חִתמו על העצומה להכנסת טיפולי שיניים לקשישים לסל הבריאות!
לכולנו ידוע שסל הבריאות אינו כולל טיפולי שיניים מסיבות "היסטוריות" שעיקרן שיקולים כספיים, של מי שנהנים מהיות השרות הזה פרטי. על שולחן הממשלה נמצאת הצעה להכליל בסל טיפולי שיניים לקשישים (65 ומעלה) הממשלה מוכנה רק לסל חלקי ורק לזקנים שגילם מעל 75
נניח, חס וחלילה, ומחר תתפתח לי דלקת ביד. אם זה יקרה (חס ושלום) אני לא אשתהה, ואלך עוד באותו השבוע לרופא, לטיפול מהיר בבעיה.
אך הבה ונניח, שהטיפול בידיים פגועות לא היה כלול בביטוח הבריאות הממלכתי.
כנראה שאם זה היה המצב הייתי הולך לרופא פרטי, אולי אפילו מחפש ביטוח פרטי שמכסה טיפולים בידיים. ומה אם לא היה לי ביטוח פרטי?
אדם שנמנע מקבלת טיפול בזיהום ביד, מסתכן בהחמרתו עד לכדי סכנת כריתה ואף מוות – מוות מיותר לחלוטין בשנות האלפיים – כל עוד אתה חי במדינה מפותחת, ולא במדינה ענייה שאין בה ביטוח בריאות. שום דבר איננו מובן-מאליו, אפילו אם נדמה לנו שהוא כך.
טוב עשינו, שהטיפול בזיהומים בגוף נמצא בתוך ביטוח הבריאות, ומובן-מאליו שהוא יטופל בבית החולים או המרפאה. אבל מה קורה כשמדובר לא ביד אלא בדלקת בחניכיים או אפילו סתם חור כואב? במקרה כזה, אני רץ. מה זה רץ? טס! לרופא שלי ומתחנן להתקבל כמה שיותר מהר בידיעה שהמינוס של החודש יגדל באופן משמעותי. אבל למי אכפת מינוס עכשיו? כואב לי!
כואב לי. אני רוצה טיפול. אז אני משלם. אבל מה עושים מאות אלפים בישראל שאין להם אפילו ארבע מאות ש"ח להוציא על מקרה חירום רפואי, פשוט כי הם סופרים שקל שקל לאוכל ולחימום? כחמישית ויותר מהציבור הישראלי מדווחים באופן קבוע בכל הסקרים שהם פשוט לא הולכים לרופא או לא קונים שירות רפואי חיוני פשוט משום שאין להם כסף. ומהו השירות המככב, השירות הראשון שנמנעים ממנו כשאין כסף ? צדקתם. שיניים.
מה בכלל ההבדל בין השיניים שלנו לבין הידיים, בלוטת התריס או אפילו הנפש? למה השיניים הושארו מחוץ לסל הציבורי? למה כשמדובר בשיניים צריכים עניים וקשישים (ואלה פעמים רבות אותם אנשים) לבחור בין אוכל לבין השיניים שילעסו אותו? למה הם נאלצים להימנע מטיפול לסבול כאבים עזים, דלקות, נשירת שיניים, חוסר תפקוד, סיבוכים רפואיים כולל מחלות לב?
פתחנו עצומה למען הכנסת טיפולי השיניים לקשישים לסל-הבריאות, כי מאות אלפי קשישים וקשישות חיים בישראל. רבים מהם עניים, הכי עניים שיש. הם סובלים, אבל בשקט, כי אין להם שיניים להיאבק.
כ-700,000 א/נשים מעל גיל 65 חיים בישראל. כ 90% מהם נזקקים לטיפולי שיניים, ואצל 54% יש נשירה של השיניים, ויש צורך בתותבות.
עלות הטיפולים היא של אלפי ועשרות אלפי ש"ח. חסכונות של רבים מהם הולכים על הטיפול. לרבים אחרים – כ-16% לפחות, שהם כ-100,000 איש/ה – אין את הכסף, והם נותרים בפה ריק. לא ניתן ללעוס, לא ניתן לאכול.
זה יוצר גם בעיות עיכול רבות. המומחים מצאו כבר מזמן שמחלות בפה וסיבוכי שיניים גוררים מחלות רבות נוספות שבסופו של דבר חוזרות למערכת הבריאות הציבורית. אז מדוע רפואת השיניים איננה כלולה כיום בסל הבריאות הממלכתי? התשובה היא צירוף של מקריות היסטורית ואינטרסים מקצועיים ומסחריים של רופאי השיניים, אליהם הצטרפו רשתות מסחריות פרטיות, ביטוחים פרטיים ומשלימים. כן אפילו הקופות שלנו, שעליהן מוטל התפקיד לספק לנו שירות ציבורי, טובלות ידן בצלחת הפרטית הזאת. זה עסק גדול מאד, השיניים. רבים הולכים בשמחה לבנק בזכותו, אבל יש לו גם קורבנות רבים.
57 ח"כים חתמו על הצעת החוק להכנסת טיפולי השיניים לקשישים מעל גיל 65 לסל הבריאות. הצעת חוק, שמקודמת מזה כשנתיים, והוכנה על ידי מומחיות/ים מהשורה הראשונה, הן בהיבט הרפואי-בריאותי והן בהיבט הכלכלי.
משרד האוצר מתנגד, ומשרד הבריאות מנסה לקדם רפורמה מצומצמת, משונה קצת – לכיסוי טיפולי שיניים רק לגילאי 75 ומעלה, עם סכום השתתפות עצמית, וללא כיסוי לתותבות. קשה לבקר את משרד הבריאות כשהוא רוצה להתקדם ולספק שירות שלא קיים, אבל שירות שיניים לקשישים בלי תותבות? מה הטעם בזה? איזה טעם ימצא קשיש בטיפול שורש בשתי שיניים למעלה מימין אם הוא לא יכול לאכול אחר כך – ללא התותבת?
הצעת החוק המלאה תהיה זולה יותר גם לנו, וגם למשק: הצעת החוק מוסיפה 0.05% למס הבריאות, אך חוסכת ל-90% מהא/נשים אלפי ש"ח, ולעיתים עשרות אלפי ש"ח, בגיל הפנסיה – כאשר ההכנסה יורדת משמעותית. היא גם חוסכת סבל רב – של טיפול מניעתי בגיל 65, שיכול לצמצם את הנזק משמעותית בגיל 75. היא מבטיחה כיסוי מלא, ולא רק חלקי. היא גם תחסוך עלויות לסה"כ אזרחי המדינה, בזכות המניעה של הטיפול.
לא מפתיע כי למרות שסדר היום החברתי עלה לכותרות, החלטה משמעותית כמו דחיית הצעת החוק הזו על ידי וועדת שרים לחקיקה ב- 22.1.2012 נדחקה לעמודים הפנימיים בעיתונות.
אולי אם אלפי א/נשים ייצאו לרחובות, ויחייכו בפה ריק – אז סדר היום ישתנה, ותקודם חקיקה שמחזירה את החיוך לפנים של עשרות אלפי א/נשים.
המאמר פורסם באתר עבודה שחורה ב-2.2.2012
