האגודה פנתה מספר פעמים לראש עיריית ירושלים בדרישה לפרסם את טפסי העירייה בשפה הערבית. מבדיקה מקיפה שערכה האגודה עולה הרוב המכריע של טפסי עיריית ירושלים אינם קיימים בשפה הערבית: מתוך 91 טפסים ומסמכים שנסקרו, רק 13 קיימים בערבית.
5 במאי, 2008
לכבוד
מר אורי לופוליאנסקי
ראש עיריית ירושלים
כיכר ספרא 1
ירושלים
שלום רב,
הנדון: פרסום טפסי עיריית ירושלים בשפה הערבית
סימוכין: מכתבנו מיום 7.11.07
מכתבכם מיום 19.11.07
מכתבנו מיום 2.1.08
מכתבכם מיום 21.1.08
1. במכתבינו שבסימוכין פנינו אליכם בבקשה לפרסום כל טפסי עיריית ירושלים בשפה הערבית, לאחר שמבדיקה שערכנו התברר כי טפסים רבים של העירייה אינם מפורסמים בערבית, דבר המונע את שירותי העירייה מתושביה הערבים של העיר.
2. בתשובותיכם מימים 19.11.07 ו-21.1.08 הודעתם כי בהתאם להחלטתך, יתקיים דיון ותיבדק האפשרות לתרגם את טופסי העירייה לערבית. כן הובטח לעדכננו לכשתתקבל החלטה בעניין. מבירור טלפוני עם עו"ד דן בן טל מלשכת היועץ המשפטי של העירייה עולה כי למרות חלוף הזמן הרב, טרם התקיים דיון וטרם התקבלה החלטה. על כן, אנו שבים ופונים אליך בבקשה לקיים דיון בעניין ולקדם במהירות את תרגום טפסי העירייה לעברית.
3. על מנת לסייע לקידום הנושא ערכנו בדיקה מקיפה של כל טפסי העירייה אליהם הצלחנו להגיע ומעמדם מבחינת תרגומם לשפה הערבית. מתחקירנו, המצ"ב לעיונך, עולה כי הרוב המכריע של טפסי עיריית ירושלים אינם קיימים בשפה הערבית: מתוך 91 טפסים ומסמכים שנסקרו, רק 13 קיימים בערבית. משמע, כי רק 14% מטפסי עיריית ירושלים קיימים כיום בערבית.
מצורפת בזאת רשימת הטפסים ומסומנת כנספח א'.
4. ברי, כי המחסור בטפסים בשפה הערבית מהווה מבחינת תושבי ירושלים המזרחית מכשול בדרכם למימוש זכויותיהם העירוניות וכי דבר זה אינו יכול לעמוד במבחני החוק.
5. נזכיר את הידוע, כי העברית והערבית הן שפותיה הרשמיות של המדינה. סימן 82 לדבר המלך במועצה 1922 קובע חובה לפרסם את כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים בערבית ובעברית. חובה זו אף הוכרה בפסיקתו של בית המשפט, אשר קבע לא אחת כי השפה הערבית היא שפה רשמית וכי רשויות המדינה מחויבות לפרסם את פרסומיהן גם בה. הדבר נכון עוד יותר לגבי ערים מעורבות, בהן חלק ניכר מהאוכלוסייה דובר ערבית (בג"צ 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' עיריית תל אביב יפו, פד נו(5) 393). כמו כן, הזכות לשוויון אשר הינה בעלת מעמד חוקתי על-חוקי במשפטנו וזכות היסוד למידע, מקימים חובה לעיריית ירושלים לפרסם את פרסומיה גם בשפה הערבית.
6. בהקשר זה נשוב ונעמוד על כך שאי התאמה של מערכת המחשוב של העירייה לעבודה בשפה הערבית אינה יכולה לשמש כסיבה לכך שהטפסים אינם מפורסמים בשפה זו. זאת לאור קביעת בית המשפט בשורה של פסדי דין, שמגבלות טכניות או שיקולים תקציביים אינם יכולים לשמש עילה לרשות שלא להבטיח את מימוש זכויות התושבים (בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הבטחון, פ"ד מט(4) 94; בג"צ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון, נ' משרד החינוך, פ"ד נו (5) 834, 848; בג"צ 1113/99 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות ,פ"ד נד(2) 164, 172).
