
להלן הפניות במלואן.
פניית האגודה לראש עיריית ירושלים בעקבות התבטאותו בזכות הריסות בתים
9 במרץ, 2009
לכבוד
מר ניר ברקת
ראש עיריית ירושלים
עיריית ירושלים
ירושלים
שלום רב,
הנדון: קריאתך לזירוז הריסת בתי משפחות מחבלים
אנו פונים אליך בעקבות דבריך בתקשורת לאחר הפיגוע, שבוצע בירושלים ביום חמישי האחרון, בהם קראת לביצוע זריז של הריסת בתי משפחות מחבלים.
1. כידוע לך, המחבל שביצע את הפיגוע נהרג, ועל כן משמעות קריאתך היא פגיעה קשה מאד בבני משפחתו, בלי שהוכח שיש להם קשר כלשהו לפיגוע. שכן, הריסת בית של משפחה משמעותה הרס מוחלט לחיים של אותה משפחה: בני המשפחה נותרים ללא קורת גג, ובלי הרכוש שצברו בעמל רב כל חייהם, במצב של פליטות. זהו מצב שבו אנשים מאבדים את כל עולמם. חיים שלמים נמחקים.
2. הריסת בית מהווה הפרה חמורה של שורה של זכויות יסוד מוגנות של בני המשפחה שמתגוררים בבית. ראשית, פוגעת הריסת הבית בזכות היסוד לכבוד במובן הבסיסי ביותר – כיוון שזהו שימוש בבני אדם כאמצעי הרתעה, מבלי להתייחס אליהם כלל כבני אדם. שנית, זוהי פגיעה בזכות היסוד של בני המשפחה לקורת גג, בזכות הקניין שלהם, ובזכותם לחיים בכבוד, המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כמו כן, מהווה הריסת הבית ענישה קולקטיבית אסורה.
3. כידוע, מדיניות הריסת בתי משפחות מחבלים, בה נקט צה"ל במשך שנים ארוכות, הופסקה לפני כשלוש שנים בהוראת הרמטכ"ל ובאישור שר הביטחון דאז, שאול מופז, לאחר שוועדה צבאית שמינה הרמטכ"ל, בראשות האלוף אודי שני, המליצה להפסיק את ההריסות. הוועדה מצאה, כי לא הוכח שמדובר בהרתעה אפקטיבית וכי נזקן של ההריסות עולה על תועלתן.
4. לצערנו, הוחלט לאחרונה על חידוש מדיניות הריסת הבתים בירושלים המזרחית בלבד, וזאת למרות המלצת הועדה ולמרות שאי החוקיות של אמצעי זה זועקת לשמים. אי החוקיות וחוסר המוסריות נובעות מהעקרון האנושי הבסיסי, שמלווה את האנושות משחר ימיה, שאין להעניש אדם על מעשה שעשה מי מבני ביתו. החוק הישראלי מכיר בעיקרון הזה, בכך שהוא אוסר פעולות נקמה. השופט חשין (כתוארו אז) עמד על כך בדברים שלא נס ליחם:
"…בכל פסקי-דין אלה כולם נטעתי עצמי בעקרון-יסוד במשפט, וממנו – כך אמרתי – לא אנוע לא הימין ולא השמאל. ואותו עקרון-יסוד כולנו ידענו ושנינו מאז היותנו: איש בעוונו יישא ואיש בחטאו יומת. וכדבר הנביא: "ה?נ??פ?ש? ה?חט?את ה?יא ת?מו?ת ב??ן ל?א-י?ש??א ב??ע?ו?ן ה?א?ב ו?א?ב ל?א י?ש??א ב??ע?ו?ן ה?ב??ן צ?ד?ק?ת ה?צ??ד??יק ע?ל?יו ת??ה?י?ה ו?ר?ש??ע?ת רשע (קרי: ה?ר?ש??ע) ע?ל?יו ת??ה?י?ה" (יחזקאל, יח, כ). אין עונשין אלא-אם-כן מזהירין ואין מכים אלא את העבריין לבדו. זו תורת משה והוא הכתוב בספר תורת-משה: "ל?א-יו?מ?תו? א?בו?ת ע?ל-ב??נ?ים ו?ב?נ?ים ל?א-יו?מ?תו? ע?ל-א?בו?ת כ??י א?ם-א?יש? ב??ח?ט?או? ימות (קרי: יו?מ?ת)" (מלכים ב, יד, ו)."
