3. עיכוב

 

מתוך: זכותון מגע עם המשטרה
כתיבה: עו"ד טלי ניר, ינואר 2012

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 
 

3.1 העיכוב – מהו ומתי הוא מותר?

 

העיכוב הוא אמצעי להגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה, כאשר הגבלת החירות מוגבלת מראש בזמן ובתכלית.[1]

 

א. עיכוב במקום

אם לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של האדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לבדוק את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו.[2] בנוסף, שוטר רשאי לעכב אדם שיכול למסור לו מידע לגבי עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו, וכן לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר.[3]

כמו כן, ישנם חוקים ספציפיים המעגנים את הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, ואת הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, מטעמים אחרים שמוגדרים באותם חוקים.[4]

דוגמאות לסמכות עיכוב עצמאית:

1. סמכות דרישת הזדהות והעברה למשמורת – שוהים בלתי חוקים: המחוקק העניק למשטרת ישראל סמכות עצמאית לדרישת הזדהות ולמעצר שלא על פי חוק המעצרים,  במקרים של חשד לשהייה בלתי חוקית של מי שאינם תושבי ישראל ושאינם מחזיקים באשרת שהייה כחוק. חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 מסמיך שוטר "לדרוש מאדם שיש יסוד להניח כי שהייתו בישראל מחייבת רשיון ישיבה לפי חוק זה, לזהות את עצמו ולהציג בפניו את המסמכים הנוגעים לשהייתו וכן למסור לו ידיעות הנוגעות לשהייתו".[5]

2. סמכות דרישת ההזדהות, העיכוב והחיפוש מטעמי ביטחון: המחוקק העניק למשטרת ישראל סמכות נוספת לעיכוב שלא על פי חוק המעצרים, והיא הסמכות לעיכוב ולחיפוש לצורך השמירה על ביטחון הציבור. סמכות זו הוגבלה למקרים מסוימים המוגדרים בחוק. חוק "סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" מסמיך שוטר, חייל מוסמך או מאבטח מוסמך לערוך חיפוש בלא צו של שופט בכניסה לנמלים, בכניסה לתחנות הסעה ולנקודות בדיקה שהוקמו בין שטחי ישראל לשטחי יהודה, שומרון ועזה ובכניסה לרכב ציבורי.[6] במסגרת סמכויות אלה מאפשר החוק לדרוש מאדם למסור את שמו ומענו ולהציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו שהוא חייב בהחזקתה.[7] אם האדם מסרב, ניתן למנוע את כניסתו למקום או להוציאו מהמקום. החוק אף מסמיך חיילים לעכב אדם עד לבואו של שוטר אם יש חשד שהוא נושא נשק שלא כדין או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, ואילו מאבטחים מוסמכים בחוק לעכב אדם עד לבואו של שוטר רק במצב בו ישנו חשד סביר שהוא נושא נשק שלא כדין.

 

ב. עיכוב לתחנת המשטרה

שוטר רשאי לדרוש מאדם להילוות אליו לתחנת המשטרה, רק כאשר מתקיימים שני תנאים:

  1. יש יסוד סביר לחשוד שהוא עבר עבירה או עומד לעבור עבירה.
  2. הזיהוי במקום היה בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור אותו במקום.[8]

כמו כן, שוטר רשאי לדרוש מאדם שיכול למסור לו מידע לגבי עבירה להילוות אליו לתחנת המשטרה אם הזיהוי במקום לא היה מספיק, או אם היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד.[9]

 

3.2 הנוהל בעיכוב – חובת זיהוי השוטר והסבר על העיכוב

 

המעכב אדם יזדהה  תחילה בפני החשוד, בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר או עובד ציבור, יודיע לו מיד שהוא מעכבו ויבהיר לו את סיבת העיכוב בהקדם האפשרי במהלך ביצוע העיכוב.[10] חובת ההזדהות לא חלה אם ברור בנסיבות העניין כי זהות השוטר ידועה, אם ההזדהות עלולה לסכל את ביצוע המעצר או אם היא עלולה לפגוע בביטחון השוטר או לגרום להעלמת ראיה. ברגע שחלפו הנסיבות שמנעו את ההזדהות, על השוטר לחזור ולמלא את חובתו להזדהות.[11]

 

3.3 לכמה זמן מותר לעכב?

 

אין לעכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.[12] בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות. בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.[13]

 

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 


[1] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 66 .
[2]
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 67(א).
[3]
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 68 (א).
[4]
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 69.
[5]
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, סעיף 13ה(א).
[6]
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005, סעיף 3(א).
[7]
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005, סעיף 4(1).
[8]
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 67(ב).
[9]
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 68(ב).

[10] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, 72(א), 24(א); נוהל הזיהוי מוסדר בפק' מטא"ר 12.02.01.

[11] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיפים 24 ו-72.

[12] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 73(א).

[13] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 73(ב).

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

קטגוריות: התנהלות המשטרה ומאבטחים,זכויות אזרחיות,זכויות בהליך הפלילי,זכויות במגע עם המשטרה,זכויות תושבי ירושלים המזרחית

סגור לתגובות.