7. יוזכר כי בעקבות עתירת האגודה הבינלאומית לזכויות הילד מתמודד כיום המוסד לביטוח לאומי עם אותו האתגר, הן ביחס לתרגום לערבית של טופסי המוסד לשימוש תושבי ירושלים המזרחית והן ביחס להתאמת תוכנות המחשב וגיוס כוח אדם מתאים להפעלת המערכת. כפי שצויין בהחלטת הביניים של השופט ג'ובראן, הסכימו המשיבים לעתירה, כי "כפועל יוצא ממעמדה הרשמי של השפה הערבית ומחובת עריכת הטפסים בשפות העברית והערבית, יש מקום לאפשר למלא את הטפסים בערבית וכן לאפשר התכתבות בשפה הערבית" (בג"צ 2203/01 אב"י נ' המוסד לביטוח לאומי, החלטה מיום 15.12.05).
8. לאור כל האמור לעיל, אנו מתכבדים לבקש את התערבותך למען תרגום כל טפסי העירייה לשפה הערבית ופרסומם בשפה זו באופן המיידי ביותר.
9. נודה לקביעת לוחות זמנים ברורים וסבירים לתרגום טפסי העירייה לשפה הערבית ולתשובתך בעניין זה בהקדם.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
נספח א'
תחקיר: טפסי ומסמכי עיריית ירושלים באגפי העירייה ובאתר האינטרנט העירוני
מבדיקה מקיפה של כל טפסי העירייה, שאליהם הצלחנו להגיע, ומעמדם מבחינת תרגומם לשפה הערבית, עולה כי הרוב המכריע של טפסי עיריית ירושלים אינם קיימים בשפה הערבית: מתוך 91 טפסים ומסמכים שנסקרו, רק 13 קיימים בערבית.
להלן פירוט טפסי העירייה הקיימים ומעמדם מבחינת השפה הערבית:
(1) רישוי בניה ופיקוח בניה
1. מסמכים דרושים
2. הצהרת בעלים
3. הצהרת מהנדס שלד
4. הצהרת מהנדס מתכנן
5. הסכמת שכנים
6. דרישות לעריכת תוכניות
7. פטור לממ"ד
8. תצהיר של בעלים/חוכר בבית משותף כשאין רישום
9. המסמכים הדרושים לעבודה מצומצמת
10. טופס בקשה להיתר לעבודה מצומצמת
11. הצהרת עורך הבקשה/מהנדס – בעניין פינוי עודפי עפר
12. כתב התנגדות
13. כתב החייבות לתיקון תשתיות
14. הסכמת בעל הנכס/דיירי הבית המשותף לביצוע עבודות הטעונות היתר בניה
15. אתרים מוסדרים לשפיכת פסולת
16. טופס הגשת תלונה
17. התחייבות לביצוע בדיקות ארוכות טווח
18. בקשה להיתר בניה או לשימוש במקרקעין
19. מדריך לקבלת היתר בנייה – חוברת בעברית בלבד
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית. צחי כץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח, מסר במכתב מיום 10.4.08 כי טפסים אלו אינם קיימים בשפה הערבית. הוא מסר עוד כי התקבלו הצעות מחיר לתרגום לערבית, בשיתוף מחלקת הסברה והמרכז לשיפור השירות.
(2) היטל השבחה
1. בירור בהיטל השבחה
2. תצהיר לפטור מותנה מהיטל השבחה
3. פירוט שטחי בניה להיטל השבחה (תצהיר אדריכל)
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית. צחי כץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח, מסר במכתב מיום 10.4.08 כי טפסים אלו אינם קיימים בשפה הערבית.
(3) רישוי עסקים
1. בקשה לרישיון (שני צדדים) – יש טופס בערבית באתר ובעירייה
2. הנחיות בדבר הוצאת רישיון עסק – קיים רק בעברית
3. בקשה לקבלת היתר להצבת מתקנים ברחוב – יש טופס בערבית באתר ובעירייה
4. בקשה לרישיון רוכלות – קיים רק בעברית
צחי כץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח, מסר במכתב מיום 10.4.08 כי טפסים אלו אינם קיימים בשפה הערבית.
(4) מבנים מסוכנים
1. טופס הצהרת מהנדס על הצהרת הסכנה
2. טופס הצהרת מהנדס על תכנון ובדיקה של מתקנים הנדסיים לצורך קיום אירוע
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית. צחי כץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח, מסר במכתב מיום 10.4.08 כי טפסים אלו אינם קיימים בשפה הערבית. הוא מסר עוד כי עובד המחלקה, דובר השפה הערבית, החל בתרגום הטפסים.
