הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות מעוררת שאלות וויכוחים רבים. האם צריך את החוק? במה החוק יעזור לנו בפועל? האם החקיקה הרגילה לא מספיקה?
בחוקי-היסוד יש הרבה מעבר לחקיקה רגילה: הם מנסחים אמנה חדשה בין האזרחים למדינה, חוק יסוד: זכויות חברתיות מציע לעגן לראשונה בחקיקה הישראלית את הזכויות החברתיות. להוות את האמנה החברתית של המדינה.
בשונה מהצעות חוק דומות שהונחו בעבר, הצעת החוק הנוכחית כוללת פירוט רחב של כל אחת מהזכויות הקונקרטיות – חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה, רווחה, בטחון סוציאלי ובטחון תזונתי – ומגדירה את התוכן שלהן כדי לחייב את הרשויות לפעול באופן שיבטיח זכויות אלו.
אחד האתגרים בקידום חוק היסוד הוא שמדובר במשהו מאד כוללני ומקיף. לכן הכנו אוסף של שאלות ותשובות על חוק יסוד: זכויות חברתיות. אם את/ה רוצה לקדם אותו, ללמד עליו, להתווכח עליו או לפעול מול הח"כים כדי שיחוקקו אותו (עוד בכנסת הזאת!) – השו"ת כאן יסייע לך. מידע נוסף בנושא תמצאו כאן.
יש לכם שאלות נוספות? נשמח לנסות ולהשיב בפייסבוק, או בדוא"ל.
הזכויות החברתיות נועדו להבטיח לכלל תושבי המדינה תנאי קיום נאותים, שיאפשרו לכל אדם לחיות את חייו בכבוד. כלולות בהן הזכויות הבאות: דיור, בריאות, חינוך, ביטחון סוציאלי, ביטחון תזונתי, שכר ותנאי עבודה הוגנים ועוד. כידוע, האדם נולד למציאות חברתית וכלכלית מסוימת, ויכולתו להתפתח ולנייד את עצמו תלויה במידה ניכרת באפשרויות העומדות לרשותו. גישת זכויות האדם מבוססת על האמונה כי לכל תושבי המדינה אינטרס משותף לקיים חברה שמאפשרת התפתחות אישית לכלל חבריה, וכי אחריות וחובתה של המדינה לדאוג לקיים זאת באמצעות שימוש במרב האמצעים שעומדים לרשותה. מובן כי רמת המימוש של הזכויות החברתיות תלויה קודם כל באפשרויות הכלכליות העומדות בפני המדינה, אולם גם במדיניות הממשלתית באשר לאופן השימוש בהן.
.
למה צריך חוק יסוד זכויות חברתיות?
חוק יסוד זכויות חברתיות יבטיח את אחריות המדינה למימוש האינטרסים החברתיים של כולנו. החוק יבטיח כי דיור, בריאות, חינוך, זכויות עובדים ורווחה יהיו זכויות שעל המדינה לדאוג שיקוימו כלפי כל תושביה. החוק לא קובע את הדרך לעשות זאת או את המידה שבה תמומש כל זכות וזכות, אלא רק את החובה לוודא שרשת ביטחון חברתית נאותה מובטחת לכל אדם, עשירה או עני, מהצפון, מהמרכז, ומהדרום.
.
מאיפה הכסף? איך יקנו לכולם דירות?
