יש לשחרר מיד את העציר, או לחלופין – ככל שישנן ראיות נגדו – להביאו לדין
סמי מיכאל, נשיא האגודה לזכויות האזרח, פנה היום (14.2.2012) במכתב דחוף לשר הביטחון אהוד ברק, בבקשה להתערב בעניינו של העציר המנהלי חדר עדנאן, השובת רעב זה כ-60 ימים.
חדר עדנאן נעצר ב-17.12.11 והחל מה-8.1.12 מוחזק במעצר מנהלי מבלי שהוגש נגדו כתב אישום ומבלי שניתנה לו אפשרות להתמודד עם הטענות נגדו במשפט הוגן. כמחאה על ההתעללות והטיפול האכזרי, אשר חווה, לדבריו, במהלך מעצרו וחקירתו, וכמחאה על מעצרו ללא משפט, פתח עדנאן בשביתת רעב. על פי דיווחי ארגון רופאים לזכויות אדם, מצבו הבריאותי של עדנאן התדרדר באופן חמור בעקבות שביתת הרעב, ויש חשש כי המשך השביתה מסכן את חייו. כפי שעולה מהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים, צו המעצר נגד עדנאן הוצא בשל פעילות בכירה המיוחסת לו בצד ה"ארגוני" בג'יהאד האסלאמי.
במכתבו מדגיש סמי מיכאל: "מעצר מינהלי, המאפשר שלילת חירותו של אדם למשך חודשים ללא משפט, מהווה פגיעה חמורה ביותר בזכויות אדם בסיסיות – ובראשן הזכויות לחירות ולכבוד. אמנם עצורים מינהליים מובאים בפני שופט ומתקיים הליך של ביקורת שיפוטית על מעצרם, אולם מכיוון שהרוב המכריע של החומר, עליו מתבסס צו המעצר, הוא סודי – ומוסתר הן מהחשוד והן מעורך דינו – בפועל לא ניתנת לעצור הזדמנות אמיתית להתגונן או להפריך את החשדות נגדו".
בהמשך כותב מיכאל: "ברי, כי פעילות טרור הינה פסולה לחלוטין, ומהווה כשלעצמה פגיעה אנושה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, לרבות הזכות לחיים. אולם, ככל שיש טענה, כי מר עדנאן מעורב בפעילות פסולה כלשהי, קיימת חובה בסיסית ליידע אותו אודות מהות האישומים הספציפיים נגדו ולקיים הליך הוגן המאפשר את בירור אשמתו".
להלן המכתב במלואו.
14 בפברואר 2012
לכבוד
מר אהוד ברק
שר הביטחון
א' נ',
הנדון: חדר עדנאן מוחמד מוסא – בקשה דחופה לשחרורו או להעמדתו לדין
אני פונה אליך ומבקש את התערבותך הדחופה על מנת להביא לשחרורו המיידי של העציר המינהלי חדר עדנאן, השובת רעב זה כ-60 ימים, או לחילופין – ככל שישנן ראיות נגדו – להביאו לדין.
מר עדנאן נעצר ביום 17.12.11, ומתאריך 8.1.12 מוחזק במעצר מינהלי; עד היום לא הוגש נגדו כתב אישום כלשהו ונשללה ממנו האפשרות להתמודד עם הטענות נגדו במשפט הוגן. כמחאה על ההתעללות והטיפול האכזרי אשר חווה, לדבריו, במהלך מעצרו וחקירתו, וכמחאה על המשך מעצרו ללא משפט, פתח מר עדנאן בשביתת רעב. על פי דיווחי ארגון רופאים לזכויות אדם, מצבו הבריאותי של מר עדנאן התדרדר באופן חמור בעקבות שביתת הרעב, ונראה כי המשך השביתה אף מסכן את חייו. בנסיבות אלה נודעת חומרה מיוחדת לשלילת חירותו של מר עדנאן ללא משפט, ויש לפעול לאלתר לשחרורו או להבאתו לדין בהליך משפטי הוגן.
מעצר מינהלי, המאפשר שלילת חירותו של אדם למשך חודשים ללא משפט, מהווה פגיעה חמורה ביותר בזכויות אדם בסיסיות – ובראשן הזכויות לחירות ולכבוד. אמנם עצורים מינהליים מובאים בפני שופט ומתקיים הליך של ביקורת שיפוטית על מעצרם, אולם מכיוון שהרוב המכריע של החומר, עליו מתבסס צו המעצר, הוא סודי – ומוסתר הן מהחשוד והן מעורך דינו – בפועל לא ניתנת לעצור הזדמנות אמיתית להתגונן או להפריך את החשדות נגדו. בנסיבות אלה אין בהליך הביקורת השיפוטית כדי להוות ערובה ממשית להבטחת חוקיות המעצר, וגם השופט ההוגן ביותר אינו יכול לעשות צדק. הליך הביקורת השיפוטית בהקשר זה נעדר ערובות מינימאליות להבטחת הליך משפטי תקין, עד כי מוטל ספק אם ניתן לראות בו "הליך שיפוטי" של ממש.
