by: activestills.orgלהחלטות תכנוניות יש פוטנציאל פגיעה ממשי ולרוב בלתי הפיך בזכויות ובאינטרסים חברתיים וסביבתיים. על פי רוב, מדובר בהחלטות מורכבות המחייבות התייחסות למצבור רב של פרטים ואינטרסים סותרים. גם פוטנציאל הטעות של מוסד התכנון הוא גבוה. מכאן החשיבות בקיומה של זכות ערר, שבה אפשר לבקש בחינה מחדש של ההחלטה על ידי גוף מקצועי בכיר יותר.
הצעת חוק התכנון והבנייה מצמצמת משמעותית את הזכות של הציבור הרחב להגיש עררים בתוך מערכת התכנון. בין היתר קובעת ההצעה כי תבוטל כליל האפשרות של הציבור הרחב להגיש ערר על החלטות של מוסדות התכנון בכל תכניות המתאר המקומיות שבסמכות הוועדה המחוזית. אלה כוללות תכניות המייעדות קרקע לצורכי ציבור, תכניות לשכונות מגורים חדשות, תכניות למלונאות, למתקנים ביטחוניים, לתשתיות, לרישום שיכונים ציבוריים ועוד. עוד קובעת הצעת החוק כי אי אפשר יהיה לערור על החלטות תכנוניות של ועדה מקומית-מחוזית ועל החלטת ועדה מקומית-מחוזית בעניין פיצויי הפקעה. שתי הוראות אלה פוגעות במיוחד בזכויות הבסיסיות ביותר של עשרות אלפי אזרחים ערבים בדווים החיים בכפרים שאינם מוכרים על ידי המדינה ועל קרקעות הנמצאות במחלוקת. זאת, שעה שמוצעים עשרות פרויקטים לפיתוח המרחב (בעיקר מתקני צבא וכבישים), אשר עתידים להפקיע מתושבי הכפרים את בתיהם, מקורות פרנסתם וקרקעותיהם, ותוך פגיעה חמורה ביכולתם למצות את זכותם להגנה על רכושם וקניינם.
האגודה לזכויות האזרח ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון פנו בעניין ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי לכנסת. במכתב טוענים עו"ד גיל גן-מור מהאגודה ומתכננת הערים נילי ברוך מבמקום כי ביטול זכות הערר תפגע בזכות להליך נאות ותפלה בין מי שייפגעו מתוכניות שונות ללא הצדקה מהותית. כמו כן, שלילת זכות הערר בחלק מהתוכניות תפלה בין נפגע שהפרוטה אינה בכיסו ואינו יכול לפנות להליך משפטי יקר וממושך לבין נפגע בעל אמצעים.
פניית הארגונים ליועץ המשפטי לממשלה וליועץ המשפטי לכנסת
