20 בנובמבר 2008
לכבוד
ח"כ דליה איציק
יו"ר הכנסת
הכנסת
ירושלים
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: דיוני ועדת החוקה בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט-2008
אנו פונים אליכם בעקבות בקשה שהפנה אליכם שר הפנים לקיים במהלך הפגרה דיון מזורז בהצעת החוק שבנדון.
הצעת החוק מבקשת לנקוט בצעד חסר תקדים מבחינת הפגיעה בפרטיות ובזכויות אדם נוספות, בכך שהיא מבקשת להסמיך את משרד הפנים להקים מאגר מידע ביומטרי, שאין דוגמתו באף לא דמוקרטיה מערבית אחת, ושעתיד לכלול טביעות אצבע וקלסתרון פנים בסטנדרט ביומטרי של כל אוכלוסיית המדינה. זאת, שעה שגם מומחים של משרד הפנים מאשרים שאין צורך במאגר כדי להילחם בזיופים של תעודות זהות ודרכונים (ראו דברי ההסבר להצעת החוק).
מומחים לטכנולוגיות מידע בארץ ובעולם מתריעים מפני השימוש במידע ביומטרי, ולא כל שכן במאגר ביומטרי, ומזהירים שיתרונם הגדול של הנתונים הביומטריים יפעל כבומרנג וייפגע באזרחים תמימים ושומרי חוק.
הצעת החוק גררה אחריה ביקורות חריפות גם מצד גורמים ציבוריים שונים לרבות המועצה להגנת הפרטיות, לשכת עורכי הדין ומומחים מן האקדמיה, לנוכח פגיעתה בזכויות האזרח ובדמוקרטיה. ביקורות נוספות מתייחסות למשמעויות התקציביות העצומות של ההצעה, שלדעת רבים אינן מוצדקות לנוכח קיומן של חלופות יעילות לא פחות וזולות הרבה יותר.
על רקע כל אלה ברי, כי דיון פרלמנטארי וציבורי בהצעת החוק דורש לימוד רב של הנושא על כל היבטיו – טכנולוגיים, בטיחותיים, חברתיים, תקציביים וכמובן גם ערכיים. הוא חייב להיות "מבוסס על פרספקטיבה כלל-מערכתית, מעמיקה, להצביע על ההשלכות החוקתיות, ולשקע אותו בקונטקסט המשפטי והמוסרי הרחב" (כדברי פרופ' בן ששון בראיון שהתפרסם החודש ב"מדיניות ציבורית", בית הספר למדיניות ציבורית וממשל, האונ' העברית).
רק לשם הדוגמא, אפנה לתהליכי החקיקה והיישום הממושכים שמתרחשים בבריטניה, בדרך להנהגת תעודת זהות ביומטרית. תהליכים אלה, שהחלו לפני כשנתיים ושסופן מי יישורנו, מלווים בדיון ציבורי ער, בדו"חות עבי כרס של מוסדות אקדמיים, ובבחינה זהירה של כל שלב ושלב בדרך ליישום הפרויקט, ועדיין לא ברור כלל ועיקר האם יושלם וכיצד.
במהלך כל כהונתה של כנסת זו, שימשה ועדת החוקה מופת באופן המקצועי והמעמיק שבו היא ערכה את דיוניה, מבלי שיושב הראש וחבריה יהיו "כפופים לקצב 'הביטים' התקשורתיים או מונעים מהרצון לזכות ברייטינג" (ראו בראיון הנ"ל). כך, למשל, הקדישה הוועדה להצעת חוק נתוני תקשורת "אחד עשר דיונים ארוכים וממצים, שהשתתפו בהם נציגים רבים ממשרדי הממשלה, הצבא, חברות התקשורת, ארגוני זכויות ומומחים, ובמהלך דיוניה עברה ההצעה שינויים ותיקונים רבים" (דברי פרופ' בן ששון, בעת שהעלה את הצעת החוק ההיא להצבעה במליאה, 17.12.2008 ).
בשים לב לכך שמורכבות הצעת החוק שבנדון, סכנותיה, ופגיעתה בזכויות הפרט, גדולות לאין שיעור, אין מקום לדון בה בחופזה בעת פגרה, שעה שחברי הכנסת והציבור עסוקים בעיקר במערכת הבחירות הקרבה.
בכבוד רב ובברכה,
אבנר פינצ'וק, עו"ד