מימוש זכויות חברתיות, כמו מימוש כל זכויות האדם, כרוך בתקציב. כפי שמפורט בהצעת החוק, המדינה תצטרך לממש את הזכויות בצורה הדרגתית, בהתאם ליכולותיה הכלכליות ובמסגרת ההתקציב שעומד ברשותה. כך שהתקציב איננו חייב להשתנות, והוא תלוי יכולת כלכלית והחלטות מדיניות כבעבר. החוק לא מחייב את המדינה לפעול בעצמה, לא בדיור ולא בכל זכות אחרת – אלא רק לוודא שכל אדם יכול לממש את זכויותיו החברתיות ברמה נאותה. בתחום הדיור, למשל, משמעות הדבר היא שהמדינה צריכה להסדיר את ענף הבנייה ולפקח עליו כדי להבטיח שנבנות מספיק דירות בגדלים ובמחירים שונים בפריסה ארצית, כך שכל אדם יוכל באמצעים ברי השגה עבורו להגיע לקורת גג. כמובן שעבור אנשים שמוגבלים מבחינת היכולת שלהם להגיע למינימום הנדרש, נדרש סיוע ממשלתי כדי שלא להותירם חסרי בית.
.
האם החוק לא יגביל את הממשלה לפעול כרצונה?
הצעת החוק לא מפרטת את הדרך של המדינה למימוש הזכויות החברתיות. היא רק מתווה את המחויבות לדאוג ולוודא שהזכויות מתקיימות. הצעת החוק גם קובעת שמימוש הזכויות החברתיות יהיה רק בהתאם ליכולת הכלכלית של המדינה, כך שהחוק לא יאלץ את המדינה להוציא יותר ממה שיש לה. כל ממשלה יכולה לקבוע את המדיניות החברתית אותה היא מוצאת לנכון – החוק יחייב שאכן תהיה מדיניות שכזו ושהיא תקדם באופן מתמשך את התנאים למימושן של הזכויות החברתיות.
למה צריך חוק כללי שכזה? למה לא לקדם חוקי דיור, חינוך וכו', שיהיו פרקטיים יותר?
אימוץ חוק יסוד זכויות חברתיות יבטא קודם כל את המחויבות הכוללת של המדינה כלפי תושבי המדינה ורווחתם. הוא יעגן את החזון של אחריות ממשלתית חברתית כלפי כלל תושבי המדינה במקום הראוי לו בספר החוקים הישראלי – אותו ספר שאמור לשקף את הנורמות החברתיות שאנו מאמינים בהם. למעשה, חוק יסוד: זכויות חברתיות יהווה מעין אמנה חברתית חדשה בין המדינה לתושביה, ויקבע את המסגרת למדיניות החברתית-כלכלית של ממשלות ישראל בדורות הבאים. עיגון זכויות חברתיות בחוק יסוד אף יחייב את ממשלות ישראל לקדם חוקים ספציפיים והקצאות תקציביות כדי לממש את הזכויות, ויעניק את ההגנה החוקתית הנדרשת לזכויות אלה.
.
האם נשלם יותר מיסים?
היקף המיסים תלוי במדיניות הממשלה, וחוק יסוד: זכויות חברתיות איננו כובל את המדינה בעניין. עם זאת, הממשלה יכולה להחליט שכדי להבטיח מימוש טוב יותר של הזכויות החברתיות היא תנקוט במדיניות של גביית מיסים גבוהים יותר. מעניין לציין, כי בסקר שנערך לאחרונה אמרו 43% מהמשיבים שיהיו מוכנים לשלם מס גבוה יותר כדי לזכות לממש את הזכויות החברתיות, כלומר קיימת נכונות משמעותית בקרב הציבור לשאת בעול גדול יותר של מיסים כדי שכולנו נוכל ליהנות מזכויות חברתיות. אולם, יתכן ששינוי סדר העדיפויות בהשקעות הממשלתיות או שינוי בהרכב המסים הנגבים יכולים להביא לרמת מימוש מספיקה מבלי להעלות מסים.
.
האם החוק יגרום ליצירת פרזיטים שינצלו את המדינה ויחיו על גב משלמי המיסים?
