צילום: יואב לףהאגודה לזכויות האזרח מציגה נתונים חדשים אודות מצבו הקשה של שירות התעסוקה
מחר (14.2.2012) יתקיים בוועדת העבודה בכנסת דיון מיוחד בנושא תקצוב הולם לשירות התעסוקה לציון היום הבינלאומי למאבק בעוני. לקראת הדיון מציגה האגודה לזכויות האזרח נתונים חדשים אודות מצבו הקשה של השירות. כך, בין היתר:
- משנות התשעים חל פיחות של יותר מ-50% בהשקעת המדינה בדורשי העבודה באמצעות שירות התעסוקה
- מספר דורשי עבודה לפקיד – 520; בפריפריה – 1000. זאת יחסית ל-230 בשנת 1990
- חרף הביקוש הגבוה, פחות מ-10% מכלל דורשי העבודה מקבלים כיום שירותים תומכי השמה מהשירות
- רק 1% מדורשי העבודה זוכים להכשרה מקצועית
להודעת דובר הכנסת על הדיון, כולל נתונים של מרכז המחקר והמידע בכנסת
במשך שנים רבות קוצץ תקציב שירות התעסוקה וכיום משאביו המדולדלים אינם מספיקים כדי לספק את השירותים החשובים שהוא אמור להעניק לדורשי העבודה. מצב זה מנוגד לחובת המדינה על פי דין ופוגע קשות בזכויות האדם של דורשי העבודה, בהם אנשים רבים החיים בעוני. עבור אנשים אלו מדובר בשירותים חשובים במיוחד, שהיו יכולים לחלץ אותם ממעגל העוני והאימה המתלווה אליו.
עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות-כלכליות באגודה לזכויות האזרח: "משמעות הנתונים שקיבלנו היא שחלק מרכזי מתפקידו של שירות התעסוקה מבוצע בהיקפים מזעריים בלבד. זה קורה למרות שעל פי חוק על אוצר המדינה לשאת בהוצאות שירות התעסוקה כדי לספק שירות לכלל דורשי העבודה.
העובדה כי שירות התעסוקה מתוקצב בחוסר כה גדול עד כי אין הוא מסוגל לתת שירות לרובם המכריע של דורשי העבודה, היא למעשה הפרה מתמשכת של החובה החוקית, הפוגעת בזכויות היסוד של דורשי העבודה – בהן הזכות לאופק תעסוקתי, לעבודה ולקיום בכבוד."
האגודה לזכויות האזרח העבירה את הנתונים לחברי ועדת העבודה והרווחה בכנסת וקראה להם להפעיל את הלחץ הנדרש על הממשלה על מנת להעמיד את תקציבו של שירות התעסוקה על היקפיו המתחייבים. להלן הפניה לוועדה.
12 בפברואר, 2012
לכבוד:
חברי ועדת העבודה והרווחה
הכנסת
שלום וברכה,
הנדון: תקצוב הולם לשירות התעסוקה
נייר עמדה לדיון בוועדה ביום העוני בכנסת ב-14.2.12
לקראת הדיון בנושא תקצוב הולם לשירות התעסוקה ביום העוני שיצוין בכנסת ביום שלישי 14 בפברואר 2012, מבקשת האגודה לזכויות האזרח לפרוס נתונים אודות מצבו הקשה של שירות התעסוקה. במשך שנים רבות קוצץ תקציב השירות וכיום משאביו המדולדלים אינם מספיקים כדי לספק את השירותים החשובים שהוא אמור להעניק לדורשי העבודה. מצב זה מנוגד לחובת המדינה על פי דין ופוגעת קשות בזכויות האדם של דורשי העבודה, בהם אנשים רבים החיים בעוני. עבור אנשים אלו מדובר בשירותים חשובים במיוחד, שהיו יכולים לחלץ אותם ממעגל העוני והאימה המתלווה אליו.
כדי להמחיש את מצבו הקשה של שירות התעסוקה, להלן מספר נתונים חדשים שקיבלנו בהמשך לבקשת חופש מידע שהגשנו לשירות התעסוקה – ראו את תמצית הנתונים גם בנספח:
1. למרות ששירות תעסוקה ממלכתי הוא שירות חיוני לפרט ולמדינה כאחד, במהלך העשורים האחרונים קיצצה הממשלה בתקציבו של שירות התעסוקה באופן קבוע ומתמשך וכרסמה בסמכויותיו. מנתוני שירות התעסוקה עולה כי תקציב השירות קוצץ באופן חמור במהלך השנים: בשנת 1990 עמד על 56,372 מיליון ש"ח – אשר בינואר 2012 שווים לערך של 168,000 מיליון ש"ח (ע"פ חישוב ההצמדה למדד המחירים לצרכן במחשבון הלמ"ס). בשנת 2011 עמד תקציב השירות על 135,866 מיליון ש"ח, אליהם הוספו במהלך השנה עוד כ-30 מיליון ש"ח. בתקופה זו גדל, ביותר מפי שניים, מספר דורשי העבודה – מממוצע חודשי של 91,673 בשנת 1990 לממוצע חודשי של 199,701 בשנת 2011. במילים אחרות, בחישוב גס, חל פיחות של יותר מ-50% בהשקעת המדינה בדורשי העבודה באמצעות שירות התעסוקה.