(5) קווי בניין
1. בקשה לסימון קווי בניין
2. בקשה למידע
3. משלוח קבצים לסימון קווי בניין
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית. צחי כץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח, מסר במכתב מיום 10.4.08 כי טפסים אלו אינם קיימים בשפה הערבית.
(6) שימור אתרים
1. דף מידע בנושא שימור.
טופס זה אינו מופיע באתר העירייה בערבית. צחי כץ, מנהל אגף רישוי ופיקוח, מסר במכתב מיום 10.4.08 כי טפסים אלו אינם קיימים בשפה הערבית. הוא מסר עוד כי טפסים חדשים נוספים יוכנסו בקרוב לאתר.
(7) שימור פני העיר
1. קיום אירועים בשטח ציבורי
2. אישור לעקירת עצים
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית.
(8) תכנון עיר
1. טפס התנגדות לתכנית בניין עיר
2. עקרונות מנחים לנגישות במרחב הציבורי
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית.
(9) מבני ציבור – הקצאת קרקעות
1. טופס החתמת מתפללים לבקשה להקצאת שטח לבית כנסת
טופס זה אינו מופיע באתר העירייה בערבית.
(10) איכות הסביבה
1. טופס אישור קליטת עודפי עפר/פסולת בניין באתר דורש/מטמנה
2. ראדון – התחייבות לביצוע בדיקות ארוכות טווח
3. הצהרת מהנדס לנושא מניעת ראדון – תקן 158 – ומזגנים
4. הצהרת מהנדס בדבר הימצאות אסבסט וחומרים מסוכנים
5. הצהרת מתכנן השלד ומבקש היתר הבנייה בעניין כמויות בינוי של עודפי עפר ופסולת בניין לאתר מורשה בלבד
6. טופס דרישות לאישור בקשה להיתר בנייה הכולל שימוש למסחר
7. הצהרת מהנדס (על בדיקות גז ראדון, תנורי גז, כיעור ומטרדי רעש מזגנים)
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית ומהאגף לאיכות הסביבה נמסר לנו כי אינם קיימים גם אצלם בערבית.
(11) טפסים בנושא חניה
1. בקשה להקצאת מקום חניה בלעדי לנכה ליד מקום מגורים
2. בקשה להקצאת מקום חניה בלעדי לנכה ליד מקום העבודה
3. חידוש זכאות למקום חניה בלעדי לנכה סמוך למקום המגורים
4. חידוש זכאות למקום חניה בלעדי לנכה סמוך למקום העבודה
5. טופס בקשה לבירור דו"ח חניה
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית וברשות החנייה העירונית נמסר לנו כי אינם קיימים גם אצלם בערבית.
(12) טפסי ארנונה
1. בקשה להנחה מטעמי הכנסה – יש טופס בערבית באתר ובעירייה
דף הסבר – רק בעברית בדף נפרד ובערבית בחוברת "ארנונה 2008".
2. בקשה לקבלת הנחה לעסק לנזקק – יש טופס בערבית באתר
3. הרשאה לחיוב חשבון – ארנונה
4. הרשאה לחיוב חשבון – חינוך
5. בקשה לפטור בגין נכס ריק – יש טופס בערבית באתר ובעירייה
6. טופס השגה – יש טופס בערבית באתר
7. יפוי כוח והרשאה למסירת מידע
8. נכס לא ראוי לשימוש – יש טופס בערבית באתר
9. טופס בקשה להנחת נזקק – יש טופס בערבית באתר ובעירייה
10. טופס הנחה למשפחה חד הורית – יש טופס בערבית באתר
11. בקשה לפטור נכס חדש וריק – יש טופס בערבית באתר
12. טופס בקשה לאזרח ותיק (30% הנחה) – יש טופס בערבית באתר
(13) כוח אדם
1. בקשה לקבלת מקדמה
2. בקשה לאישור חופשה/היעדרות
3. הצהרה על היעדרות
4. הפרשות לקופות גמל וקרן השתלמות
5. טופס אשל
6. בקשה לקבל היתר לעסוק בעבודות חוץ
7. הצהרה על קרבת משפחה
8. הצהרה לצורך תשלום תוספת ותק בגין שרות חובה בצה"ל
9. תשלום משכורת/שכר
10. התחייבות והוראה בלתי חוזרת
11. אישור קבלת מסמכים והצהרה
12. בקשת סיוע מקרן חופשות
13. הצהרה לעניין היעדרות מהעבודה עקב הריון/לידה של בת זוג
14. שאלון אישי
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית. ביקשנו את התייחסות אורית סבטני, מ"מ ראש מינהל משאבי אנוש, לכך ביום 8.4.08 (אחרי שמיכל בינה, מנהלת מדור קבלת עובדים, באגף משאבי אנוש, הבטיחה תשובה ולא נתנה), אולם תשובתה טרם התקבלה.