(בג"ץ 2006/97 ג'נימת נ' אלוף פיקוד מרכז, פ"ד נא(2) 651, 654, בדעת מיעוט).
5. על רקע זה, ההחלטה לחדש את הריסות הבתים היא תמוהה, והמחשבה כי דווקא בירושלים המזרחית יביא אמצעי זה להרתעה נשמעת לא מבוססת, שלא לומר צינית. מדינה שומרת חוק אינה יכולה לערוך ניסוי, בו הורסים בית של משפחה, בשל תיאוריה שאינה מבוססת כלל. על כן, אנו מוחים נגד התגייסותך לרעיון פופליסטי זה. הפגיעה באזרחים חפים משפע, שלא ביצעו עבירות מעולם, היא תקדים מסוכן מאוד.
6. קריאתך להריסת בית המשפחה באה על רקע פעולות עיריית ירושלים מהעת האחרונה, המצביעות על חידוש מאסיבי של הריסות הבתים, שנבנו ללא היתרי בניה בירושלים המזרחית. כידוע לך היטב, במרבית שטחי העיר המזרחית לא ניתן לקבל היתרי בניה בשל מחדלים תכנוניים וכשלים בירוקרטיים רבים, וזאת למרות גידול האוכלוסיה לאורך השנים וחובת העירייה לבצע תכנון של העיר.
7. למרות זאת, רק בשבוע שעבר הרסה עיריית ירושלים חמישה מבנים, שנבנו ללא היתרים, והוציאה צווי הריסה חדשים ל-87 דירות. כן חודשו בעת האחרונה צווי ההריסה לשכונת אל-בוסתן, ונדחתה התוכנית המפורטת עליה עמלו התושבים, שיכולה היתה להציל את בתיהם. גם הריסות אלו מהוות ענישה קולקטיבית פסולה, כיוון שהן מביאות לענישת התושבים על מחדלי העירייה, שלא סיפקה ולא מספקת פתרונות תכנוניים מספיקים לעיר המזרחית.
8. אנו קוראים לך לגלות אחריות, לשוב בך מקריאתך להרס הבתים, ולהנהיג מדיניות חדשה, גם בתחום התכנון, שתביא לפתרונות הוגנים ומוסריים לבעיותיה הרבות של העיר המזרחית, שגם עליה הופקדת לאחרונה.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
פניית האגודה לראש עיריית ירושלים בעניין העלייה בביצוע צווי הריסה
5 במרץ 2009
לכבוד
מר ניר ברקת
ראש עיריית ירושלים
א' נ',
הנדון: בקשה לביטול צווי הריסה בשכונת ראס ח'מיס בירושלים המזרחית
1. מאז שנבחרת לכהן כראש עיריית ירושלים אנו עוקבים בדאגה רבה אחרי הפעולות, שמבצעות רשויות התכנון בכל הנוגע לפעולות אכיפה וביצוע צווי הריסה בירושלים המזרחית. למרות שחלפה תקופה קצרה בלבד מאז נבחרת, מורגשת עלייה משמעותית בביצוע צווי הריסה בירושלים המזרחית. פעילות זו מורגשת במיוחד באזור שכונת סילוואן וכעת יש כוונה לבצע שם הריסת 96 מבנים, שהינה העקירה הכי מסיבית של פלסטינים מירושלים המזרחית מאז כיבושה בשנת 1967. מדיניות זו נגועה באכיפה מפלה וסלקטיבית, נגועה בהעדר הגינות ומונעת מתוך שיקולים זרים כפי שיפורט להלן.
2. לפני יומיים מסר לנו ועד תושבי שכונת ראס ח'מיס, כי הודבק מספר רב של צווי הריסה ל-55 מבנים בשכונה. בצווים נכתב, כי על התושבים לפנות את בתיהם (קורת הגג שתחתה הם חיים) תוך 72 שעות על מנת לאפשר את ביצוע ההריסה.
3. יצוין כבר כעת, כי התראה כה קצרה לאנשים לפנות את בתיהם ובעצם להחריב ולהפוך את כל עולמם מנוגדת לעקרונות הצדק הבסיסיים ביותר והינה מעשה בלתי אנושי. מלבד מקרים של אסונות טבע וכוח עליון, אין שום הצדקה לפינוי מיידי כפי שהעירייה דורשת. על העירייה מוטלת החובה לאפשר לתושבי השכונה לקבל את יומם בבית המשפט ולהשמיע את טענותיהם לפני שפוגעים בזכויות שלהם פגיעה כה גסה.