2. התוצאה היא ששירות התעסוקה לא מצליח לתת את המינימום הנדרש ממנו. חרף הביקוש הגבוה מצד דורשי העבודה, פחות מ-10% מכלל דורשי העבודה מקבלים כיום שירותים תומכי השמה מהשירות: בשנת 2010, למשל, 43,297 דורשי עבודה קיבלו שירותים תומכי השמה מתוך 468,322 דורשי עבודה. רובם של דורשי העבודה, 38,819, קיבלו שיחת ייעוץ תעסוקתי בלבד, ורק מיעוט מזערי זכה בשירותים נוספים: 2,216 השתתפו במפגשי ייעוץ פסיכולוגי תעסוקתי; 5,081 השתתפו בסדנאות למציאת עבודה; ל-17 בלבד נערכו מבחני אבחון תעסוקתיים; ורק 4,819 זכו להכשרה מקצועית דרך משרד התמ"ת. משמעות הנתונים היא שחלק מרכזי מתפקידו של השירות, מבוצע בהיקפים מזעריים בלבד.
3. בהקשר זה יצוין, כי מזה מספר שנים תקציבי שירותים אלו אינם נכללים בבסיס תקציב שירות התעסוקה ומתקבלים בהיקפים ובעיתויים משתנים, ישירות מן האוצר, דבר שאינו מאפשר לשירות לכלכל את צעדיו ביחס למתן שירותים אלו ולערוך את תכנונם כנדרש. אם לא די בכך, מממנת המדינה במקביל תכניות השמה פרטיות, שלהן היא מקצה תקציבים משמעותיים ביותר. למשל, בימים אלה מקדם התמ"ת תכנית השמה באמצעות הג'וינט בעלות של למעלה ממאה מיליון ש"ח.
4. סעיף 72 לחוק קובע את חובת המדינה לשאת בהוצאות שירות התעסוקה: "הוצאות שירות התעסוקה לפי התקציב שאושר יכוסו מאוצר המדינה, ולא ידרוש השירות תשלום מהנזקקים לו." בדברי ההסבר מובהר כי: "כל הוצאות שירות התעסוקה חלות על אוצר המדינה, והוא – על מנת למלא את אחד העקרונות של ארגון תעסוקה ממלכתי שנדרש בסימן 1(1) לאמנה שנזכרה לעיל: לספק שירות חינם לכל הנזקק ללשכות עבודה ולכל החייב להזקק לה" (עמוד 261).
5. במצב כזה, בו החוק מורה כי אוצר המדינה ישא בהוצאות שירות התעסוקה כדי לספק שירות לכלל דורשי העבודה, העובדה כי שירות התעסוקה מתוקצב בחוסר כה גדול עד כי אין הוא מסוגל לתת שירות לרובם המכריע של דורשי העבודה היא הפרה מתמשכת של החובה החוקית.
6. תת תיקצובו המתמשך של שירות התעסוקה מהווה פגיעה בזכויות היסוד של דורשי העבודה, בהן הזכות לאופק תעסוקתי, לעבודה ולקיום בכבוד, שכן היא משפיעה באופן ישיר על אפשרותם של דורשי העבודה לקבל ייעוץ תעסוקתי, הכשרה מקצועית ושירותי השמה במקומות עבודה, שהיו עשויים להשפיע באופן מהותי על מימוש זכויות אלה.
7. יש לזכור כי דורשי העבודה הם ברובם המכריע אנשים שמסיבות שונות ובתקופות שונות, אינם מצליחים להשתלב בעולם העבודה. רובם הם אנשים אשר נזקקים לרשת הביטחון הסוציאלית ומקבלים גמלאות קיום שונות. כך, למשל, כמעט מחציתם הם מקבלי גמלת הבטחת הכנסה: בשנת 2010 מתוך 468,322 דורשי עבודה, 182,818 היו מקבלי הבטחת הכנסה. מכאן שמדובר באוכלוסיה הכוללת אנשים רבים החיים בעוני מתמשך וזקוקים לשירותים האמורים באופן אקוטי.
לאור כל האמור לעיל, נודה להתגייסותה של ועדת העבודה ללחץ הנדרש על הממשלה על מנת להעמיד את תקציבו של שירות התעסוקה על היקפיו המתחייבים.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
העתקים
שר האוצר, מר יובל שטייניץ, בפקס: 02-5695335
שר התמ"ת, מר שלום שמחון, בפקס: 02-6662908
גב' מיכל צוק, הממונה על התעסוקה, משרד התמ"ת, בפקס: 02-6662910
מר יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה, בפקס: 02-5617548