(14) טפסי מכרזים
1. שאלון אישי למועמד למשרה פנויה
2. הצהרה על קירבת משפחה
3. הצהרה על עברו של מועמד לעבודה
4. רשימת מכרזים – יש באתר רשימה של נושאים בערבית, אבל אין בקישורים אף הצעת מכרז
טפסים אלו אינם מופיעים באתר העירייה בערבית ומהמינהל למשאבי אנוש נמסר לנו כי אינם קיימים בערבית, אך כי המכרזים עצמם מפורסמים בעיתונות הערבית.
(15) טפסי בית משפט לעניינים מקומיים
1. בקשה כללית – יש טופס בערבית באתר העברי
2. בקשה לשפיטה בהעדר – קיים רק בעברית
3. בקשה להזמנת עדים מטעם הנאשם – קיים רק בעברית
4. טופס הזמנת תיק מגניזה תעשייתית, בכפוף לתשלום אגרה – קיים רק בעברית
(16) טופס בקשה למידע לפי חוק חופש המידע – טופס זה מופיע באתר העירייה בערבית.
(17) המורשה לטיפול בתלונות ציבור: טופס למילוי תלונה – אינו מופיע באתר העירייה בערבית.
(18) פרסומי עירייה אחרים בערבית
1. דף מידע – איך להשיג היתר בנייה
2. דף מידע – הדברת יתושים ועכברים
3. דף מידע – עכברים ומכרסמים
4. עלון על הרכבת התחתית
5. עלון מידע למתנדב
6. איגרת מלופוליאנסקי על שהוכנסו שיפורים בעיר
לא הצלחנו לאתר טפסים אלו בערבית.
טפסי עיריית ירושלים – טבלה מסכמת
פניית האגודה מתאריך 2.1.08
2 בינואר, 2008
לכבוד
עו"ד דן בן טל
לשכת היועץ המשפטי
עיריית ירושלים
שלום רב,
הנדון: פרסום טופסי עיריית ירושלים בשפה הערבית
סימוכין: מכתבנו מיום 7.11.07
מכתבכם מיום 19.11.07
1. בתשובתכם מיום 19.11.07 לפנייתנו שבסימוכין, שבתם והודעתם כי לא ניתן לתרגם לשפה הערבית את טופסי הבקשות לתמיכות בתאגידים הפועלים ללא כוונת רווח, הואיל וטופסי הבקשות מותאמים לעבודה מול תוכנת מחשב קיימת בשפה העברית. כמו כן הודעתם כי, בהתאם להחלטת ראש העיר, יתקיים דיון ותיבדק האפשרות לתרגם טופסי עירייה אחרים לערבית.
2. ראשית, ברצוננו לשוב ולהפנות למכתבנו שבסימוכין, בו עמדנו על כך, כי אי התאמה של מערכת המחשוב לעבודה בשפה הערבית אינה יכולה לשמש סיבה לאי פרסום הטפסים בערבית. כידוע, ניתן להתאים את מערכת המחשוב לעבודה בערבית או לתרגם את הפניות מערבית לעברית לפני הזנתן למחשב. העובדה שטופסי תשלום הארנונה מפורסמים על ידי עיריית ירושלים בערבית מעידה על כך, שכאשר העירייה מעוניינת בכך, מצויה בידיה היכולת הכלכלית והלוגיסטית לתרגם את הטפסים ואף לטפל בהם בשפה הערבית.