אציין כי מעבר לפגיעה בזכות האלמנטארית להליך הוגן, הטמונה במעצר המינהלי, הרי שמכיוון שהוא אינו קצוב בזמן (שכן הוא ניתן להארכה ללא הגבלה), העצור נתון במצב בלתי נסבל של חוסר ודאות מתמשך באשר לעתידו ולמשך כליאתו. חוסר ודאות זה מהווה מקור למתח נפשי כבד ומהווה השפלה נוספת של האדם, הנטול כל יכולת להגן על עצמו.
על אף קיצוניות אמצעי המעצר המינהלי, לאורך השנים כוחות הביטחון עשו להם הרגל להשתמש בו בשטחים הכבושים כדבר שבשיגרה. על פי נתוני ארגון בצלם, נכון ליום 31.12.11 הוחזקו לא פחות מ-307 פלסטינים במעצר מינהלי – נתון הנמצא במגמת עליה מדאיגה בתקופה האחרונה. שביתת הרעב של מר עדנאן מהווה תזכורת נוספת להפרת זכויות האדם הקשה, הכרוכה בניתוק אדם מסביבתו וממשפחתו ללא כל בסיס גלוי או מוכח.
מהחלטת בית המשפט הצבאי לערעורים מיום 13.2.12 עולה, כי צו המעצר נגד מר עדנאן הוצא בשל פעילות המיוחסת לו בתחום ה"ארגוני" בארגון הג'יהאד האסלאמי. ברי, כי פעילות טרור הינה פסולה לחלוטין, ומהווה כשלעצמה פגיעה אנושה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, לרבות הזכות לחיים. אולם, ככל שיש טענה, כי מר עדנאן מעורב בפעילות פסולה כלשהי, קיימת חובה בסיסית ליידע אותו אודות מהות האישומים הספציפיים נגדו ולקיים הליך הוגן המאפשר את בירור אשמתו.
הפרשה אף מקבלת משנה חומרה נוכח הדיווחים המזעזעים על תנאי מעצרו של מר עדנאן. לפי דיווחי ארגון רופאים לזכויות אדם, הוא מוחזק בבית החולים זיו בצפת כשהוא אזוק בשתי גפיים למיטתו – וזאת בניגוד לנהלים בעניין כבילת עצור במקום ציבורי, לכללי האתיקה הרפואית, ולהגיון הבריא, לפיו אמצעי זה אינו נדרש על מנת למנוע בריחה של אדם במצב גופני קשה כל כך.
לאור כל האמור לעיל, ולאור מצבו הבריאותי המתדרדר של מר עדנאן, אני פונה אליך בבקשה דחופה להתערב על מנת להביא לשחרורו המיידי ממעצר מינהלי – או להעמידו לדין. המוסר האנושי, השכל הישר והדאגה לאופייה הדמוקרטי של ישראל מחייבים לשים קץ מיד לפרשה המזוויעה הזאת.
סמי מיכאל, נשיא
האגודה לזכויות האזרח
קישורים:
נתוני בצלם על המעצרים המנהליים בשטחים
מידע אודות חדר עדנאן באתר רופאים לזכויות אדם
עדכון, 21.2.2012:
לאחר שהמדינה הודיעה כי מעצרו של חדר עדנאן לא יוארך מעבר ל-17.4.2012, הודיע עדנאן על הפסקת שביתת הרעב (ידיעה באתר הארץ; פסק הדין בעתירה שהגיש).
תגובת האגודה לזכויות האזרח: מצערת העובדה שרק לאחר שאדם שובת רעב ועומד על סף מוות, מודיעה המדינה שאין כוונה להוסיף ולהאריך עוד את תקופת מעצרו המינהלי הנוכחית. עם זאת, לא ברור מדוע אין משחררים את עדנאן כבר היום ממעצרו, אם אין כוונה להעמידו לדין. חשוב לזכור שמאות פלסטינים אחרים מוסיפים להיות כלואים באמצעות צווי מעצר מינהליים. לגבי כולם, האגודה לזכויות האזרח עומדת על אותה הדרישה: להעמיד לדין – או לשחרר."
