פעילות האגודה לזכויות האזרח בעקבות הירי על יישובי הדרום והלחימה בעזה

האגודה קוראת – די לפגיעה באזרחים. האגודה מפעילה קו חם לתושבי הדרום; שותפה לבלוג ארגונים המספק עדכונים על השפעות הלחימה על האוכלוסיה האזרחית, והצטרפה לעתירות בעניין הזכויות הבסיסיות של תושבי עזה

15.1.09, 13:55: תגובת האגודה לזכויות האזרח
בעקבות הדיווחים החמורים מעזה, לפיהם נפגע בית החולים של הסהר האדום מאש צה"ל, מוסרת האגודה לזכויות האזרח כי אם אכן, צה"ל אחראי לפגיעה בבית החולים, הרי שזוהי פעולה שדגל שחור מתנוסס מעליה, ואשר עומדת בניגוד מוחלט לדיני המלחמה ולעקרונות המוסר האנושי הבסיסיים ביותר. האגודה לזכויות האזרח קוראת להפסקה מיידית של הפגיעה באזרחים.

האגודה לזכויות האזרח קוראת – די לפגיעה באזרחים. על כל הצדדים לכבד את ההוראות של דיני הלחימה והמוסר, האוסרים פגיעה בלתי מובחנת ובלתי פרופורציונאלית באזרחים, ובמבנים ותשתיות שאינם מטרות צבאיות מובהקות.

הן בעזה והן בישראל נפגעת אוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, כתוצאה מפעילות של צה"ל ושל חמושי חמאס. היקף הקורבנות בנפש חסר תקדים, ומחיר הדמים עולה ככל שימי הלחימה מתמשכים. האגודה מביעה זעזוע מהפגיעה באוכלוסיה האזרחית ומהיקפה.

הלחימה זרעה הרס נרחב וחסר תקדים ברחבי הרצועה. מערכות המים, הביוב והחשמל בעזה במצב של קריסה, מצב המותיר את תושבי עזה חשופים לפגיעה ונעדרי יכולת התמודדות עם תוצאותיה הקשות של הלחימה.

חשוב להדגיש, שאין בהפרות של דיני הלחימה על-ידי אחד הצדדים כדי להצדיק או להכשיר הפרות שכאלו על-ידי הצד השני. ההפרות המתמשכות על-ידי ישראל של זכויות האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה אינן מצדיקות ירי טילים המכוון ישירות כנגד אוכלוסייה אזרחית, כפי שנעשה על-ידי חמאס. ירי כזה הוא אסור בתכלית, ומהווה הפרה ברורה של דיני הלחימה ומתנוסס מעליו דגל שחור. הוא הדין בירי טילים לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל, שאף הוא איננו מתיר או מצדיק פגיעה מסיבית באוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה מצד ישראל, וגם על פגיעה זו מתנוסס דגל שחור. אין ולא יכולה להיות שום הצדקה להתקפות על אוכלוסייה אזרחית, בישראל, בעזה או בכל מקום אחר.

הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בישראל בעקבות ירי הטילים על-ידי חמאס מוכרת היטב לציבור הישראלי. לעומת זאת, מצבה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה במהלך השנים האחרונות והפגיעה בה כתוצאה מפעילות ישראל הינם חלק של המציאות שכמעט ואינו ידוע לציבור בישראל. באוגוסט 2005 הסיגה ישראל את כוחותיה הקרקעיים ואת ההתנחלויות שהקימה ברצועת עזה והכריזה על תום הכיבוש הישראלי באזור זה. ואולם נסיגה זו לא שיחררה את תושבי עזה משליטה ישראלית. אף לאחר ההתנתקות המשיכה ישראל לשלוט במעברים היבשתיים, במרחב האווירי, במים הטריטוריאליים ובמרשם האוכלוסין של רצועת עזה. ישראל עשתה שימוש בשליטה זו והגבילה את חופש התנועה אל עזה וממנה. בחודש יוני 2007, עם השתלטות חמאס על הרצועה, סגרה ישראל את מעברי הגבול של הרצועה, ומאז היא התירה מעבר מוגבל ביותר של סחורות ואנשים. זאת ועוד, במהלך עשרות שנות הכיבוש הפכה ישראל את הרצועה ותושביה לתלויים בה ובשירותים שהיא יכולה לספק. תלות זו נותרה גם לאחר ההתנתקות. הסתלקותה החד-צדדית של ישראל הותירה את 1.5 מיליון התושבים ללא תשתיות נאותות לייצור חשמל וללא תשתיות רפואיות מספקות, כשהם תלויים באספקת מזון, מצרכים ושירותים מבחוץ, אך בלא יכולת להשיגם בשל מדיניות הסגר שהטילה.