3. הזכות ללשון, המוכרת במשפט הישראלי כמקימה חובה לרשויות לפרסם את פרסומיהם גם בשפה הערבית, הזכות לשוויון אשר הינה בעלת מעמד חוקתי על-חוקי במשפטנו וזכות היסוד למידע, מקימים חובה לעיריית ירושלים לפרסם את פרסומיה גם בשפה הערבית. בהקשר זה נשוב ונזכיר, כי בית המשפט אף קבע בשורה של פסדי דין, שמגבלות טכניות או שיקולים תקציביים אינם יכולים לשמש עילה לרשות שלא להבטיח את מימוש זכויות התושבים (בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הבטחון, פ"ד מט(4) 94; בג"צ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון, נ' משרד החינוך, פ"ד נו (5) 834, 848; בג"צ 1113/99 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות ,פ"ד נד(2) 164, 172).
4. על כן על העירייה מוטלת החובה החוקית לפרסם את כל הטפסים המפורסמים על ידה גם בשפה הערבית. זוהי גם הדרך היחידה להסיר את מחסום השפה בדרכם של תושבי ירושלים המזרחית למימוש זכויותיהם.
5. בהקשר זה יצויין, כי בעקבות עתירת האגודה הבינלאומית לזכויות הילד מתמודד כיום המוסד לביטוח לאומי עם אותו האתגר, הן ביחס לתרגום לערבית של טופסי המוסד לשימוש תושבי ירושלים המזרחית והן ביחס להתאמת תוכנות המחשב וגיוס כוח אדם מתאים להפעלת המערכת. כפי שצויין בהחלטת הביניים של השופט ג'ובראן, הסכימו המשיבים לעתירה, כי "כפועל יוצא ממעמדה הרשמי של השפה הערבית ומחובת עריכת הטפסים בשפות העברית והערבית, יש מקום לאפשר למלא את הטפסים בערבית וכן לאפשר התכתבות בשפה הערבית" (בג"צ 2203/01 אב"י נ' המוסד לביטוח לאומי, החלטה מיום 15.12.05).
6. שנית, נודה לעדכוננו באשר לבדיקתכם הנ"ל והחלטתכם באשר לתרגום טפסים נוספים לשפה הערבית. כפי שביקשנו במכתבנו שבסימוכין, נודה לקביעת לוחות זמנים ברורים וסבירים לתרגום כל טופסי העירייה לערבית.
7. שלישית, נודה לעדכוננו באם קיימים כיום טפסים נוספים של עיריית ירושלים, אשר כבר מפורסמים בערבית.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
פניית האגודה מתאריך 7.11.07
7 בנובמבר 2007
לכבוד
מר אורי לופוליאנסקי
ראש עיריית ירושלים
כיכר ספרא 1
ירושלים
שלום רב,
הנדון: פרסום טפסי עיריית ירושלים בשפה הערבית
1. אנו מתכבדים לפנות אליך בעניין הנדון בעקבות תלונות שקיבלנו מתושבי ירושלים המזרחית על כך שטפסים רבים של עיריית ירושלים אינם מפורסמים בשפה הערבית.
2. מבדיקה שערכנו באתר העירייה בשפות העברית והערבית עולה כי טפסים רבים המפורסמים בעברית אינם מפורסמים בערבית, דבר המונע את שירותי העירייה מתושביה הערבים של העיר. למעשה, נראה כי מלבד טפסי הארנונה, לא מתורגם אף טופס לשפה הערבית.
3. כך, למשל, פורסם בעברית בלבד מסמך הנוהל וההנחיות למתן תמיכות לתאגידים הפועלים בירושלים ללא כוונת רווח. מסמך זה מכיל הן את פירוט הקריטריונים למתן התמיכות והן את הטפסים המיועדים למילוי ולהגשה במסגרת הבקשה לתמיכה. ברי כי אי פרסומו בשפה הערבית מונע מהתאגידים הירושלמים הערבים את האפשרות לקבל את תמיכת העירייה לעבודתם.
4. דוגמא נוספת הם הטפסים שעניינם רישוי בנייה. טפסים המיועדים לחתימת מהנדסים, בעלי מקצועות אחרים ושכנים, וכן פירוט של המסמכים הנדרשים להגשת בקשה להיתר בנייה, מפורסמים באתר העירייה בעברית לנוחיות תושבי העיר, אולם נעדרים כליל מאתר העירייה בערבית. לאור מורכבותה של סוגיית התכנון והבינוי בעיר המזרחית, נראה כי אך ראוי הוא שעיריית ירושלים תנסה להקל על החסמים הבירוקרטים העומדים בפני תושבי ירושלים המזרחית, על ידי תרגום הטפסים לערבית.