4. שכונת ראס ח'מיס סובלת רבות מהיחס שהיא מקבלת מהעירייה, שבראשה אתה עומד, והיא נענשת פעמיים: פעם אחת כשהיא מוזנחת, לא מקבלת שירותים ושקופה מבחינת העירייה בהיבט הזכויות ופעם שנייה כשהיא "זוכה" להכרה רק בהיבט החובות: תשלום מיסים עירוניים, אכיפת חוקי תכנון ובנייה והפרדה פיזית באמצעות גדר ההפרדה מירושלים.
5. עיריית ירושלים החליטה להתנתק מחובותיה כלפי שכונת ראס ח'מיס. גדר ההפרדה הפרידה את השכונה מירושלים. תושבי השכונה נדרשים לעבור במחסום בכל יום ובכל פעם שהם רוצים להיכנס לירושלים. מאחר שהשכונה נמצאת מעבר לגדר ההפרדה, שירותי רפואה, הצלה, ניקיון כמעט ולא ניתנים בשכונה, מאחר שהיא מוגדרת כסיכון ביטחוני, וכל צוות נותן שירות שמבקש או מתבקש להיכנס לשכונה, נדרש לליווי כוחות של משמר הגבול על מנת להיכנס לשכונה. חרף העובדה, שהעירייה לא מספקת את השירותים המוניציפאליים שהיא חייבת לספק כמו בכל שאר השכונות בירושלים, היא לא שכחה לאכוף את גביית הארנונה והמיסים העירוניים וגם שאר החובות על התושבים.
6. יתרה מזו, העירייה לא דאגה לתכנון הולם עבור השכונה, שייתן מענה למצוקת הדיור הקשה, בה שרויה ירושלים המזרחית בכלל ושכונת ראס ח'מיס בפרט. החלל התכנוני שנוצר על ידי מחדל רשויות התכנון ובראשן עיריית ירושלים, לא מונע מרשויות האכיפה לנקוט ביד קשה נגד תושבי השכונה, שבנו קורת גג עבור משפחותיהם. ככל שהדבר נוגע לעמידה על שורת הדין בעניין האכיפה והריסת בתים, מצליחה העירייה לגייס משאבים ניכרים וכוחות גדולים ולצאת למסעי ראווה של הריסת בתים של ירושלמים פלסטינים, על מנת ש"יראו וייראו". התנהגות זו פוגעת בשלטון החוק, המחייב את העירייה במילוי חובתה החוקית להניח תשתית תכנונית ראויה ולקיים את חובותיה כלפי השכונה, ועל כן התנהגות זו היא בלתי חוקית בעליל.
7. ביצוע צווי ההריסה נשוא פנייתנו זו בשם אכיפת החוק בשכונת ראס ח'מיס פוגע פגיעה קשה במיוחד בתושבי השכונה, מאחר שאחוז הנכים בעלי המוגבלות, בשכונה זו הינו גבוה משאר השכונות. העירייה חוטאת פעמיים כלפי בעלי המוגבלויות האלה: פעם אחת כשהתנכרה לחובותיה לדאוג להם למסגרת מתאימה, ההולמת את הצרכים המיוחדים שלהם, ופעם שנייה כשהיא מונעת מהם זכות בסיסית ביותר של קורת גג, קניין וכבוד. מדובר בפגיעה בחסרי ישע וביצוע הצווים יביא חורבן מלא של משפחות, אשר יוותרו עם בני משפחה עם מוגבלות ללא קורת גג.
8. כעת נודע לנו כי 32 צווי הריסה נוספים הוצאו היום ל-32 דירות באבו טור. גם במקרה זה מדובר בשכונה שסובלת מהזנחה מתמשכת בשירותי עירייה, כולל העובדה שלא הוסדר לשכונה תכנון מפורט, שיאפשר לתושבים לקבל היתרי בניה.
9. לאור כל האמור לעיל הינך מתבקש בכל לשון של בקשה לפעול לביטול צווי ההריסה שהוצאו בשכונות ראס ח'מיס ואבו טור ולאי ביצוע צווים אלה.
בכבוד רב,
נסראת דקואר, עו"ד