כארגון זכויות אדם, הדואג להגנה על זכויות האדם של כל איש ואישה, ילד וילדה, ישראלי ופלסטיני כאחד, אנו חרדים נוכח הפגיעה האנושה באוכלוסיה האזרחית, הנלווית למערכה הצבאית שמתחוללת כעת בעזה ובדרום ישראל. אנו שבים וקוראים לכל מי שנוטל חלק בלחימה לכבד את הוראות דיני הלחימה, האוסרים על פגיעה מכוונת או בלתי-פרופורציונלית באזרחים ועל שימוש באזרחים כמגן אנושי.

כארגון הפועל בישראל ומול הרשויות הישראליות, אנו קוראים לממשלת ישראל ולדרגים הבכירים בצה"ל לפעול במסגרת כל ההגבלות שמחייב הדין, ולקיים את חובותיהם על פי המשפט הבינלאומי ועל פי המוסר האנושי, על מנת לחוס על חיי אזרחים. אנו קוראים לישראל:

  • לחדול מיד מהתקפות בלתי מובחנות ובלתי פרופורציונליות, הפוגעות באוכלוסייה האזרחית ובתשתיות אזרחיות.
  • לנקוט בכל האמצעים הנחוצים, לרבות הוראה מיידית על קיומן של חקירות עצמאיות לבדיקת אירועים, על מנת למנוע הישנותן של פגיעות באזרחים וביעדים אזרחיים, ועל מנת לוודא יישום בפועל של דיני המלחמה.
  • לחדש את אספקת הדלק, הציוד הרפואי, המזון ומצרכים חיוניים אחרים לרצועת עזה לאלתר וללא הגבלה, על מנת לתת מענה למחסור החמור ברצועה, אשר מחריף את מצבה הקשה בלאו הכי של האוכלוסייה האזרחית.
  • להפסיק ירי על צוותים רפואיים ולאפשר פינוי מיידי ובטוח של פצועים לבתי החולים.

  • עדכונים מהשטח ופעילות האגודה

    פגיעה באוכלוסיה אזרחית כתוצאה מהתקפות

    מאז 27.12.2008, היום בו החל צה"ל במערכה הצבאית ברצועת עזה אשר זכתה לכינוי "עופרת יצוקה" אנו חוזים בפגיעה קשה, רחבת היקף ונפגעים, באוכלוסייה האזרחית. מחיר הדמים עולה ככל שימי הלחימה מתמשכים.

    האוכלוסייה ברצועת עזה נתונה מאז יום 27.12.2008 ברציפות להתקפות מסיביות – מהאוויר, מהים ומהיבשה ? חסרות תקדים בהיקפן ובפגיעתן. מיליון וחצי תושבי הרצועה, הנתונים בהפצצות בלתי פוסקות, שרויים באימה ובפחד שקשה לתארם. לאנשים אין היכן להסתתר, ואף אין לאן לברוח שכן כל גבולותיה של עזה סגורים ומסוגרים. אנשים חוששים לצאת מבתיהם פן יותקפו על-ידי כוחות צה"ל. אנשים שברחו למקומות מחסה מיוחדים הותקפו ונפגעו אף בהם.

    בד בבד חוזים אנו מאז תחילת המבצע בפגיעה קשה באוכלוסייה האזרחית בדרום מדינת ישראל, הנגרמת מהתקפות טילים על-ידי חמושים פלסטינים. עקב התקפות אלה נתונים כמיליון תושבים תחת איום הטילים.