5. נוספים לאלה הם הטפסים בנושא החניה בירושלים. באתר העירייה בעברית יכול התושב למצוא טפסים למתן או לחידוש היתר חניה לאנשים עם מוגבלויות, בין אם בסמוך למקום עבודתם ובין אם סמוך למקום מגוריהם. העדרם של הטפסים בערבית מקשה על תושבים עם מוגבלויות ממזרח ירושלים לממש את זכותם למקום חניה ייחודי בסמוך לעבודתם או ביתם.
6. טפסי רישום לגן ילדים מצויים גם הם בשפה העברית בלבד, וזאת למרות שבאתר בערבית מצאנו קישור בערבית, המוביל אליהם. לא מובן לנו מדוע גם כאשר הינכם מכירים בחיוניותו של המסמך עבור תושבי העיר המזרחית, אינכם מוצאים לנכון לתרגמו לערבית.
7. אלה ועוד הם מקצת התחומים בהם חסרים טפסים בשפה הערבית ואשר לגביהם מהווה מחסום השפה מכשול נוסף בדרכם של תושבי ירושלים המזרחית למימוש זכויותיהם. ברי כי דבר זה אינו יכול לעמוד במבחני החוק.
8. כידוע, העברית והערבית הן שפותיה הרשמיות של המדינה. סימן 82 לדבר המלך במועצה 1922 קובע חובה לפרסם את כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים בערבית ובעברית. חובה זו אף הוכרה בפסיקתו של בית המשפט, אשר קבע לא אחת כי השפה הערבית היא שפה רשמית וכי רשויות המדינה מחויבות לפרסם את פרסומיהן גם בה. הדבר נכון עוד יותר לגבי ערים מעורבות, בהן חלק ניכר מהאוכלוסייה דובר ערבית (בג"צ 4112/99 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' עיריית תל אביב יפו, פד נו(5) 393).
9. מעבר לחובה ברורה זו, אי פרסום הטפסים בערבית מנוגד גם לעקרון השוויון, שהוכר כזכות יסוד על חוקתית במשפטנו. עקרון זה מחייב כי לכל תושבי העיר תינתן הזדמנות שווה לקבל שירותים ותמיכות מהרשות המקומית שלהם. מובן כי העדרם של טפסים בערבית פוגע באופן ישיר במימושו של עקרון זה.
10. יצוין כי אי התאמה של מערכת המחשוב של העירייה לעבודה בשפה הערבית אינה יכולה לשמש כסיבה לכך שהטפסים אינם מפורסמים בשפה זו. בית המשפט קבע בעבר בשורה של פסדי דין כי מגבלות טכניות או שיקולים תקציביים אינם יכולים לשמש כעילה לרשות שלא להבטיח את מימוש זכויות התושבים (בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הבטחון, פ"ד מט(4) 94; בג"צ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון, נ' משרד החינוך, פ"ד נו (5) 834, 848;בג"צ 1113/99 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות פ"ד נד(2) 164, 172).
11. צורמת במיוחד העובדה, כי הטפסים היחידים אותם ראתה לנכון עיריית ירושלים לפרסם בערבית הם טפסי תשלום הארנונה. תרגום טפסי הארנונה מראה, כי כאשר מדובר בגבייה, ולא במתן שירות, מצויה בידי העירייה היכולת הכלכלית והלוגיסטית לתרגם את הטפסים ואף לטפל בהם בשפה הערבית.
12. אנו סבורים כי פרסום הטפסים ומתן שירות בערבית, מעבר להיותם חובה חוקתית, עשויים גם לסייע להקטנת ההזנחה המתמשכת של העיר המזרחית. כידוע, מצבם החברתי-כלכלי הקשה של תושבי ירושלים המזרחית ושיעור העוני הגבוה מחזקים את הצורך להנגיש את שירותי העירייה ותמיכתה לאוכלוסיה זו. אנו סבורים כי בכך תמלא העירייה את חובתה להגיע גם לאוכלוסיות שעל פי רוב נגישות פחות למקורות הידע בעניינים הנוגעים למתן שירותים ולחלוקת משאבי ציבור.
13. אשר על כן, אנו מתכבדים לבקש את התערבותך למען תרגום כל טפסי העירייה לשפה הערבית ופרסומם בשפה זו באופן המיידי ביותר.
14. נודה לקביעת לוחות זמנים ברורים וסבירים לתרגום טפסי העירייה לשפה הערבית ולתשובתך בעניין זה בהקדם.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
המכתבים נכתבו בסיוע אירית בלאס