יעילות ושקיפות של הממשלה יבטיחו הקצאה יעילה של המשאבים החברתיים, והדבר נכון עם חוק יסוד ובלעדיו. חוק יסוד זכויות חברתיות נועד להיטיב עם כלל האוכלוסייה בישראל ולהעניק זכויות שיאפשרו קיום בכבוד ואפשרות להתפתחות ולמוביליות חברתית לכל אדם. דווקא מימוש אוניברסאלי של זכויות חברתיות יבטיח שלא יהיו סקטורים שייהנו מזכויות-יתר, לעומת כאלה שיסבלו יותר. החוק לא יחייב את המדינה לתת לכל אזרח דירה, כסף או אוכל, אלא לכל לדאוג שכל אדם יוכל להגיע באופן סביר והוגן לכל אלו. משמעות הדבר היא גם סיוע של "מתן חכות", כמו סיוע בהכשרה מקצועית, משכנתאות וכיו"ב. במקרים קיצוניים שבהם אנשים אינם מסוגלים להשיג את הצרכים הבסיסיים ביותר, תצטרך המדינה לסייע להם.
.
האם החוק מעניק כוח לכנסת או לבתי המשפט?
חוקי היסוד הקיימים – כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק – מעגנים זכויות ואינטרסים קנייניים וכלכליים שונים. הם אינם כוללים את הזכויות החברתיות. גם לאור האופן שבו בית המשפט העליון פירש את הזכות לכבוד, ההגנה המשפטית על הזכויות החברתיות מינימלית בלבד. לכן, דרוש מאד חוק יסוד זכויות חברתיות שיאזן את חוסר האיזון החוקתי ויקדם את האינטרסים החברתיים של הציבור בישראל.
.
החוק הזה לא סוציאליסטי מידי?
אין שום קשר. יכולה להיות מדיניות קפיטליסטית או סוציאליסטית. המדינה יכולה להיות דמוקרטיה חזקה או שברירית. הממשלה יכולה לממש את הזכויות החברתיות של תושביה דרך השוק החופשי, דרך המגזר השלישי או דרך המדינה עצמה – לחוק אין השפעה על המבנה הכלכלי, אלא הוא מחייב אחריות חברתית של המדינה לדאוג לזכויות הבסיסיות של תושביה – בכל מבנה כלכלי קיים.
לחוק יסוד: זכויות חברתיות יכול להיות תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה. אם נוכל לוודא שלכל אחת ואחד יש את הבסיס החומרי לקיום – חינוך, בריאות וכיו"ב – נגדיל את ההשתתפות הפעילה של הציבור בקבלת ההחלטות ובדמוקרטיה. שכן, אנשים שאינם רעבים, ואינם צריכים לעבוד בתת-תנאים כדי לשרוד, הם אזרחים פחות מנוכרים ואדישים ויותר פעילים למען שיפור החברה בה הם חיים. באופן טבעי, אנשים שזוכים לחינוך ולידע יכולים באופן קל יותר להיות שותפים לקידום החלטות ופעילויות בחברה דמוקרטית. ככל שיותר אנשים ישתתפו בהליכים ובקבלת ההחלטות המשפיעות על החברה וככל שקולן של שכבות רחבות באוכלוסיה יישמע, השלטון ייצג באופן אמיתי יותר את רצון כלל האזרחים.
.
במה שונה הצעת החוק הנוכחית מקודמותיה?
חוק יסוד: זכויות חברתיות הונח לראשונה בכנסת בשנת 1992. במאמצים לקדמו מאז, הוא עבר גלגולים שונים. ההצעה הנוכחית, שהונחה על שולחן הכנסת בדצמבר 2011, שונה מכל קודמותיה שכן היא כוללת פירוט של כל זכות וזכות בפסקה נפרדת, ולא כורכת את כולן יחד בפסקה אחת. ההצעה מגדירה את התוכן הממשי שכל אדם זכאי לקבל בכל תחום. העיגון המפורט חשוב כדי שיהיה ברור לכל אדם ולכל רשות מהן הזכויות המדויקות שמגיעות לכל אחד מאיתנו. כאשר הניסוח מפורט וברור הרבה פחות ניתן להתחמק ממימושו באמצעות פרשנות.