    לעדכון יומי על מספר הנפגעים:

    לבלוג ארגוני זכויות האדם: זכויות האדם בעזה ובישראל בצל הלחימה

    למידע על הקו החם של האגודה לתושבי הדרום

    מאמר של חגי אלעד, מנכ"ל האגודה, שפורסם באתר ynet

    מודעה שפורסמה ב"הארץ": די לפגיעה בילדים

    פגיעה בתשתיות אזרחיות

    במהלך הפעולות הרסו כוחות צה"ל, בהפצצות מהיבשה ומהאוויר, אלפי מבנים, בהם בתי מגורים רבים ומבנים שהפגיעה בהם אסורה על פי דיני הלחימה. כך למשל, הפציץ צה"ל את בניין המשטרה הראשי, בניין הפרלמנט, ואת משרדי החינוך והתעבורה בעיר. בהיות תנועת חמאס המושלת ברצועה מאז יולי 2007 היא מתפקדת כממשל חלופי לרשות הפלסטינית. במוסדות השלטוניים האזרחיים עובדים פקידים בתפקידים אזרחיים-מינהליים, בשירות הציבור.

    מהצהרות בכירים בממשלה ודוברים רשמיים אחרים בכלי התקשורת עולה, כי ממשלת ישראל החליטה כעניין של מדיניות לתקוף משרדי ממשלה ומתקנים אזרחים ציבוריים בעזה בנימוק כי כל המוסדות שבשליטתה ו/או בפיקוחה של תנועת חמאס הינם מטרה לגיטימית להתקפה צבאית.

    הרס תשתיות אזרחיות אלה הורס תשתית אזרחית ל'יום שאחרי' הלחימה ולכל מי שאמור יהיה להשליט סדר ולמנוע כאוס בעזה אז. כתוצאה מההתקפות והפגיעות באלפי מבנים, אלפי תושבים נותרו ללא קורת גג. אלפים אחרים ברחו מבתיהם מאימת ההתקפות.

    המשך סגירת המעברים והגבלות על הכנסת מוצרים לרצועה

    מאז תחילת המבצע הצבאי ביום 27.12.2008, מערכת הביטחון מונעת, כמעט כליל, מעבר דלקים דרך נחל עוז. עקב כך, מאז יום 29.12.2008 תחנת הכוח בעזה אינה פועלת כלל. על פי המידע שנאסף על ידי גופים בינלאומיים ודיווחים המגיעים מעזה, אמצעי הקיום הבסיסיים בעזה הולכים ומתכלים, התשתיות ניזוקות ללא תקנה, ואמצעי הסיוע המעטים שמועברים לרצועה אינם מספקים ולו קמצוץ מצרכיה של האוכלוסייה המקומית.

    עוד לפני התחלת המבצע, עזה הייתה נתונה במחסור קריטי של מצרכים חיוניים, עקב המצור המתמשך שהטילה ישראל מזה כשנה וחצי, לאחר השתלטות חמאס על הרצועה. מאז הטלת המצור מונעת ישראל הכנסת סחורות, לרבות כאלה הנחוצות להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית. מאז התחלת ההתקפה הצבאית המצב ההומניטארי ברצועה הגיע לשפל חסר תקדים. תשתיות אזרחיות נהרסו ורבות אחרות אינן מתפקדות. אלפי הפצועים הגודשים את בתי החולים, והרס התשתיות המסיבי בעקבות התקיפה הצבאית הנוכחית, הגבירו עוד יותר את הצורך במעבר דלק, הדרוש לתפקוד של מתקנים הומניטאריים כגון משאבות מים, מתקני ביוב ומערכת הבריאות, אשר קורסים תחת ההפצצות הבלתי פוסקות והעומס המערכתי כתוצאה מהפגיעה בנפש וברכוש. בחלק מן האזורים ברצועת עזה נותקה אספקת החשמל כליל, בשל נזק חמור לתשתיות כתוצאה מההפצצות ובשל מחסור חמור בדיזל תעשייתי. מערכת החשמל בעזה עומדת בפני קריסה, דווקא בימים שבהם החשמל נחוץ ביותר לצורך תפעול בתי חולים, בארות מים ותשתיות חיוניות נוספות.

    ב-7.1.09 עתרו לבג"ץ תשעה ארגוני זכויות אדם, ביניהם האגודה, בדרישה לעצור את קריסת מערכת המים והביוב ברצועת עזה. הארגונים דורשים כי שר הבטחון ידאג לאספקה ולהובלה של דלק, במיוחד לתחנת הכוח בעזה ולמערכות המים והביוב, ולתיקון מערכת החשמל. העותרים מזהירים, כי "כל עיכוב נוסף… מאיים לזרוע חולי הרס ואף מוות מיותרים וברי-מניעה של אזרחים חפים מפשע".

    מערכת הבריאות

    ההתקפה הנוכחית מצאה את מערכת הבריאות ברצועת עזה במצב של קריסה מוחלטת עקב המצור הקשה המוטל על הרצועה מזה כשנה וחצי, והסגרים שקדמו לו. גם לפני תחילת ההתקפות הישראליות פעלה מערכת זו תחת מחסור ומגבלות קשים: היעדר ידע, מומחיות וניסיון של הצוותים הרפואיים לטפל במחלות ובפציעות מורכבות, מחסור בציוד רפואי ובכוח אדם היודע להפעילו, מחסור בתרופות, הפסקות חשמל ממושכות ועוד. בעקבות התקיפות על הרצועה והנפגעים הרבים, על מערכת הבריאות להתמודד עם פצועים בדרגות קשות, הדורשים טיפול מורכב ומיומן שבתנאים הנוכחיים אין היא מסוגלת לבצע.

    פורסם, כי מספר משאיות ועליהן ציוד הומניטארי הוכנסו בימים האחרונים לרצועת עזה. אין די בכך בכדי לספק מענה רפואי הולם לצרכים הרפואיים המורכבים הקיימים בבתי החולים. אין תחליף לידע, למומחיות ולמיומנות רפואיים ? החסרים במערכת הבריאות בעזה – הדרושים לטפל במקרי הפציעה החמורים. על כן, ישנם מקרים שבהם קיים הכרח להפנות את החולים לקבלת טיפול בישראל ובמרכזים רפואיים מתקדמים הקרובים גיאוגרפית לרצועת עזה.

    ירי על צוותים רפואיים ומניעת פינוי פצועים

    מהמידע שבידי הארגונים עולה, כי צה"ל איננו מכבד את ההגנה המיוחדת המוענקת לצוותי פינוי בעת לוחמה. כך, למשל, הכוחות בשטח השולטים באזור נצרים יורים על כל מי שמנסה לרדת ממרכז הרצועה דרומה דרך החוף, ואינו מתייחס לסמלים רפואיים או וסטים. ב-4 בינואר בלבד נהרגו ארבעה אנשי צוות רפואי מתקיפת הצבא בעת מילוי תפקידם.

    מהמידע המתקבל עולה, כי בשטח יש פצועים והרוגים רבים, אך קשה מאד לגשת לפינויים בשל ירי מתמשך. על אף שבעת לחימה יש לצלב האדום הבינלאומי ? בו חבר כיום גם הסהר האדום הפלסטיני ? סמכות לפינוי פצועים והגנה מלאה תחת דיני המלחמה הבינלאומיים, הרי שבשטח הצוותים הרפואיים נדרשים בתיאום מוקדם, ונתקלים בקשיים חמורים בתיאום זה. אמבולנסים שיצאו לפינוי באזור אלעטאטרה "חטפו אש ממסוקי אפאצ'י".

    ב-6.1.09 הגישו 8 ארגוני זכויות אדם, ביניהם האגודה, עתירה דחופה לבג"ץ בדרישה להימנע מירי על צוותים רפואיים ואמבולנסים ולאפשר פינוי פצועים.

    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים,רצועת עזה

    סגור לתגובות.